הפיצה הדרוזית המדוברת נחתה בתנור המנומר של לה טיגרה. רוצו

יש לנו סימפתיה לאנשים שלוקחים את הכנת האוכל שלהם ברצינות. כאלו שחוקרים ומעמיקים, ולא עוצרים עד שהתוצאה משביעת רצון, גם אם צריך לשם כך להתאמץ. אולה ואמין עלו יושבים בדיוק על ההגדרה הזו, כפי שנוכח כל מי שטרח להגיע לעוספיה לטעום את הפיצות והנקניקים שהם מכינים. כעת הם מגיעים ללה טיגרה, לחודש שלם שכולו פיצות ספיישל על טוהרת הארטיזנליות. טעמנו וטרפנו, ואין לנו די מילים לתאר את החוויה חוץ מבעזרת מילה אחת – רוצו.

>> החומוס של אבי מעכו נחת ביהודה הלוי. זכינו בחומוס של שף

בקרב פריקים של פיצות, פיצה אולה כבר אינה סוד. עד פרוץ המלחמה נהנתה הפיצרייה הביתית, שפועלת רק בימי שישי, מביקוש אדיר. עוד במסגרת פרויקט "פסיפס" של המרכז הקולינרי אסיף, אשת הקולינריה הילה אלפרט המליצה על רוכב האופניים לשעבר שנפצע בתאונה, ואז התחיל להעמיק בתזונה מיטיבה, ומייצר בעצמו נקניקים ובצק – והשאר היסטוריה. אלא שעם פרוץ המלחמה וההתקפות בצפון חווים בני הזוג ירידה במספר האורחים. תושבי דליית אל כרמל הסמוכה אמנם אימצו את הפיצרייה, אך אין בכך כדי לחפות על היעדר מבקרים מהמרכז. הרעיון להתארח בלה טיגרה עלה במפגש שהתחיל על רקע מקצועי, ומסתיים בחברות אמיצה. "אני עוקב אחרי אנשים שעושים פיצה שדומה לפיצה שלי. עוד לפני שטעמתי את הפיצה של אמין ואולה התאהבתי במוצר", משחזר הפיצאיולו ירון סגל.

כשבני הזוג הסתקרנו והגיעו לטעום את הפיצה בלה טיגרה, הקשר המקצועי הפך לאישי. מכאן הדרך לשיתוף פעולה הייתה קצרה: בימי שני ושלישי במהלך החודש אמין ואולה אורזים את הנקניקים, מגיעים למרכז ומכינים עם הבצק של סגל פיצות ספיישל נפלאות – פיצה סלאם עם נקניק סלאמי מעושן 18 שעות שאמין מכין, בזיליקום ופרמזן (82 ש"ח), פיצה מסאח'ן עם עוף מפורק מתובל בשבעה תבלינים, בצל קונפי, צנוברים וסומאק מלוקט (86 ש"ח) ופיצה כרמל הלא־בשרית, על שם בנם של בני הזוג, עם פסטו בעבודת יד מבזיליקום מהחממה, מוצרלה, לאבנה מעוספייה ועלי זעתר בר (78 ש"ח).

לפתיחה הם מגישים סינטה בעישון קר שאמין מכין עם שמן זית, פיסטוקים ושמן פסטו (68 ש"ח), והקינוח הוא טירמיסו דרוזי – הכלאה בין המעמולים המושלמים של אולה (אולי תמכרו אותם בנפרד? זרקנו רעיון) וגבינת ריקוטה מתוקה מקמפניה, קקאו, זעתר בר ושמן זית (52 ש"ח). איטלקים שיטעמו אולי יצעקו גוועלד, אבל בעינינו זו גרסה מעניינת, ויותר מהכול – מקומית. התפריט המיוחד מוגש במקביל לתפריט הרגיל, כך שאם נשארה פיסת רעב תמיד אפשר להתנחם בפיצה מורטדלה ופיסטוק המושלמת כשלעצמה.

"הגענו ללה טיגרה כדי לטעום ולהתנסות, אבל בעיקר כדי לפרגן, כי בימים האלה, ובכלל, הדבר הכי חשוב הוא החיבור בין האנשים ובין הישראלים", מסכם עלו. "לא משנה מי הכי טוב ומי יותר טוב, אלא איך אנחנו יכולים לעבוד ביחד. התפריט המשותף מגשים את כל זה, עם הבצק הנהדר של לה טיגרה והתוספות שלנו – סלמי שיוצא לראשונה מגבולות הפיצרייה ופסטו ביתי לגמרי שאנחנו עושים. זה קצת דרוזי וקצת איטלקי, והכי ים-תיכון שאפשר לבקש".
ידידיה פרנקל 9, עד שלישי (26.11)