"אור ראשון" היא כתב אישום מרהיב נגד ממשלת ה"ימין מלא מלא"

הפצע המדמם בליבה של מדינת ישראל מציין שנתיים. היום הבודד הקשה ביותר שחוויתי כאדם בוגר במדינת ישראל, טראומת על שעדיין מטילה צל כבד על כולנו. תוך כדי שהטקסט הזה נכתב, 48 חטופים עדיין נמצאים ברצועת עזה, כמו גם אלפי חיילים שעושים לילות כימים. ולמרות שאנחנו לא בשלב הפוסט-טראומה, ביטוי אחד לעיכול הכאב כבר איתנו לא מעט זמן: אחרי הגל הראשון של סדרות הדוקו והסרטים התיעודיים, הגיע שלב היצירות המתוסרטות על האסון. בראשית היתה "שחר אדום", הסדרה של yes שעלתה במלאת שנה ל-7.10 ותגיע בקרוב לעונה שנייה, וכך גם הסרט "רחל מאופקים" ששודר ב"כאן 11" בערך באותו זמן, שניהם יצירות עלילתיות, מגולמות על ידי שחקנים, מבוססות על סיפורים אמיתיים מהיום הארוך ביותר שעברנו.

עכשיו, מגיע השלב הבא והשאפתני יותר: "אור ראשון", סדרת הדגל החדשה של קשת, מתיימרת להיות הראשונה שמכילה את כל האירועים לכדי אפוס טלוויזיוני. "אירוע טלוויזיוני", הבטיחו הפרומואים, במה שגם משך לעברם לא מעט אש. הרבה מאוד גורמים, כולל משפחות שכולות וניצולי הטבח ב"נובה", הביעו תרעומת על שידור הסדרה בטענה למסחור של הטראומה: הפקת מוצר טלוויזיוני גרנדיוזי ממה שהיה אירוע אמיתי וכואב בחיים שלנו, ממש לא מזמן, והפיכתו למטבע עובר לסוחר, סדרת אקשן מרתקת מ"המפיק של 'ספרות זולה ו'קיל ביל'" כפי שמבטיח הפרומו האמריקאי, סדרה שאפשר לאכול מולה פופקורן. זה בהחלט נתקע בגרון.

מאחורי הסדרה עומד הבמאי ליאור חפץ, מומחה ביצירת סדרות גדולות ופטריוטיות כתסריטאי "השוטרים" של קשת או בבימוי "המזח" ששודרה בכאן 11. לפחות במובן אחד הוא עשה עבודה טובה: "אור ראשון" עובדת לחלוטין כסדרת אקשן. היא איכותית, היא מרתקת, היא עוצרת נשימה ומצטלמת נהדר. אני מודה שקשה לי לשפוט אותה באותם כלים שבה אני שופט סדרות בדרך כלל. הלב, גם שנתיים אחרי, קרוב מדי לאש הזאת. והבטן מתקשה לעכל את הסצנות של "אור ראשון".

>> שנה כזאת לא ראינו: מצעד הסדרות הישראליות הכי טובות בתשפ"ה
>> מלחמת נצח: הכוח הכי גדול בסדרה "אינתיפאדה" הוא האנושיות שלה

אם בכל זאת לשפוט את הסדרה אמנותית, חולשה מסוימת אפשר לזהות דווקא בליהוק. בקשת בחרו, אולי בגלל עוצמת הביקורת שזיהו מראש, ללכת על בטוח. השחקנים שנבחרו לסדרה מרגישים כמו מאש-אפ של סדרות אחרות של קשת – רותם סלע כאן וחן אמסלם ושרית וינו-אלעד והישאם סלימאן ומיקי לאון – כולם שחקנים מצוינים, אבל אין הברקות. אין שחקן שההופעה שלו מרהיבה מהרגיל. במובן הזה אין ממש הבדל בינה לבין "שחר אדום" של yes – שתיהן מספרות את אותם סיפורים, באותו מבנה, ו"אור ראשון" לא באמת מביאה משהו חדש למסך.

אולי כדי לרכך מעט את הבעייתיות המובנית סביב שידור הסדרה כשהמלחמה עדיין נמשכת, ניסו בפרומואים של קשת להפוך אותה ל"אירוע הסברתי". שם הסבירו את העובדה שהסדרה תוקרן לעיני "מיליוני אמריקאים" (כלומר, מ-7 באוקטובר ישודרו פרקי הסדרה בפלטפורמת הסטרימינג פרמאונט+) ו"תספר את הסיפור הישראלי". התזמון לא מקרי – לא רק בגלל יום השנה ל-7.10 אלא גם בגלל הקמפיין הגדול נגד ישראל ונגד המלחמה שהסדרה אמורה לתת לו משקל נגד, במחשבה שהמחשת האסון הכבד שעבר על ישראל תשפיע במשהו על ההתנגדות הבינלאומית הגוברת לפעולות הישראליות בעזה.

קשה לקנות את הטיעון הזה במבחן המציאות. עם כל כמה שהסדרה טובה כאקשן, ולמרות כמה בחירות אמנותיות יפות (כמו הדגשת הסיפור של תושב הנגב המוסלמי שהסתתר עם בנו התינוק מהירי של חמאס והציל חיילי צה"ל), בסופו של דבר האירוע ההסברתי הזה נועד בעיקר לעיניים שלנו. מי שמתנגד אוטומטית לישראל (מפגיני ה"פרי פלסטיין" למיניהם) לא יקשיב לסדרה כזאת, וגם מי שנמצא על הגדר והוא בר שכנוע, לא צריך את הסדרה כדי לדעת על גודל הזוועה של ה-7.10.

מה שנחוץ באמת לאנשים בעולם שמחפשים הסבר למתרחש הוא לא עוד המחזה של טראומת העל, אלא משהו שיסביר מה מדינת ישראל עושה ממש ברגע זה, והאם המלחמה עדיין משרתת אותה ואת האינטרסים שלה או שהיא מזמן הפכה למשהו אחר. ולא רק הקהל הבינלאומי צמא לזה, גם בתוך מדינת ישראל זה ממש לא יזיק. האם אנחנו כישראלים צריכים את הסדרה כדי להבין מה עבר עלינו? לא ממש. מי שחי בישראל ומדבר עברית חי את ה-7.10 כל יום מאז השבת הארורה ההיא. יש כאלה שהלב שלהם נעצר באותה יממה ולא התקדם מאז. בוודאי כל מאות האלפים שנפגעו ממנו ישירות.

אז אם העולם לא יתעניין בסדרה, וגם בנו כבר צרובות התמונות הטראומטיות מאותו יום בכל שנייה שאנחנו נושמים, למי הסדרה מיועדת? יכול להיות שיש בכל זאת קבוצת אנשים שצריכה לראות את הסדרה הזאת מול עיניה. היא יושבת בירושלים, בבניינים סגורים, ועסוקה כל הזמן בלגרום לנו לשכוח, בלחשוב שהחטופים זאת בעיה משנית ולא חשובה, בלספר לנו שאנחנו בדרך לניצחון המוחלט, בלגרור אותנו לתוך הקמה מחדש של התנחלויות על חורבות עזה, בלשכנע אותנו ש"זו תקופה של נס". הכל, כדי שנשכח את היממה ההיא ואת מי שהובילו אליה במעשיהם או בחוסר מעש, ביהירותם, בטיפשותם, במשיחיותם.

לא ברור אם ליאור חפץ ואנשי "קשת" התכוונו לכך, אבל הם הצליחו בכישרון רב לבנות כתב אישום מרהיב נגד ממשלת "הימין מלא מלא". הממשלה שהבטיחה לנו ביטחון ועוצמה יהודית, והפקירה אותנו כל הדרך אל היום הכי קשה והכי כואב שעבר על המקום הזה מאז היווסדו. "אור ראשון" הגרפית, הכואבת והמצמררת, צריכה לשבת להם על המצפון – אם נשאר להם כזה.

לנו היא צריכה להבהיר שמהטראומה הזאת חייבים לצאת באמת לדרך חדשה. שה"לעולם לא עוד" שנשבענו עליו אחרי ה-7.10, יהיה קודם כל לעולם לא עוד להיות במצב הזה – נרפים, שבורים, מרוסקים – כמו שהיינו בשבת ההיא לפני שנתיים. הדרך לשם עוברת דרך מנהיגות אחרת לגמרי. אם את ערוץ 12 לא קולטים שם בקריית הממשלה (בכל זאת, "ערוץ תבהלה"), אולי כדאי לסדר להם פרמאונט פלוס. אולי אז, באיכות HD, הם יוכלו לראות את עומק התהום שלתוכה הם זרקו את כולנו.