בהלת הסמים המורעלים: למה זה קורה וממה כדאי להיזהר?
סמים כמו קוקאין ו-MDMA כמעט תמיד מגיעים ממקור מפוקפק, אבל הסמים המורעלים, שפגעו בחמישה בני אדם לפחות בשבועיים האחרונים, יצרו בהלה בקרב המשתמשים. האם יש דרך בטוחה יותר לצרוך חומרים כאלו?
אי אפשר לצפות את זה מראש. מתחילים משורה, שתיים, נחמד. כל הערב על הקו בין השירותים לרחבה. בשורה הרביעית פתאום כבר לא כיף כל כך, הגוף מתחיל לאבד שליטה. ספק שורה אחת יותר מדי, ספק טריפ רע, לא משהו שאמור לעצור את הערב – ואז בבת אחת מאבדים הכרה. בשביל רוב צרכני הסמים זה מרגיש כמו תרחיש רחוק, כזה ששומעים עליו רק בסיפורי "זה קרה לבן דוד של חבר"; אבל מהידיעות על סדרת התמוטטויות בעקבות שימוש בסמים אי אפשר היה להתחמק. בזה אחר זה, בלי שיש כל קשר ביניהם, הובהלו בשבוע שעבר ארבעה גברים לבית החולים וולפסון במצב קשה לאחר שצרכו קוקאין, וביום ראשון השבוע מתה אישה בת 39 מקריית אונו שלקחה MDMA. רבים טענו מיד כי זהו בסך הכל צירוף מקרים מוזר, אך אזהרת המשטרה רמזה אחרת. "חומרים רעילים עורבבו בסמים ומופצים בכל רחבי הארץ", נמסר בהודעה החריגה שהשאירה ניחוח של "המשך יבוא".
עוד כתבות מעניינות:
היי בנטורל: 5 דרכים להידלק ולהתמסטל בלי סמים
עושים סמי מסיבות? כך תצמצמו סיכונים
מדינת ישראל היא האשמה במותם של צרכני סמים
טלגראס: ריאיון עם מייסד הרשת שעשתה מהפכה בשוק הסמים
למרות החשש שהתעורר בקרב הבליינים בתל אביב בעקבות האזהרה, נראה שהמתורגלים שבהם מעדיפים לסמוך על ניסיון העבר. "המקרים האחרונים מדאיגים. באתי לבר הקבוע שלי וכולם דיברו על זה, אבל אני עדיין ממשיך לעשות סמים ולא שמעתי בן אדם אחד שאמר שהוא יפסיק בגלל זה", מספר ע' הנוהג לצרוך קוקאין על בסיס שבועי. "כששמעתי על האשפוז של ארבעת הגברים בהתחלה אמרתי 'טוב, זה חד פעמי', אבל המוות של האישה כבר הכניס יותר לפאניקה. כרגע אמרתי לחברים שלי להזמין רק דרכי, כיוון שאני עובד עם המקדונלדס של התחום ויוצא מנקודת הנחה שאם החומר המורעל היה מגיע מהם – היו 100 איש באיכילוב כל ערב. כך או כך, כשאני מקבל את החומר אני טועם מעט ממנו כדי לבדוק שהוא בסדר".
לדבריו, אנשים רבים הביעו זעם על חוסר הפירוט בהודעת המשטרה. "יש סם מורעל שמסתובב ברחובות? תגידו במה מדובר, איך נראית השקית, מה היו התסמינים של אלו שנפגעו, תנו משהו שיעזור. אנשים מתמוטטים בגלל סמים בגלל המשטרה לא מפרידה בין הבריאות שלנו לזה שזה לא חוקי. צריך לעודד שימוש נכון ובטוח. לו היו עושים את זה, והתחום היה תחת הגדרה ברורה ופיקוח – החומר שהיה מסתובב היה הרבה יותר טוב".
חוקים בשירות עבריינים
למרות המיתולוגיות על סוחרים שמערבבים במכוון רעלים קטלניים בסמים, לדברי ד"ר עידו הרטוגזון, סוציולוג והיסטוריון של סמים משני תודעה, אלה לרוב היו שמועות שהופרכו. "דרך אחת להימנע מלעשות שימוש בסמים מורעלים היא להשתמש בערכות בדיקה שמזהות את החומרים הפעילים במנת סם, אם כי אלו ברוב המקרים לא יזהו רעל אם אכן זה הוחדר לחומר".
לכן בדומה לע', הפתרון הטוב ביותר בעיניו הוא הפתרון הקלאסי – לקנות ממקורות שסומכים עליהם ולצרוך רק חומרים שיודעים בוודאות שמכרים התנסו בהם וחזרו בשלום. "עדיף תמיד להתארגן באופן מרוכז על חומר איכותי מגורם שמכירים מאשר לנסות להתארגן במסיבה עצמה על כמות קטנה ולהידרש באופן כזה שוב ושוב לקחת את הסיכון שבמגע עם גורמים מפוקפקים והחומרים השונים שהם מחזיקים", אומר ד"ר הרטוגזון.
אך לטענתו אופי הקנייה חסר הוודאות יכול להיראות אחרת לו הייתה המדינה ממסדת את השימוש בסמים ומפקחת עליו. "כל הטרגדיות הללו יכלו להימנע אילולא היינו נתונים תחת חוקי סמים דרקוניים שמונעים מאנשים לעשות שימוש בחומרים שבפני עצמם הם בטוחים למדי, אבל עקב המלחמה בסמים המסחר בהם נתון בידיהם של גורמים עברייניים שיכולים לשחק בחיים של הציבור על ידי החדרת כל מיני רעלים או חומרים בלתי מזוהים אחרים". עקב כך האצבע המאשימה לא צריכה לדעתו להיות מופנית לצרכנים, ש"רוצים בסך הכל לעבור חוויה חיובית של שינוי תודעה, גם אם הם לא מאוד אחראיים או זהירים", אלא כלפי המדינה "שיוצרת אקלים שבו כל מי שמבקש להתנסות בחומרים מסוימים – צריך להסתכן בכך שיימכר לו חומר מורעל".
מתוך ההבנה שצריכת הסמים כנראה לא תיעלם, בעמותת עלם מעניקים סיוע באירועי טראנס ופסטיבלים. "הגישה של מזעור נזקים מתרחבת בכל העולם. יש מדינות שבהן ארגונים מספקים מעבדה ניידת שעוברת בפסטיבלים ונותנת שירות של בדיקת חומרים. אפילו סוחרי סמים משתמשים בזה ובודקים שהחומר שברשותם נקי", מספר אביתר, שעושה עבודת רחוב מטעם העמותה. "אם יקדמו את הדבר הזה גם בארץ יהיו הרבה פחות נפגעים. צריך לתת כלים כדי להתייחס לנושא הזה ברצינות. אי אפשר להסתיר מידע או להגיש מידע לא אובייקטיבי לציבור ולצפות שלא יהיו נפגעים – יש לנו תופעה קיימת שאי אפשר להתעלם ממנה. צריך לתת לצרכנים מידע כך שיהיה להם הכוח לעשות בחירות מושכלות".
אין עלון לצרכן
המסתורין האופף את פרטי המקרים האחרונים נובע מהמתנה לתוצאות חקירת המשטרה ותוצאות המעבדה של הרכב הסם. "קיים חשד שמלבד הקוקאין היו בסם חומרים נוספים, אך אנו לא יודעים עדיין אילו. אנחנו בודקים אם מדובר בהרכבי חומרים חדשים או לא, אבל הצפי הוא שזה לא היה סם נקי", מסביר מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, ד"ר רוני ברקוביץ'. "יש סיכוי גדול שהחומר בא מאותו המקור כיוון שארבעת הגברים הגיעו לבית החולים עם סימפטומים דומים של פרכוסים וקשיי נשימה למרות שלא היה קשר ביניהם".
עד שתתבהר חומרת המצב, צרכני סמים רבים מגששים באפלה ומנסים להבין אם מדובר בסכנה ממשית. נראה כי שיטת "לסמוך על המוכר" עשויה להתגלות כבעייתית. "יש תופעות לוואי שרבים לא יחוו אותן. הגוף יכול להגיב ל־MDMA בצורה שונה בהזדמנויות שונות", קובעת ד"ר מיכל רוטנברג, מנהלת מעבדת המכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית בבית החולים שיבא. "פעם אחת נהנים מכל הטוב שהסם מציע ובפעם אחרת חוטפים התקף פסיכוטי, אפילו אם זה אותו החומר בדיוק. כשאנחנו קונים סמי רחוב אנחנו לא יודעים אף פעם מה יש בפנים, הרי זה לא בא עם עלון לצרכן ותעודת ניקיון. בכדור אקסטזי יכול להיות מינון של 50 מ"ג בפעם אחת, ובפעם אחרת – של 100 מ"ג".
אמנם עוד מוקדם מדי לקבוע, אך לדבריה "יש להניח שגל ההרעלות ייצור הרתעה אצל הצרכנים. אנשים לא רוצים ללכת ממסיבה לחדר מיון, למרות התחושה ש'לי זה לא יקרה'", טוענת ד"ר רוטנברג. "תמיד כשיש פרסומים על התמוטטויות יש ירידה בצריכה ואחר כך לאט לאט זה מרים ראש. ברגע שיש תקופה של שקט כולם אומרים 'זה היה סתם מקרה חד פעמי'". אם אכן מופץ חומר מורעל ברחובות, מדובר ככל הנראה בעניין של זמן עד שנשמע על התמוטטויות נוספות. "אף אחד לא יודע באמת מה הוא לוקח", מבהיר ד"ר ברקוביץ'. "זו רולטה רוסית".