פסטיבל התחבורה היה כיף, מעניין וחשוב. למה לא באתם?

פסטיבל עיר בתנועה התקיים בתל אביב בסוף השבוע האחרון זו השנה השלישית. הוא עסק בפקקים וברכבים שיוצרים אותם, ברכבת הקלה ובקורקינטים, וגם בענייני מגדר, קיימות והחדשנות הסטארטאפית שעשויה – אולי – לפתור חלק מהדברים שמתסכלים אותנו בעיר (ובערים בכלל). מייסדת הפסטיבל, ציפי בוקשפן, חברה לעירייה לפרויקט המשותף, פארק המסילה נבחר כמקום הממחיש את השינוי והחזון לתנועה האורבנית בתל אביב העתידית והפסטיבל נפתח לכלל הציבור. הבעיה היחידה? אתם לא הגעתם אליו.

הנתק הזה בין הפסטיבל לבין הקהל שלו התבטא בכל המאפיינים שלו. למשל, פסטיבל עיר בתנועה הוא חלק מתנועה עולמית: מדובר בפסטיבל שמתקיים בו זמנית בכ-2000 ערים ברחבי העולם והשנה לראשונה הצטרפה גם תל אביב לתאריך העולמי. כשנפתח לראשונה בדרום קוריאה, שכונה מרכזית בעיר נסגרה הרמטית לתנועת כלי רכב פרטיים למשך חודש שלם. אצלנו הוא התקיים במתכונת צנועה יותר, כשיומו הראשון הוצמד ליום ללא מכוניות הגלובלי שמתקיים ברחבי העולם ב-23.9, סוג של מקבילה תחבורתית למיטלס מאנדיי. אם נשים בצד לרגע את יעילות הסמליות שבזניחת הרכב ליום אחד בשנה בלבד, גם הפקת הפסטיבל מודה שאתם, הנהגים, לא באמת ידעתם שאתם מתבקשים לעשות את זה. איך אומרים אצלנו בפולניה? אוי, חבל. באמת חבלף כי הפסטיבל היה מלא בהרצאות שהייתם צריכים לשמוע – לא רק אם אתם משוגעי תחבורה ותכנון אורבני (תיאור שממצה את רוב הקהל שהגיע לפסטיבל). אולי אז הייתם מצליחים להבין מה צפוי לכם בעיר בשנים הבאות ואיך אפשר להתמודד עם המחירים התחבורתיים והעירוניים הכבדים שהדרך לשינוי מייצרת.

פתחנו את הביקור בפסטיבל בהתפעלות מהמקום שנבחר לארח אותו, פארק המסילה, ומשביל האופניים החדש שהעיריה סללה בו. הפארק – שחלקו השני, המתחבר ליהודה הלוי, בדיוק נפתח לציבור – הוא בחירת מיקום ראוי ביותר להמחיש את חזון התנועה האורבנית. הוא באמת מכיל כמעט הכל: משחקים לילדים, מתקני ספורט וישיבה למבוגרים, קצת ירוק, מקום לטייל עם הכלב (אם כי לא גינת כלבים ייעודית, משום מה) וחיבור ליהודה הלוי, להרצל ולכל השמח שקורה שם. הוא גם מתגאה בשביל אופניים מצוין (דגמתי) שבאופן לא ברור מכיל דגם מוקטן של שער ניצחון פרובינציאלי, שיש לקוות שישאר שם רק לזמן ההשקה. זה באמת ספוט עירוני נהדר שקשה להאמין שעד לא מזמן היה חניון. עד שמגיעה השמש, ואז נזכרים. יאמר לטובת העיריה שהם שתלו עצים לאורך השביל, אלא שלפי קצב הגדילה הממוצע של עץ, יהיה אפשר להנות ממנו גם בימים חמים מתישהו באזור שנת 2092.

דוושו כל הדרך אל השייק, דוושו. פסטיבל התחבורה (צילום: נתלי מון)

את סיבוב ההדגמות התחלנו אצל נתיבי איילון, המנהלים את פרוייקט אופנידן, מערך שבילי האופניים הבינעירוני. שם קיבלנו פירות, בלנדר ורכבנו על אופניים שייצרו אנרגיה ומי שיצר מספיק אנרגיה הצליח להפוך את הפירות שלו לשייק. זה היה גימיקי, זה היה מצחיק וזה אפילו יצר תור קטן. בסדנת בטיחות ברכיבה של ליים קבלנו הדרכה צמודה לרכיבה טובה יותר על קורקינטים ואופניים חשמליים ושמענו רכילות על פיצוץ הפאנל עם משרד התחבורה בראשות השרה מרב מיכאלי, שהתקיים יום קודם, על ידי קבוצת מפגינים. הסנטימנט המוביל בציבור שהתרכז ליד הדוכן היה הרצון פחות או יותר לשרוף את הקורקינטים הפרטיים ולעבור כמה שיותר מהר לרגולציה של דו-גלגליים. עד אז שיוכרע הדיון הציבורי על קורקינטים במרחב העירוני, לליים חשוב שתנסו לפחות לרכב בטוח. מסיבות שנותרו עלומות ליים גם הייתה החברה היחידה בתחום שטרחה להגיע לפסטיבל.

אצל הרלב"ד קבלנו הדמייה של נסיעה על קורקינט בסימולטור וגם סדנת תיקון אופניים, שלפחות ביום השני לפסטיבל היו כבר די מיותמות. נת"ע הציעה סיור בתחנת אלנבי של הרכבת הקלה. "ערים רבות בעולם הבינו שכדי ליצור שינוי בהרגלי הניידות בקרב הציבור יש לבצע פעולות חשיפה חווייתיות. לא ניתן לצפות לשינוי הרגלים באם לא מציגים את החזון לאפשרויות, ל"מחירים" ול"רווחים" שיגיעו כשנאמץ את השינוי", אומרת בוקשפן, מייסדת הפסטיבל. "הנתונים הבינלאומיים מציגים בבהירות שפעולות יזומות שכאלו הביאו להעלאת המודעות, לירידה במספר התאונות, לעלייה בפעילות גופנית, לשינוי הרגלי צריכת התחבורה הציבורית, לשיפור הקשרים החברתיים, לפיתוח מרחבים עירוניים המאפשרים בילוי ובשורה התחתונה לעלייה ברמת האושר האישי".

האטרקציה המרכזית ביומו השני של הפסטיבל הייתה ההרצאות ואולי זה פשוט כי הן התקיימו באוטובוס החשמלי, על 44 כיסאותיו הנוחים והמזגן המשובח שלו. החשמליים, אגב, צפויים להכנס לעיר ב-2025 ולהוריד משמעותית מזיהומי הרעש והאוויר שאנחנו חווים. אחרי התנסות של כמה שעות אנחנו יכולים לומר בוודאות שחווינו את העתיד והוא נוח בטוסיק.

סיגל ויצמן, חברת מועצת העיר, מרצה באוטובוס ממוזג מאוד. פסטיבל התחבורה (צילום: נתלי מון)

כך, העיריה הציגה את הרצאת "השינוי בדרך" – אותה הרצאה שהיא מציגה לפעילי השכונות בשנה האחרונה בניסיון לגרום לאנשים להבין מה בדיוק צפוי לנו. מחזור ההרצאה הוא אחד הצעדים המוצדקים של העיריה – היות ואין ספק שרובנו לא מבינים מה באמת מתרחש בבלאגן החפירות ולאן כל זה אמור להוביל. אחרי הנתונים המפחידים – אוכלוסיית מטרופוליטן תל אביב מכפילה את עצמה, מובילים בצפיפות, ילודה ופקקים (השנה עלו לכביש יותר מ-300,000 רכבים חדשים), עודכנו בפתרונות: צמיחה דרומה, מזרחה וצפונה – 41,000 יחידות דיור חדשות צפויות באיזורים אלו עד 2035 ועוד 16,000 יחידות דיור בשדה דוב ובעיקר מה שהעיריה ומשרד התחבורה קוראות לו "היפוך הפרמידה": הולכי רגל בראש, אחריהם תחבורה ציבורית וכלי רכב דו גלגליים ורק אז רכבים. הוצגו גם היעדים שהעיריה שמה לעצמה כדי לשנות את מספר הנהגים הנוסעים בעיר ולהעלות את מספר הולכי הרגל. את כל זה מתכוונים בעיריה ליישם באמצעות טכנולוגיות משלימות כמו רכבים חשמליים, אוטונומיים ושיתופיים, מערכות לניהול רמזורים חכמות וטכנולוגיות אכיפה שונות וגם באמצעות הרחבת המדרכות, מעברי החציה וכמות המדרחובים והוספת עצים והצללה בצירי הליכה מרכזיים. עתיד שיש בו צל נשמע לנו נפלא.

במהלך ההרצאה נכנסה לאוטובוס חבורה גדולה של ילדי בית הספר דרויאנוב שקבלו טיול שישי לפסטיבל. כניסה לבתי ספר וחינוך לרכיבה בטוחה היא חלק מפיילוט משמח שמפעילה מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה בעיריה, בשנה האחרונה. לאחרונה אף קבלו כמה אלפי ילדי בתי ספר בעיר סדנאות רכיבה בטוחה שהסתיימו במופע של נונו שהדהדה מסרי בטיחות. שמחנו מאוד לגלות שהעיריה מפעילה ערוץ ילדים על ספידים, אבל עם קסדה. מאוד תל אביבי מצידה.