מחאה ביום האישה: מחזירים לגשר יהודית את שמו המקורי

ביום שלישי הקרוב יצעדו פעילות קהילת #איפההן עם תושבות ותושבי שכונת מונטיפיורי על גשר יהודית במחאה על החלפת שמו ל"גשר יצחק נבון". דורית שמואלי, מנהלת קהילת "החזירו את הגשר ליהודית" ויוזמת המחאה יחד עם ד"ר שלומית ליר, מזכירה שמועצת העיריה פעלה בניגוד לחוק. העירייה טוענת: הגשר מעולם לא נקרא כך

ביום הנשים הבינלאומי אצעד על גשר יהודית ולו מהסיבה שעלי לזכור, להזכיר ולמחות כיצד ובאיזה אופן נמחקה יהודית מונטיפיורי מהמרחב הציבורי.

יום הנשים הבינלאומי בפתח. האם עדין יש צורך לציין את היום ההיסטורי הזה? והתשובה לכך פשוטה וחד משמעית: כן! כי נשים עדיין מרוויחות 32 אחוז פחות מגברים ועל פי מדד אי השוויון המגדרי 2020 של מכון ון ליר, התחום בו קיים הפער העמוק ביותר הוא עוצמתן הפוליטית והכלכלית. הייצוג הפוליטי של נשים בכנסת קרוב ל-28 אחוזים הודות לחוק הנורווגי בו שרים.ות מתפטרים.ות ומפנים כסא לח"כ הבאה בתור. רק 5.9 אחוז מראשי העיר הן נשים ורק 18 אחוזים מכהנות כחברות מועצה.

הייוש גשר יצחק נבון. גשר יהודית לשעבר (צילום: שלומי יוסף)
הייוש גשר יצחק נבון. גשר יהודית לשעבר (צילום: שלומי יוסף)

במרחב הציבורי המצב קשה במיוחד: רק 2.5 אחוז מרחובות העיר הליברלית תל אביב – 68 רחובות בלבד – הן על שם נשים. ביתר הערים המצב דומה, למעט כפר סבא, העיר היחידה בארץ בה מועצת הנשים העבירה תיקון לפיו תקרא שני שליש מרחובותיה על שם נשים עד שיגיעו לשוויון מגדרי. אולי הגענו לכך כי ההיא-סטוריה של נשים בארץ ישראל נכתבה מאוחר מדי ונתפסת בשולי הסיפור הציוני והמרכזי. הסיפור המרכזי של ההגשמה הציונית בארץ אינו מושפע מהסיפור הצדדי של ועל נשים. יתכן וזו הסיבה העיקרית שבגלל לא לומדים בבתי הספר על ההיא-סטוריה ועל שמן ופועלן של נשים.

נשים עשו ועושות היסטוריה והסיבה שבגללה ההיא-סטוריה הזו לא נלמדת נעוצה במי שכותב את ההסטוריה (ההסטוריה שלו). התוצאה באה לידי ביטוי, בהדרה ואי הנכחת נשים ופועלן במרחב הציבורי. בדיוק כפי שהיא קשורה לקבוצות אתניות עליהן לא למדנו (יהדות ספרד וארצות המזרח, שתיכנס על פי החלטת משרד החינוך ב- 2022 לבתי הספר, ובארה"ב לא ילמדו בדך כלל על הכתם השחור והיסטורית העבדים). 

ההזמנה למחאה ביום האישה הקרוב
ההזמנה למחאה ביום האישה הקרוב

דמיינו דמוקרטיה בה אנשים חושבים.ות, משתתפים.ות, מדברים.ות ומשפיעים.ות. דמיינו מצב שבו היה שיח בין העירייה ובינינו האזרחים.ות על תוכניותיה ומהלכיה. מצב שבו לא היינו משמיעים.ות את קולנו פעם בארבע שנים רק בהצבעה לראשות העיר ולחברי.ות המועצה. מה היה קורה אילו עיריית תל אביב-יפו הייתה מקיימת שיח עם תושבי.ות שכונת מונטיפיורי לפני שהיא מנחיתה עליהם.ן בהפתעה גדולה את שם הגשר "הקבוע" לדבריה –  גשר יצחק נבון במקום גשר יהודית.

לפי חוק פקודת העיריות סעיף 235.א, מועצת העיר אמורה הייתה לכנס את נציגות השכונה לפני שינוי שם הגשר, בשעה שהעירייה טוענת כי הגשר מעולם לא נקרא "גשר יהודית" אלא כשם זמני, היא בכל זאת מצאה לנכון לכנותו כך בכרזות, שלטים, בעתירה לבג"צ שהגישה, בכלי התקשורת ובעיקר בפני תושבי.ות העיר והציבור הישראלי.

גשר יהודית? העירייה מכחישה שאי פעם נקרא כך
גשר יהודית? העירייה מכחישה שאי פעם נקרא כך

אמרנו דמוקרטיה קיבלנו תיאוקרטיה. לשם העולם הולך בימים אלו. על פי דו"ח הדמוקרטיה העולמי 2021 חלה נסיגה בדמוקרטיות בעולם. תחת שלטון של מנהיגים פופוליסטים המפזרים קיטוב ושסע בין האזרחים.ות, הדמוקרטיה לא מצליחה לספק את הסחורה. חוסר במידע ובעיקר הטעיה במידע הם מנת חלקו של הציבור. וכך מתנהל לו גם השלטון המקומי, ללא שיתוף או מעורבות הציבור אפילו על גשר או רחוב בשכונתם וזאת למרות החוק הקיים בעניין.

דעו לכם ראשי ערים: יש לנו אינטרס במרחב הציבורי בו אנו חיים. האם מישהו שומע את הקול שלנו? לא ברור. בערים רבות באירופה וגם מעט ממדינות בארה"ב עוסקים בתהליכי פיתוח של עירוב הציבור בהחלטות מקומיות. בינתיים, גשר יהודית הוא סמל שנכחד עבור תושבי.ות שכונת מונטיפיורי, עבור נשים במרחב הציבורי ועבור הציבור בכללותו שאינו זוכה לראות שינוי ביחסי המגדר במרחב הציבורי. ביום שלישי הקרוב, יום הנשים הבינלאומי תערך צעדה על גשר יהודית. ניפגש בגשר!

>> דורית שמואלי היא מנהלת קהילת "החזירו את הגשר ליהודית ואת הביתן להלנה" #איפההן ויוזמת המחאה יחד עם ד"ר שלומית ליר