מערכת הבחירות הנוכחית מוכיחה שמבחינת השמאל, בכל מה שקשור לאידיוטיות שימושית, גלגול עיניים וטמטום, השיא עוד לפנינו. הקריאה הליברלית "לעזוב בשקט את ערוץ 14" - שעובר מדי יום על חוקי תעמולת הבחירות בשירותו של פוליטיקאי אחד בלבד - היא כנראה רק שיא זמני
בשלב הזה, אחרי מי יודע כמה מערכות בחירות, כבר היה נראה שראינו הכל, שמענו הכל ושברנו כל שיא אפשרי. אבל אז הגיעה מערכת הבחירות הנוכחית והתברר שבכל מה שקשור לאידיוטיות שימושית, גלגול עיניים וטמטום – השיא עוד לפנינו. ושום דבר לא מצליח להתעלות על הקריאה השמאלנית "לעזוב בשקט את ערוץ 14".
אחד הדברים שאני אוהבת זו ההתגייסות האדירה של השמאל לטובת ערוץ 14. אמנם אני לא חושבת שצריך למנוע מחבורת חסרי האתיקה ועל פי רוב גם הכישרון, לשדר; כל מדינה צריכה ערוץ ביזאר, הכל יודעים שזו תעמולה והיא אפילו לא יעילה ובכל זאת, הצורך להחשב ליברלים ולזכות בציון לשבח מינון מגל? איכס.
— Iris Leal (@LealIris_)October 3, 2022
קודם כל כי הם לא באמת ערוץ 14. כלומר ברור שכן, אבל העובדה הזו היא חרפה בפני עצמה. יש כאן ערוץ שקיבל רשיון שידור כערוץ מורשת ואיפה שהוא לאורך הדרך, באופן ממש לא ברור ולדעתי האישית גם לא ממש חוקי, הפך להיות פתאום ערוץ חדשות. ושלא יספרו לי על אכיפה בררנית. כבר לפני 15 שנה, למשל, ערוץ המוזיקה למשל נאלץ להוריד מהאוויר את כל התוכניות שלא היו על מוזיקה "כי אלו היו תנאי הרישיון". איזה מורשת בדיוק יש בצווחות של ינון מגל?
ולהשוות בין ערוץ 14 ל"הארץ" זה טירוף אמיתי. "הארץ" הוא שמאל, כמו שמקור ראשון ועכשיו גם ישראל היום הם ימין. ערוץ 14 זה ביבי והליכוד, הוא ישחט כל פוליטיקאי ימני משקד ועד ליברמן, מסער ועד ישראל כץ, ברגע שהם נגד ביבי.
— Raviv Drucker (@RavivDrucker)October 3, 2022
וזה אפילו לא החלק המרגיז באמת. גם מקבלים את הפיכתו במחטף של ערוץ 20 (אני אמשיך לקרוא לו בשמו האמיתי) לערוץ ברודקאסט, וגם אם נתעלם מהתחרות הבלתי הוגנת מול שאר הערוצים – שזה באמת לא ענייני – הרי שגם כאן הערוץ מצפצף על כל הכללים והחוקים, ובראשם הדרישה הממש בסיסית לשידורים הומוגנים ואובייקטיבים עיתונאית, אלא אם בהומוגנים אתם מתכוונים לגברים לבנים מדושנים. הרי כל גוף שידור אחר במדינה שבו הייתה הטיה כל כך ברורה וכל כך מהמקפצה למען מועמד אחד מהצד השני היה חוטף מייד קיטונות של שנאה, איומים ומקום מרכזי בתעמולה של מפלגות פוליטיות מסוימות שקמפיינים של שנאה הם לחם חוקן.
זה מה ששודר עכשיו בערוץ התעמולה 14. להם מותר הכל. אם ערוץ אחר היה משדר פריים כזה בו מופיעה מירי רגב עם שלט ״בא לי לצעוק אני פרחה״ הייתה מתחוללת כאן רעידת אדמה וכל השופרות היו מקציפים מהפה וצועקים שהשמאל גזען ושונא נשים. מיץ של הזבל זאת מחמאה בשביל הערוץ הבזוי הזה.@zehavagalonpic.twitter.com/VJSKkDBccY
— קומי ישראל ????????????????️ (@kumiiisrael)October 2, 2022
הרגולציה התקשורתית במדינת ישראל היא בדיחה, זה כבר ידוע, אחרי הכל, מדובר במדינה שבה עיתון שמריץ מועמד לראשות ממשלה תוך שבירת כללי הגבלים עסקיים ומחירי הצף קיבל גיבוי שבשתיקה במשך שנים. למעשה, הפעמים היחידות שבהן הרגולציה עשתה משהו הייתה שרדפה, בשליחות פוליטיקאים, אחרי ערוצים שלא הצליחו להתמודד עם התנאים *הכלכליים* של מכרז מופרך ולא עדכני. ועדיין, זו לא בדיחה כמו כלי תקשורת וליברלים בשם עצמם שמגלגלים עיניים ושואלים על ערוץ 2014 "אבל למה דווקא עכשיו לפני הבחירות? זה לא נראה טוב".
יאיר לפיד לא ביקש לסגור את ערוץ 14,
מפלגת יש עתיד עתרה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להכריז על ערוץ 14 ובעליו כ"גופים פעילים בבחירות".תודה ל@DovMorellשתייג אותנו.pic.twitter.com/QjBIkL9SyG
— בודקים (@bodkim2022)September 29, 2022
האמת היא שהדבר היחיד שלא נראה טוב זה אנשים שמתעקשים לצאת קדושים אך למעשה עושים מעצמם צחוק. עכשיו זה בדיוק הזמן לקבוע שהערוץ הזה הוא פרויקט תעמולה למען איש אחד, בגלל שיש בחירות. עכשיו זה לא איזה דיון תאורטי בנוגע לחופש הביטוי (או במקרה של הערוץ הזה – חופש השיסוי). עכשיו זה לא איזה תרגיל מחשבתי על איזונים ובלמים. עכשיו יש בחירות, ויש חוק. זהו חוק שהליכוד חוקק ב-2019 בגלל פעילות V15. חוק שאותם עיתונאים שמתבכיינים עכשיו (כן שופריקו, אני מדבר עליך), הסבירו ממש לא מזמן כמה הוא חשוב. והחוק הזה קובע שבתקופת בחירות, גוף חיצוני שפועל למען מטרה פוליטית וגופים פוליטים – נחשב לתעמולת בחירות. מי שלא רואה שזה מה שקורה כאן ועכשיו בערוץ 20 חייב להחליף משקפיים.
>> מתחת לכל ביקורת: ערוץ 14 מסוכן ואינו ראוי למאכל אדם
>> הסיפור של הבחירות היה ונשאר כניעת התקשורת לנתניהו