בדיוק אותו דבר. אבל טוב יותר: כך הביסה "בלתי מנוצח" את מארוול

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

העונה השלישית של "בלתי מנוצח" הוכיחה שהיא לא עוד סדרה. היא יצירה שלמה ומלאה שהולכת להשפיע על כל ז'אנר גיבורי העל שנים קדימה. היא הדגימה כיצד בונים עולם שמרגיש חי ומורכב יותר מכל יקום קולנועי של מארוול או של DC. וסצנת הקרב האדירה בסיום העונה היא הטובה בתולדות הז'אנר כולו

כשצופים בפרק הראשון בעונה הראשונה של "בלתי מנוצח", אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בפארודיה על גיבורי על, כמעט כמו הגישה הסאטירית של "דה בויז". הדמיון בין דמויות וקווי עלילה שונים בעולמות הקומיקס רב מאוד וקשה להתעלם מזה. לפחות עד הרגע שאחרי הכתוביות של הפרק הראשון, שם רואים את אומני-מן רוצח את כל חברי "ליגת הצד–" סליחה, "מגיני העולם". מהרגע הזה ברור לנו שלא משחקים כאן משחקים.

>> חשבנו שכבר ראינו הכל: 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע
>> למה אתם עוד פה: 8 דברים שהיו צריכים להסתיים כבר מזמן

עם הזמן והעונות החולפות, הטון הקליל שהסדרה התחילה איתו הפך קודר יותר ויותר, ולמרות הדמיון הלא מקרי למתחרים במארוול ו-DC, "בלתי מנוצח" מהר מאוד מצאה את הזהות שלה והפכה לבלתי מנוצחת, במיוחד עכשיו כשהעונה השלישית נגמרה, כי היא פשוט עשתה את הכל טוב יותר. כל עונה ב"בלתי מנוצח" עד כה עסקה בקווי העלילה המוכרים ביותר של עולמות הקומיקס. העונה הראשונה עקבה אחרי תרחיש "סופרמן השתגע", העונה השנייה החליטה לעשות תיקון למולטיוורס של מארוול והראתה לכל היקומים הקולנועיים איך עושים את זה נכון' ובעונה השלישית הם הלכו על עלילת "מלחמת האזרחים" עם הסכסוך בין אינבינסיבל לססיל. וזאת הייתה ללא ספק העונה הכי טובה לעשות את זה.

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

בשלב הזה, העולם של "אינבינסיבל" חי ומלא בהתרחשויות, בעיקר כי הצעד הראשון בדרך לניצחון בזירת סרטי וסדרות הקומיקס, היה לייצר נבלים שימשיכו ליותר מפרק אחד. בסרטי באטמן, למשל, אנחנו רואים המון נבלים שמופיעים לפרק אחד ואולי חוזרים להופעת אורח בהמשך, אבל הסיפור שלהם נגמר בהופעה מרכזית אחת בסרט. אצל מארוול זה קצת יותר מורכב, כי שם יצרו משהו גדול יותר ממה שהיה אמור להיות, והגבילו את עצמם ברגע שקשרו את כל הסרטים והסדרות אחת בשנייה, כי גם אם נבל חוזר הוא מוגבל לקו עלילה מסוים ולא מתפתח מעבר לו. היוצא מן הכלל הוא לוקי, שקיבל סדרה מספיק מעניינת בפני עצמה, אבל גם הזמן שלו ביקום הקולנועי של מארוול תם ולא נראה קו עלילה שמתמקד בו בעתיד הקרוב. 

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

אבל בעונה השלישית של "בלתי מנוצח" אנחנו ממש רואים איך תהליכים שונים מתקיימים באופן מקביל בעולם ואת ההשפעות שלהם אחד על השני. לצורך העניין, אנחנו רואים איך אירועים מהעונה הראשונה הנוגעים לטיטאן הנבל ולהשתלטות שלו על העולם התחתון בסדרה משפיעים על אירועי העונה השלישית, ואנחנו אפילו רואים במקביל נבלים שוליים יותר, זה קורה ברקע בזמן שקו העלילה הראשי של הסדרה עוקב אחרי הקונפליקט הפנימי של מארק גרייסון הצעיר מול הקוד המוסרי שלו – אינבינסיבל לא הורג. גם זה קו עלילה מוכר מדפי הקומיקס.

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

הדבר השני שהסדרה עשתה בעונה הזאת הוא להיפטר מהפחד של האולפנים להרוג דמויות חשובות. בעונה הזאת המון דמויות מרכזיות נהרגו ולמרות שעדיין לא מדובר בדמויות ממש ראשיות, אלה עדיין דמויות שהתחברנו אליהן במשך שלוש עונות ואלה אבידות בעלות משקל כבד. הפחד להיפטר מדמויות ביקום של מארוול וביקום של DC הוא אמנם מובן, אבל הוא כל כך מגביל את היקומים האלה.

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

רק לצורך ההשוואה, אלה הדמויות המרכזיות שנהרגו מאז שהיקום הקולנועי של מארוול נוצר בשנת 2008: איירון מן, קפטן אמריקה, טצ'אלה (שמת בעקבות מות השחקן צ'אדוויק בוסמן), וונדה מקסימוף ונטשה רומנוב. ביחס לעובדה שהם ניהלו מלחמה בינגלקטית איומה נגד ת'אנוס, רוב הדברים פשוט הסתדרו או שמישהו אחר נכנס מתחת לגלימה במטרה ליצור מורשת חדשה. לצורך העניין, את נטשה החליפה אחותה הקטנה בתפקיד האלמנה השחורה, כפי שאת תפקיד הפנתר השחור תפסה אחותו של טצ'אלה, הטייטל "קפטן אמריקה" עבר לפאלקון ורוברט דאוני ג'וניור יחזור ל-MCU בתור ד"ר דום – ועל פי הימור שלי ושל עוד רבים ברחבי המרשתת – ד"ר דום ישתמש בגופה של טוני סטארק. לעומת מרחץ הדמים של "בלתי מנוצח" זה נראה משחק ילדים.

"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)
"בלתי מנוצח" (צילום: יחסי ציבור/אמזון פריים)

ואי אפשר להתעלם מהדובדבן שבקצפת – הקרב האחרון. לא יכול להיות שום ספק: זוהי סצנת הקרב הטובה ביותר שנראתה אי פעם בז'אנר גיבורי העל, והיו לא מעט. "דה בויז" הציגה המון סצנות קרב מעולות, היה לנו את הקרב הקלאסי על ניו יורק בסרט הראשון של "הנוקמים", הקרב של שני האלים ב"מון נייט" והקרב האייקוני בין איירון מן לקפטן אמריקה. אבל הקרב של "בלתי מנוצח" הוא אחד הרגעים החשובים בז'אנר. הוא מזכיר במידה מסוימת את הקרב בין זוד לסופרמן ב"איש הפלדה", אבל שם ידענו שסופרמן ינצח והכל יהיה בסדר.

סצנת הקרב בסוף העונה השלישית מלאה בהשלכות הרות גורל, ואי אפשר להוריד ממנה את העיניים לרגע. כל רגע בסצנה הזאת הוא מחושב, חכם ומפתיע בברוטאליות ובדיאלוגים תוך כדי הקרב, וכל מכה שנשלחה במהלכו הכריעה עוד יותר את הקרב בין "אינבינסיבל" למתחרות. אני מאמין שבעתיד נראה עוד המון סצנות דומות, או לפחות ניסיונות לייצר כאלה. זה יוכיח שמה שנעשה ב"בלתי מנוצח" זה לא עוד סדרה, זאת יצירה שלמה ומלאה שהולכת להשפיע על כל ז'אנר גיבורי העל שנים קדימה, ומראה לנו לא רק שאפשר לייצר סדרות בוגרות ובעלות משקל על גיבורי על, אלא גם כיצד בונים עולם שמרגיש חי ומורכב יותר מכל יקום קולנועי של מארוול או של DC. עכשיו שקט, אתם מפריעים לי בצפייה החמישית בסצנה.
>> "בלתי מנוצח", עונה 3, 8 פרקים, עכשיו באמזון פריים וידאו