באטמן חוזר: בסדרה הזו האביר האפל שונה לגמרי, וזה פשוט נפלא

אני מאד אוהב את באטמן, ואת כל מה שקשור אליו. גם כעת, כשאני נושק לגיל שלושים. אני זוכר איך כילד הייתי צופה שוב ושוב בסרט של "באטמן: הדור הבא", בג'ק ניקולסון בתפקיד הג'וקר, וכמובן בסדרת האנימציה הקלאסית, "באטמן: הסדרה המצוירת", שצברה לא מעט קהל בשנות התשעים. כעת צץ לה יורש רוחני ושמו "באטמן: לוחם בגלימה", שמגיע מאותו היוצר ועם טייק חדש ומרענן על גיבורים ונבלים כאחד. ציפיתי שזה יהיה טוב, שכן רוב כותרי האנימציה של DC מצליחים לשמור על איכות גבוהה, אבל לא ציפיתי שזה יגרום לי, כמעריץ ותיק, להבין שאפשר לספר את אותו הסיפור ששמענו שוב ושוב מחדש, באופן מעניין ושונה מכל מה שהוצג לנו עד היום.

>> אין תירוץ לבלגאן הקולנועי הזה, חוץ מאשר "טירוף הקורונה"

הסיפור של "באטמן: לוחם בגלימה" כבר מוכר לכולנו – ברוס וויין הוא מיליונר פלייבוי ביום, ולוחם פשע בתחפושת עטלף בלילה, בחירה שקיבל על עצמו לאחר שהיה עד (ויש האומרים שגם גרם) לרצח המזעזע של הוריו. אבל אנחנו לא רואים את "באטמן" רק בשביל באטמן, אלא עבור גלריית הנבלים האייקונית שהדמות הביאה לעולם: הפינגווין, הארווי דנט והנבל האולטימטיבי, הג'וקר. אז כאן, בעונה הראשונה, עוד לא נקבל את הג'וקר, אבל אל דאגה, יוצר הסדרה ברוס טים (שגם יצר את "באטמן: הסדרה המצוירת") דאג לנו להיכרות עם נבלים מכל הסוגים, המוכרים והלא מוכרים.

כל הדמויות בסדרה, כולל באטמן עצמו, מקבלות איזשהו טוויסט – פינגווין בהיפוך מגדרי, קלייפייס בגרסה מחודשת, ואפילו לרגע קטן צץ לנו קילר קרוק. ולמרות שכמעט כל פרק בעונה עומד בפני עצמו, עלילות המסגרת תמיד נמצאות שם: היחסים בין באטמן לאלפרד, הפיכתו של הארווי דנט לדו-פנים, והניסיון של המפקח גורדון לאזן בין ניהול תחנת המשטרה לחיי המשפחה שלו. וכל העונה הזאת, בסופו של דבר, מתחברת ביחד ליצירה אחת גדולה יותר ובוגרת יותר מהסדרה המקורית. 

עוד שינוי הוא שהאלימות הפעם הרבה יותר בוטה, גם אם לא קיצונית, ועכשיו לא מתביישים להציג שימוש בסמים, דיאלוגים בוגרים ודמויות מגוונות יותר מבעבר, שנובעות מהשינויים המרעננים שהוכנסו לסיפור. להפוך את הפינגווין לאישה זה לא דבר מובן מאליו, אבל זה עובד מצוין ושומר על האלמנטים שאנחנו כל כך אוהבים בפינגווין. המראה החדש של קלייפייס מתאים יותר ליקום היותר ריאליסטי של מאט ריבס, ולפי השמועות הוא גם מתוכנן להיות הנבל הבא של הבאטמן של רוברט פטינסון. גם הסיפור של הארלין קווינזל והפיכתה להארלי קווין מוצג באופן מקורי שלא ראינו כמותו בעבר, וגם כאן מחבקים את נטיותיה המיניות באהבה, כשמסדרים לה רומן עם השוטרת רנה מונטויה. אז יש לנו את כל מה שמעריצים אוהבים, ויש לנו המון סיפורי מקור, ומספר דמויות שגם ותיקי המעריצים של האביר האפל לא יזהו, כך שהיא מאפשרת היכרות ראשונית נקייה. אז למי הסדרה מיועדת בעצם?

מעריצי באטמן יכולים פשוט להתמוגג מול העבודה של ברוס טים שחוזר לסגנון האנימציה המוכר מהסדרה המקורית, וגם מכל האיסטר-אגס שהסדרה מכילה (האהוב עליי הוא בית היתומים שכל אחד מהילדים בו יכול להפוך להיות הרובין הפוטנציאלי של היקום הזה). אנשים שלא לגמרי שקועים בטייץ השחור, כאלו שמחפשים כניסה רכה ליקום של באטמן, יכולים למצוא אותה כאן, שכן הסדרה לא דורשת היכרות מוקדמת. כמו תמיד, יש את סיפור הרצח של תומס ומרתה, יש את הסיפור על איך ברוס וויין החליט להפוך לבאטמן ויש נבלים אייקונים שאנחנו לומדים להכיר מההתחלה. אתם לא צריכים להכיר את באטמן כדי להנות מ"באטמן לוחם בגלימה", אבל אין ספק שהמעריצים הותיקים, אלו שגדלו עם הסדרה הראשונה, יהנו הרבה יותר. וזה בעיקר כי הסדרה התבגרה איתם, והכניסה לתוכה את כל מה שסיפור באטמן טוב צריך.

"באטמן: לוחם בגלימה" מציגה גלריית דמויות מרשימה, שמוצגות באופן שלא ראינו כמותו בעבר. ההבנה שיש צופים שרעבים לעוד תוכן של באטמן, אבל שהם גם התבגרו מאז סדרת האנימציה האחרונה, מדגימה לכולם איך פרנצ'ייז יכול להתפתח, במקום להישאר תקוע בתוך עצמו. זאת חוויה שכולם יהנו ממנה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהמעריצים הותיקים הם בראש סדר העדיפויות. ומה שבאמת הופך את הסדרה הזאת למצוינת ולאחד מסיפורי הבאטמן הכי טובים שסופרו, זה שהיא לא לוקחת את הצופים שלה כמובן מאליו. גם מעריץ פנאט יכול למצוא בסדרה הזאת פרטים חדשים, ולראות את הדמויות האהובות והסיפורים המוכרים באור שונה. אם זה הכיוון ש-DC הולכים אליו, אני בפנים.
העונה הראשונה של "באטמן: לוחם בגלימה" זמינה באמזון פריים וידאו