דיוקן האמנית כקורבן עלילת דם: כן, זו התערוכה של א.ק.

לא.ק. יש תערוכת אמנות. זהו ארוע החורג מגבולות תערוכת אמנות בגלריה ולמעשה מתקיים עוד לפני, ובלי קשר, לעבודות אשר מוצגות בתערוכה.

האם לא.ק. היתה תערוכה בגלריה בתל אביב לולא היתה א.ק? ובכיוון ההפוך, האם אולה קרבצ'נקו היתה מבשילה לאמנית המציגה בגלריה לולא היתה א.ק? א.ק. היא הזהות בה אולה קרבצ'נקו מוכרת בציבוריות הישראלית. לפני היותה א.ק לא היה לה קיום משל עצמה. אבל גם אם השתלטו עליה שתי אותיות הקיצור, זוהי זהות חלקית, שלא מקיפה את כל כולה. יתכן והמתח בין השם המלא לשתי האותיות נמצא בלבה של ההצדקה להצגה בגלריה.

מתוך העבודה "Mir ist kalt" // אולה קרבצ'נקו

המבקרים בתערוכה של א.ק – מה הם באים לראות? אמנות של רוצחת פוטנציאלית? אמנות של קורבן עלילת דם? הם מתגרים להציץ בחרך שנפתח במפתיע ובאופן לגיטימי (הרי הם מוזמנים לתערוכה), להסתכל אל תוך הלוע של פרשה אשר מסרבת להרפות? ומה בתערוכה עצמה? העבודות של אולה קרבצ'נקו משחקות עם השאלות האלה – לפעמים מחליפות זהויות ולפעמים מגלמות את כולן בבת אחת. זהו למעשה האירוע – גם בתערוכה, כמו במציאות, אין יכולת להכריע ביחס לנאראטיב יחיד. חוסר היכולת הזו מושך אותנו פנימה, והתנועה הבלתי מתייצבת בין הסיפורים האפשריים, היא בעצם עבודת האמנות.

מתוך העבודה "אור חורפי" // אולה קרבצ'נקו

בעבודת אקוורל אחת דמות נשית-ילדית צועדת בגבה אלינו לתוך מעבה אפל שנראה כמו יער חשוך אשר מתכהה ובולע אותה. באחרת דמות נשית גוהרת מעל תלולית עפר בה נעוץ פורח פרח לבן מאוד. כל השלושה – הנערה, התלולית והפרח, מוקפים בחשרת עננים שחורים. ברישום עיפרון שלושה דיוקנאות ראש ששלושתם הם אולה – האחת היא ילדה, לידה פנים של בחורה, בת דמותה שהתבגרה, ומראשה מגיחה דמות אולה בולענית וטורפת. כמו אתנה שנולדה וקפצה מראשו של זאוס, אולה פרועת שיער, טרופת מבט ופעורת פה מזנקת מראשה של אולה. בציור מים אחר, צבעוני ושמח יחסית, ילדה אדומת שיער עם כנפי פרפר ומחושים, צועדת מקפצת בעקבות שועל המסב אליה את ראשו בחיוך מלא שיניים.

מתוך העבודה "להתראות" // אולה קרבצ'נקו

לולא הייתה זו א.ק, האם היו עולות המחשבות על מוות, רצח ביער אפל, על הקורבן המתפתה והפיתוי להיות קורבן, על האסתטיקה הגותית של המוות? אנשים רבים בפתיחה, אבל לא כל כך הרבה כמו שתיארתי לעצמי שיהיו. נוכחת מצלמה – אולי נולד חלק ב' לסרט הדוקו עליה? בכניסה לגלריה עומד בחור בריון ומלא כתובות קעקע על הזרועות. הוא גבוה ושקט. אני שואלת אותו – אתה בעמדה של שומר ראש? "כן", הוא עונה.

>> "אולה טימר קרבצ'נקו – תערוכת יחיד"; אוצרים: תמה גורן ורועי ברנד; פרטר, פרישמן 37