"באהבה, סיימון" מגייס את כל הקלישאות לטובתו

"באהבה, סיימון" היא קומדיית נעורים רומנטית עתירת קלישאות, מלבד פרט אחד קטן אך מהותי, שהופך את עצם המיינסטרימיות שלה למשהו שבעולמנו עדיין נחשב לפורץ דרך. סיימון (ניק רובינסון מ"עולם היורה") הוא נער נאה ופופולארי, מוקף חברים טובים, והומו בארון. סיימון יודע שהוריו הנחמדים לא יעשו עניין גדול אם יספר להם, וגם מבחינה חברתית לא צפוי אסון – בבית הספר כבר יש הומו מוחצן אחד והכל בסדר. אבל גם אם הסירה שטה על מי מנוחות, סיימון לא רוצה לטלטל אותה. כשהוא מגלה שיש בסביבה עוד נער כמותו, הוא פונה אליו בעילום שם, והשניים מצ'וטטים על הכל חוץ מאשר לחשוף זה בפני זה את זהותם האמיתית. התבנית הרומנטית דומה לזו שפותחה בקומדיה הקלאסית "חנות מעבר לפינה" וברימייק שלה "יש לך הודעה". אלא שהפעם גם אנחנו לא יודעים מי מסתתר מאחורי הפסאודונים "בלו", ומנסים יחד עם סיימון, המתכנה "ז'ק", לנחש מי מבין הצעירים האטרקטיביים המאכלסים את הסרט הוא העלם שכבש את לבו.

עד כאן, ממש נחמד. אלא שבשלב זה נדחפת לסיפור אחת הקלישאות היותר מעצבנות בקומדיות רומנטיות – הנודניק (לרוב שותף לדירה) החרמן וחסר המודעות העצמית. מרטין עם התספורת האיומה מגלה את ההתכתבות הסודית וסוחט את סיימון שיעזור לו לכבוש את ליבה של אבי הסקסית. הפיתול העלילתי הזה נראה כמו מה שהוא – טכניקה תסריטאית למתוח ולסבך את העלילה ולבחון את הגיבור בתנאי לחץ. לזכות הסרט ייאמר שבמסגרת התבנית הוא מנסה לעדן את הסטריאוטיפים – במקום לתקן את התספורת, מרטין מתעקש שהנערה הנבחרת תרצה אותו כמו שהוא. גם החברים של סיימון נגזרו על פי תבניות מוכרות, אבל השחקנים הצעירים, רובם בוגרי סדרות נעורים, חינניים ונעימים, ופרט לצמד בריונים בשולי הסיפור אין בסרט אף נבל של ממש.

מאז שג'ון קיוזק התייצב מול חלונה של איוני סקיי, והניף מעל לראשו בומבוקס שניגן את "בעיניך" של פיטר גבריאל (בסרט "אמרי כן"), המחווה הרומנטית הגדולה הפכה לחלק בלתי נפרד מקומדיות רומנטיות. עם השנים נוסף לקלישאה הזו גם קהל שייתן את אישורו לאיחוד הרומנטי, ולעזאזל האינטימיות – כי אם אין לפחות מאה אנשים זרים שמוחאים כפיים, זאת לא אהבת אמת.

"באהבה, סיימון"

גם "באהבה, סיימון" הולך על מחווה כזו שהותירה אותי חצויה. מצד אחד, האירוע הרגיש כפוי ופולשני, כמו ברוב הקומדיות הרומנטיות, ולכן לא נסחפתי עם האוהבים הצעירים. מצד שני, הרעיון של היציאה מהארון הוא הפומביות, והאישור הציבורי הוא חלק מהניצחון. משפט המפתח (שבסרט הוא דו משמעי) "אני בדיוק כמוכם" הוא גם הקונספט של הסרט – אני קומדיה רומנטית כמו כל הקומדיות הרומנטיות. "באהבה, סימון" אינו רוצה להיות חתרני ומתריס. כמו גיבורו הוא רוצה להיות פופולארי וחביב הקהל, ובזאת הוא מצליח.

להנאה מהסרט תורם לא מעט סגן המנהל הגמלוני, שברגעי מפתח דרמתיים מדגים לצופים איך להגיב נכון. מגלם אותו טוני הייל מ"משפחה בהפרעה" ו"Veep", קומיקאי עם נשמה. המבוגרים האחרים הם הוריו הנחמדים של סיימון בגילומם של ג'ניפר גארנר וג'וש דוהמל, שמרוב נחמדות הם לא מותירים רושם של ממש. כמו "וונדר וומן" ו"הפנתר השחור" זה צעד בכיוון הנכון. עכשיו רק צריך להוציא את הארון מהמשוואה.

סרט על: נער בארון מתאהב בנער כמותו שפגש בצ'אט

ללכת? כן. סרט פילגוד שמגייס את הקלישאות לטובתו