מנותקת, זחוחה וחזקה על חלשים: "ארץ נהדרת" מאבדת את זה

במדינה עם מעט ביקוש לסאטירה ולוח שידורים מופרע של זכיינים מסחריים שעברו לשדר אך ורק ריאליטי בפריים טיים, "ארץ נהדרת" ניצבת איתנה בלתי מעורערת ומובנת מאליה. למרות זאת, היא מצליחה להפסיד גם בלי מתחרים, היא אומנם יצרה שפה, אבל יכול להיות שב-2021 פשוט כבר לא מדברים אותה.

הפרק של "ארץ" ששודר השבוע היה מפגן של בנאליות וזחיחות. אחרי ההתעקשות המעייפת להקביל את הממשלה למשחקי הדיונון בפרק פתיחת העונה, המשיכה התוכנית עם פאנצ'ים שרואים שלושה קילומטרים לפני ופותחת עם "מבצע איסוף נשקים של המשטרה – הערבים אוספים מהמשטרה את הנשקים!"; אכן חוד החנית של הקומדיה הישראלית. אין פאנץ', רק התנגחות צפויה ומופשטת.

זה המשיך עם סגמנט על מתנגדי חיסונים, כהוכחה חיה למשפט "אם אין לך משהו חכם להגיד – אל תגיד". ושוב, בניתוח שטוח ביותר של המצב, שרון אלרועי פרייס מקבלת איומים על חייה (אין פאנץ'), ליאורה (תום יער) מתעקשת לא לחסן את שפע "כי אירופה נסגרת", ואורלי וילנאי מגוחכת ומפיצה פייק ניוז על החיסון. אני אמנם מחוסנת בשלישית מתוך האמונה שמה שהסמים שקניתי מערוץ הטלגרם "אופירה אסייג" לא עשו לי גם החיסון לא יעשה, אבל השאלה האם לחסן ילדים היא לא טריוויאלית, הדילמה לגיטימית ולא כי "זה לא מבצע כי אין מצעי כותנה ולא מגרילים רחפן", אלא כי אי אפשר לדעת מה ההשפעות שלו לטווח ארוך וילדים נפגעים משמעותית פחות מהקורונה.

עובדות בצד, לא מחמיא ל"ארץ נהדרת" להשתלח ככה באזרחים. סאטירה אמורה להציג תמונת מראה לבעלי הכוח בחברה ולא לסגור חשבונות אידיאולוגים עם אנשים פרטיים שסובלים גם כך מבריונות חמורה ברשתות. אם משרד הפאקינג בריאות מצייץ "יש לנו ארץ נהדרת" זה אומר דרשני.

לקראת עליית התוכנית התראיינו אנשי "ארץ" ל"ישראל בידור", במה שהיה אחד הראיונות הזחוחים שזכורים לי בפלטפורמה, הם נופפו באירוניה כאילו הליינאפ שלהם בנוי כולו על "ישראל בידור", מתבדחים על ההפרדה המובהקת (בעיניהם) בין תרבות גבוהה ונמוכה. אבל האמת היא שרוב רובם של האייטמים הא-פוליטיים בתוכנית מגיעים בדיוק מפרסומים של "ישראל בידור", פלטפורמה עם הסיקור הרחב ביותר בתרבות אקטואלית ועם פוסטים שלא מעט פעמים מגיעים לחשיפה שלא רואה את הרייטינג של "ארץ נהדרת" ממטר.

ביטוי נוסף ליוהרה הזו בתוכנית אתמול – האייטם על מיכל הקטנה. ברפרור ליום הולדת שלה היא מונה את האורחים שבאו לשמוח בשמחתה "כולם היו, אביבית בר זוהר, בר זומר, אביבית בר זומר פאני בר מוחא, אביבית בר מוחא, שיט שכחנו להזמין את דורגל בוזגלו". איזו עזות מצח יש לגברים מבוגרים שיצאו מהלופ ללעוג לסלבז כאילו שמם יצא ממחולל במערכון בדיחת טוויטר ("מי אלה בכלל?"). ובכן, אם אתה לא יודע מי אלו, כנראה שאתה לא בגיל והבדיחה על חשבונך.

המון דברים מצחיקים אפשר להגיד על יום ההולדת של מיכל הקטנה, אולי האשה הכי מוגזמת ופורחית כרגע באור הזרקורים, אבל מי שיכול לגשת לטייקים הקומיים שם הם צליל הופמן ועדן יואל ב"כמעט מפורסמים" או הומואיות חצופות בסטורי כגון נדיר אליהו או עדי אייש, והפרפראזה הכי מדויקת על אירועי בידור תגיע מליפסינק של עדן דניאל גבאי הרבה לפני שהיא תגיע מההתעסקות המזלזלת של "ארץ". אם משהו כל כך לא חשוב, למה אתם מדברים עליו?

המגמה הירודה נמשכה גם במערכון "לשחרר את שולי 2". כידוע, בית הדין הרבני התיר לשולי רנד לשאת אישה שניה, בעוד נשים רבות במצב דומה נותרות עגונות. למה היינו צריכים את "ארץ נהדרת" שימחיזו לנו במשך ארבע דקות את העובדה הזו? כי לסרט של "מה קשור" קוראים "לשחרר את שולי" ואיך אפשר לוותר על כזו הברקה? חייבים לחקות את חברי השלישיה, ולמקרה שהקהל לא הבין גם להגיד במפורש "כאשה זה ממש לא בסדר בעיניי, אבל כארוסתו של שולי, שיחקתם אותה". הכותבים של "ארץ" נחושים להאכיל אותנו בכפית משל היינו דייר במשען והם סטודנטית לסיעוד. ואחרי הפרסומות: "עובדים בהייטק לא יודעים מה להזמין לאכול לצהריים". וואו.

"ארץ נהדרת" היא אחד המעוזים האחרונים של תקשורת מיינסטרים קומית, היא הייתה ועודנה קונצנזוס ועדיין מהווה חלום תעסוקתי עבור כותבים ושחקנים, אבל הדרך בה אנחנו צורכים תוכן השתנתה, היוצרים המובילים צומחים מהרשת וממים מוסרטים משכללים את עצמם. "ארץ" לא יכולה לשמר את מעמדה כחתרנית ונושכת ולהמשיך להיות מנותקת מניואנסים בתרבות פופ, להפיק מערכונים שלמים שמתבססים על משחק מילים עצל, ולדחוף לנו פאנצ'ים עמוק לתוך הגרון. אם המדיום הוא המסר, אפשר לראות סאטירה גם בטיקטוק. זה בחינם.