מרימים לכיפור: בתי הכנסת הכי מעניינים בתל אביב

לא כל מי שמגדיר את עצמו יהודי מאמין חושב שגורל גייז למיתה וקול באישה ערווה. במיוחד בשביל אלה העיר התמלאה בבתי כנסת ובמניינים מסוג חדש, עם ערכים בני פחות מ־2,000 שנה. כפרה עליכם

בית כנסת (איור: shutterstock)
בית כנסת (איור: shutterstock)
28 בספטמבר 2016

עוד לא התאוששנו מהעימותים בטקס פרסי אופיר וכבר התפנינו לריב באינטרנט על קיומו (וביטולו המהיר) של האירוע המוזיקלי "מרימים לכיפור", שהיה מתוכנן להתקיים בכיכר רבין. מטרתו המוצהרת הייתה לקרב בין דתיים לחילונים, אך בדרך לשם הוא הדיר נשים אמניות מהליינאפ ודרך על ערכים שבהם מצדד רוב הקהל התל אביבי. רגע לפני יום כיפור, וקצת אחרי ששוב נגררנו לטרמינולוגיה של שנאת האחר, כדאי לזכור שבתל אביב קיימות קהילות דתיות ובתי כנסת ידידותיים לחילוניים, שדווקא שמחים לקבל אליהם מגוון זהויות ולגשר על הפערים. הנה כמה מהם.

המעודכן
ארגון בית תפילה ישראלי

אחת הטענות שמושמעות כנגד היהדות היא הכורח להתקדם ולצמצם את הפערים שנפערו מאז מעמד הר סיני. ארגון בית תפילה ישראלי עושה בדיוק את זה, ומחבר בין המסורת היהודית למאה ה־21. מה זה אומר בתכלס? נוסחי שירה חדשים, פרמוט הטקסים הדתיים, קבלות שבת בנמל תל אביב ועוד. הארגון פועל במשך כל השנה ומיועד לדתיים ולחילונים כאחד.

מרכז גורן גולדשטיין, לסל 7 תל אביב

הגאה
המניין הגאה

כאילו דילמת הנטייה המינית לא מייסרת מספיק גם ככה, בא אלוהים ומוסיף את כובד משקלו על מצפונם של שומרי המסורת. המניין הגאה הוקם כדי לגשר בין הזהות הדתית והגאה, ומקיים פעילויות בחגי תשרי, בפורים ולקראת מצעדי הגאווה. תפילות יום כיפור מתקיימות עם שלוש מחיצות ישיבה לבחירה – נשים, גברים ומעורבת.

המרכז הגאה בגן מאיר, טשרניחובסקי 22 תל אביב

בית הכנסת הגדול דווקא לא ברשימה
בית הכנסת הגדול דווקא לא ברשימה

המוזיקלי
בית דניאל

מרכזי דניאל מובילים את התנועה הרפורמית בתל אביב, המאופיינת בין השאר בתפילות וטקסים המשלבים נשים וגברים במידה שווה, בפתיחות לכלל הזהויות המגדריות והמיניות ועוד. בקהילת הלב לדוגמה שמים דגש על מוזיקליות. רבת הקהילה אפרת רותם מספרת שנוסח התפילות יצירתי, ומשלב מסורת עם שירים ישראליים ומוזיקת פופ. במשכנות רות דניאל הדגש הוא על השתלבות בחיי הקהילה ביפו – ערבים ויהודים, ותיקים וחדשים.

בית דניאל, בני דן 62 תל אביב

קהילת הלב, מרכז צוקר, רש"י 48 תל אביב

משכנות רות דניאל, שד' ירושלים 47 יפו

זה שיושב באמצע
התנועה המסורתית

אם אתם מגנים את הקיצוניים משני הצדדים ופשוט מעדיפים להתמרכז בין היהדות האורתודוקסית לזו הרפורמית, יש לנו משהו גם בשבילכם. תחת המטרייה של התנועה המסורתית פועלות קהילות קונסרבטיביות שלא חוששות להוסיף פרשנות משלהן להלכה, והרוח השוויונית מובילה אותן: נשים קוראות בתורה, מעבירות שיעורים ושותפות בניהול הקהילה. מעבר לתפילות בחגים, במהלך השנה מתקיימים גם ארוחות משותפות וחוגי לימוד.

קהילת סיני, בוגרשוב 88 תל אביב

חבורת תל אביב, גימנסיה הרצליה, ז'בוטינסקי 106 תל אביב

הקהילה החדשה של רמת אביב, דניאל מוריץ 12 תל אביב

חלק מהמשפחה. דגל הגאווה (צילום: Shutterstock)
חלק מהמשפחה. דגל הגאווה (צילום: Shutterstock)

 י

"יש קהילה דתית גאה בתל אביב ואצלנו הם חלק מהמשפחה"

הגיי פרנדלי: קהילת יחד

הנה משהו שקשה להאמין שקיים: קהילה יהודית אורתודוקסית שמחבקת את קהילת הלהט"ב, אבל לא רק אותה. קהילת יחד מקבלת זהויות יהודיות שונות, משתפת נשים בתפילה, מאפשרת סידור ישיבה ייחודי הכולל גם ישיבה מעורבת ועוד.

במבט ראשון, הערכים המנחים של קהילת יחד נראים קצת מבלבלים: בסיס יהודי אורתודוקסי שמצד אחד מקפיד על הפרדה בין נשים לגברים, ומצד שני מעניק חיבוק חם לקהילה הגאה ומאפשר עליית נשים לתורה. "מדובר בקהילה ליברלית שמקבלת דתיים וחילונים, דתל"שים, להט"בים ובעצם את כולם. אנחנו משפחה", מסביר אביעד פרידמן, ממקימי הקהילה. "בערך רבע מהקהילה שלנו לא מגיעה מרקע דתי. גם מי שלא שומרי תורה מרגישים אצלנו נוח ואנחנו מאוד גאים בזה".

איך זה בעצם עובד? ניקח את הקהילה הגאה לדוגמה. "בשונה ממקומות אחרים, זוגות הומואים או לסביות יכולים לחגוג כאן את יום הנישואים שלהם ולעשות קידוש בבית הכנסת. אם יש בר או בת מצווה לילד שיש לו שתי אימהות אז מכירים גם באימא הלא ביולוגית. גם טרנסג'נדרים חברים בקהילה ומתייחסים אליהם לפי המגדר הנכון להם", מסבירה אביגיל שפרבר, קולנוענית לסבית דתייה, מייסדת ארגון בת־קול וממקימות קהילת יחד.

ואיך זה מתיישב עם הזרם האורתודוקסי?

"מקומות אחרים יקבלו את האנשים אבל לא את אורח החיים שלהם. בבית הכנסת הקודם שהייתי בו ונחשב יחסית פתוח, הומו לא יכול היה להיות שליח ציבור, בייחוד לא ביום כיפור. בבית הכנסת שלנו אחד החזנים הוא הומו עם בן זוג ואב לתאומים שנולדו בפונדקאות, והוא דמות מרכזית מאוד בקהילה".

שפרבר עצמה התמודדה עם הדיסוננס בין הזהויות ומספרת שהכירה להט"בים רבים שפשוט הפסיקו ללכת להתפלל כי לא הרגישו בנוח. "לא יגידו לך לא לבוא, אבל זה אחרת. בית הכנסת שלנו קם מפני שהצורך קיים, יש קהילה דתית גאה בתל אביב ואצלנו הם חלק מהמשפחה".

מה עוד עושה קהילת יחד?

"אנחנו הולכים ומתקדמים כל הזמן בנושא של שוויון בין גברים לנשים – סוגיה מורכבת בעולם האורתודוקסי. נשים ממלאות יותר ויותר תפקידים, עוד נערות חוגגות בת מצווה וקוראות בתורה. גדל כאן דור חדש של בנות לתוך מציאות משופרת, וזה משפיע גם על הבנים. באופן אישי חשוב לי שהבן שלי יהיה במקום שבו הנשים לא נדחקות לאחור והקול שלהן מושתק".

בית הספר צייטלין, צייטלין 20 תל אביב