תשובות של מדענים לשאלות של סטלנים

למה התאים שלנו רוצים להתאבד?

ורד שחם: התאים שלנו לא רוצים להתאבד, אבל לעתים הם צריכים להתאבד כדי למנוע נזק חמור בגוף שלנו. מוות תאי מתוכנן, או בשמו המדעי אפופטוזיס, הוא תהליך רב שלבי המופעל בתא במקרים שבהם נחוץ להסיר תאים. הוא משמש כמנגנון בקרת איכות של הגוף שלנו באמצעות הסרת תאים מיותרים, וכן במניעת נזקים לגוף על ידי הסרת תאים שנגרם להם נזק. כאשר מנגנון זה פגום, ההשלכות על הגוף רבות: התפתחות לא תקינה של העובר, הופעת מומים מולדים ואפילו התפתחות גידולים סרטניים.

ההרצאה "מנגנון ההשמדה העצמית של תאים" תועבר על ידי ורד שחם בפולי, שד' רוטשילד 60, 5598975־054

האם אפשר לשנן מידע תוך כדי שינה?

ד"ר ענת ארזי: בספר "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי מתוארת חברה שבה מסרים חברתיים נטמעים בילדים לשארית חייהם, בעת השינה. אך למרות מה שמוצג בספרות המדע הבדיוני, מחקרים רבים שניסו ללמד אנשים ישנים מידע מילולי העלו חרס בידם ולא הצליחו להראות תהליך של קליטת מידע חדש במוח הבוגר במהלך השינה. ברם, אין זה אומר שאי אפשר ללמוד דבר בשינה. יש עדויות כי למידה אסוציאטיבית (למידה שקשורה ביחס בין שני אירועים או גירויים שונים) אכן אפשרית במהלך השינה, ולמידה זו אף יכולה להשפיע על ההתנהגות שלנו, באופן לא מודע, למשך ימים.

ההרצאה "ועוד הלילה חי" תועבר על ידי ד"ר ארזי בסטריטס, אבן גבירול 114, 5281616־03

מה הסיכוי שלשני הורים מכוערים ייצא ילד יפה?

ד"ר כפיר־ברוך אומנסקי: "כיעור" היא תכונה מורכבת וכמותית, כלומר מושפעת ממופעים של כמה גנים. לפיכך יש סיכוי סביר שב"ערבוב מחדש" של תכונות ההורים – כפי שאכן קורה ברבייה בתאי המין של כל אחד מן ההורים בנפרד ובמפגש האקראי בין הזרע והביצית – יכול להיווצר צירוף שייצור ילד "יפה". אבל היופי וכן הכיעור נשארים בעיני המתבונן.

ההרצאה "גנטיקה, טכנולוגיה ואתיקה" תועבר על ידי ד"ר אומנסקי בבר גיורא, דיזנגוף 64, 6204880־03

בברלין יש כבר 30 אלף ישראלים אז אנחנו בודקים אלטרנטיבות. מתי נוכל להגר לכוכב אחר?

פרופ' עודד אהרונסון: אענה על השאלה באמצעות ציטוט מקארל סאגן, האסטרו־פיזיקאי והסופר, שתיאר את התמונה שצילמה החללית וויאג'ר בדרכה החוצה ממערכת השמש. היא הסתובבה לצלם את כדור הארץ, וסאגן כתב על הנקודה הכחולה החיוורת בספרו, שגם נקרא כך: "מנקודת המבט המרוחקת הזו כדור הארץ אולי לא נראה מעניין במיוחד, אולם עבורנו זה שונה. חשבו שוב על הנקודה הזו. זה כאן, זה הבית, זה אנחנו. עליה כל מי שאתם אוהבים, כל מי שאתם מכירים, כל מי שאי פעם שמעתם עליו, כל אדם שאי פעם חי את חייו. באלמוניות שלנו, בכל המרחב הזה, אין רמז שעזרה תבוא ממקום אחר כדי להציל אותנו מעצמנו. כרגע אין מקום אחר, לפחות בעתיד הקרוב, שאליו יוכל המין שלנו להגר. לבקר – כן. ליישב – עוד לא".

ההרצאה "עולם זר ומוכר והחיפוש אחר חיים" תועבר על ידי פרופ' אהרונסון ברדיו EPGB, שד"ל 7, 5603636־03

למה דווקא נשיקה צרפתית ולא חיכוך אפים אינטנסיבי?

ד"ר ליאת יקיר: מטרת הנשיקה היא לדגום את רמת המשיכה ההדדית בין המתנשקים. במהלך הנשיקה אנחנו בודקים – באופן לא לגמרי מודע – אותות קדומים של התאמה. נשיקה עשירה בנוזל רוק, נשיקה רטובה ("צרפתית") מעבירה למוח שלנו מסר מעורר, שאכן קיימת משיכה אצל הצד השני, ושהוא מעוניין לשתף פעולה בדגימה ההדדית שכוללת גם העברת חיידקים, כ־80 מיליון מספרם. הפרשת הרוק גם מעבירה מסר שהפרשת נוזלים דומה מתרחשת גם באיברי המין כתוצאה מייצור מוגבר של הורמוני האהבה והתשוקה במוח, ובבלוטות המין, כלומר האשכים והשחלות.

ההרצאה "על אהבה, נשיקה וסודות אחרים" תועבר על ידי ד"ר יקיר ב־Par Derrier , קינג ג'ורג' 4, 6292111־03

מתי נוכל לתכנת לעצמנו חברים רובוטים שיעשו כל מה שנגיד להם?

ד"ר איתן קריין: חד וחלק – יותר מהר ממה שנדמה לנו. שאלה רצינית יותר היא מתי רובוטים יחליפו אותנו במקום העבודה, למשל, מתי רובוט יחליף את העיתונאי ששאל אותי את השאלה הזאת? והתשובה גם כאן: יותר מהר ממה שהוא חושב.

ההרצאה "מוח על דיסק – תרחישים לעתיד" תועבר על ידי ד"ר קריין ב־The Prince, נחלת בנימין 18, 6061818־058

ההרצאות יתקיימו בחמישי (14.5) ב־20:30. לרשימת ההרצאות המלאה