דארקסט טיימליין: הסדרות הכי טובות בטלוויזיה על עתיד גרוע יותר

כן, זו תקופה מייאשת ונדמה שהמציאות היא סאטירה אחת גדולה ולא מצחיקה, וכבר בקרוב העולם יתדרדר לדיסטופיה שבה נילחם על מקורות מים ודלק ונגד זומבים וחיזרים. נו, אתם יודעים, כמו בפעם האחרונה שטראמפ נבחר. אחרי הכל, ההגדרה של דיסטופיה היא מציאות אנושית שבה שולטים יסודות חברתיים הנתפסים כשליליים. ברוח התקופה המדכאת, יצאנו לבחון את העתיד הנורא שמציירת לנו הטלוויזיה, כדי להזכיר לכם שלא רק שהמצב תמיד יכול להיות יותר גרוע, אלא שכנראה שהוא גם בהחלט יהיה יותר גרוע. איך אומרים בטלוויזיות? תבלו.

>> ידידתנו הגדולה: 20 הסדרות הכי אמריקאיות בתולדות הטלוויזיה
>> לא רואים עתיד: 29 הסדרות החדשות הכי מבטיחות של נובמבר

17. לזרוס הקר Cold Lazarus (1996)

הבריטים הצעיו לנו לאורך השנים לא מעט סדרות דיסטופיות (התלת-רגליים!), אבל אין הרבה סדרות כמו Cold Lazarus, החלק השני של דרמת הטלוויזיה "קריוקי" שיצר דניס פוטר. הסדרה מספרת על מדענים במאה ה-24 שמצליחים לשחזר זכרונות ממוחו של מחזאי צעיר שמת וראשו הוקפא. בעולם הדיסטופי הזה כמעט כל החוויות הן וירטואליות, ודברים מזיקים כמו קפה וסיגריות הוחלפו בתחליפים מלאכותיים. קשה לחשוב על עתיד נורא מזה. קחו את הפרק הראשון מיוטיוב, שיהיה לכם.

16. 12 קופים (2015-2018) Monkeys 12

דיסטופיות אוהבות מגפות, כמו שנראה בהמשך, ולפנינו אחד העיבודים הבולטים של העשור הקודם. הסדרה מבוססת באופן מאד חופשי על הסרט משנת 1995. פרטי העלילה טיפה שונו, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: מגפה משתוללת בעולם, ג'יימס קול חוזר בזמן כדי להציל אותו. העתיד הדיסטופי שם היה ההווה הדיסטופי שלנו בעשור הנוכחי, ולמרות שלא הגענו למספרים של המגפה בסדרה – 7 מיליארד – היו רגעים שחשבנו שאנחנו בדרך לשם. ואולי אנחנו עדיין בדרך?

15. איאון פלקס (1991-1995) Aeon Flux

איאון פלקס היא לא רק סדרה שהשפיעה על כל כך הרבה יצירות בכל כך הרבה מדיות, היא לא רק עשתה מהפכה בעיצוב של אנימציה למבוגרים, היא גם הציגה עולם דיסטופי בסגנון האקספרסיוניזם הגרמני והיא נראית כמו החלום הרטוב של כל בתול בן 16: אישה בלבוש פטישיסטי נלחמת במוטנטים, רובוטים וכמובן באויב המושבע שלה (ולפעמים המאהב) – הדיקטטור הטכנוקרט טרוור גודצ'יילד. זאת סדרה ממש מהנה שלא הייתה מתקבלת היום באותו האופן, אבל זה עדיין עולם שכיף להישאב אליו. רק תנסו להימנע מהעיבוד לייב אקשן של שנת 2005. 

14. האסיר (1967-1968) The Prisoner

לפעמים צריך לחזור לעבר כדי לראות את העתיד, והנה הלכנו עד לשנות השישים. אחרי מלחמת העולם השנייה העיסוק בעולמות דיסטופיים הלך וגבר בעקבות הזוועות שהעולם ראה, קיבלנו יצירות כמו "המלך נוטה למות", "הבט אחורה בזעם" וכמובן – "האסיר", שעוקבת אחרי סוכן חשאי המתעורר בכפר נופש המשמש כלא לאנשים האוחזים מידע בעל ערך עבור ראש הכפר. סיפורים על עולמות דיסטופיים הם תמיד ביקורת על העולמות שלנו, ולמרות שמדובר בסדרה בת 60 שנה שלא תמיד מצליחה לשמור על קוהרנטיות, היא הזדקנה לא רע בכלל ויש בה המון נושאים שמתיישבים בול על מה שקורה עכשיו. 

13. פולאאוט (2024-הווה) Fallout

אחת ההצלחות הכי גדולות של אמזון פריים וידאו מאז היווסדה היא הסדרה "פולאאוט" שלוקחת את העולם הפוסט-אפוקליפטי שנבנה במשחקי המחשב המפורסמים, ומביאה אותו למחוזות הלייב-אקשן עם כל המאפיינים שהיו במקור: המון רפרנסים לשנות החמישים והמון הומור. זה עולם שכולם מנסים לשרוד בו, גם אם זה אומר להפוך למפלצות, וזה כולל המון דם, מלא כיף ואפילו יש שם אמירה על עולמנו העכשווי איפשהו. מי אמר שסוף העולם הוא בהכרח דבר רע?

12. פיירפליי (2002) Firefly

אחת האכזבות הכי גדולות של שנות האלפיים המוקדמות הייתה הביטול של סדרת המד"ב הנפלאה הזאת, שצברה קהל מעריצים שמתאבלים על ההחלטה הזאת עד היום. למרות שהסדרה בוטלה בטרם עת והשאירה אחריה המון קצוות לא פתורים, היא הציגה גלקסיה אכזרית בה שטה הגחלילית, סרניטי, ובתוכה צוות מבריחים עם מלא קסם שצריכים להתמודד עם תקיפות של שודדי חלל מצד אחד ושלטונות החוק מצד שני, בעולם ויקום שבהחלט התחרבשו מכל כיוון אפשרי. כמה גרוע יכול להיות העתיד של המין האנושי? ובכן.

11. פרינג' (2008-2013) Fringe

בואו נודה באמת, סדרת המד"ב המצוינת של ג'יי.ג'יי אברהמס לא התחילה את דרכה כסדרה דיסטופית. יש בה לכל אורך הדרך את הפחד מדיסטופיה, אבל ההתמקדות שלה היא בצוות סוכני FBI, בראשותו של המדען המטורף וולטר בישופ (השחקן הבריטי ג'ון נובל בתפקיד חייו), שמשתמשים במדע-שוליים כדי לפתור את החקירות שלהם. רק בעונותיה האחרונות היא הופכת לסדרה דיסטופית-על-מלא, כשבעונתה האחרונה היא שולחת את הגיבורים שלנו 20 שנה קדימה, אחרי שציוויליזציה מתקדמת פולשת לכדור הארץ ומשתלטת על הכוכב שלנו. יש למה לחכות.

10. חומריו האפלים (2019-2022) His Dark Materials

למי שזוכר מילדותו את הסרט "המצפן הזהוב": זאת הגרסה הטובה של הסיפור. זהו העיבוד הראשון שנשאר נאמן לאמירות של סופר ספרי המקור, פיליפ פולמן, אמירות נגד הכנסייה שאולפנים רבים ניסו להתחמק מהן לאורך השנים. הדבר הכי מרשים בסדרה הוא בניית vעולם. ביקום של חומריו האפלים, כל ילד מקבל חיה המשקפת את נפשו ואיתה הילד גדל' ומי ששולט בעולם זאת דת שמזכירה באופן מחשיד את הכנסייה הקתולית. יחד עם הכתיבה החכמה והליהוקים המצויינים יש לנו סדרה מעולה שממש לא מספיק אנשים מדברים עליה.

9. שורדים (1975-1977) Survivors

כמו שהובהר כבר קודם – הדיסטופיה כבר כאן ו"השורדים" היא ההוכחה לכך. הסדרה הקלאסית של ה-BBC עוקבת אחרי קבוצת אנשים ששרדה מגפה נוראית שחיסלה את מרבית העולם ומזכירה מאוד את Covid-19, כולל העובדה שאת המגפה הפיץ רופא סיני. במובנים רבים הסדרה הזאת הקדימה את זמנה, החידוש שיצא בשנת 2008 לא הצליח להתעלות על המקור, אבל אם אתם רוצים לדעת כמה מעט התקדמנו בבריחה מהדיסטופיה ב-50 השנים האחרונות – זאת ההזדמנות שלכם.

8. בית הבובות (2009-2010) Dollhouse

בית הבובות היא סדרה סופר-כיפית עם קונספט מאד מורכב, ננסה להסביר באופן הכי פשוט שאפשר: מדובר במוסד תת-קרקעי בלוס אנג'לס בו מוחזקים אנשים המשמשים כבובות. כלומר, הם מקבלים אופי חדש וזכרונות חדשים, שכמובן נמחקים עם סוף המשימה, כאשר מפעילי הבובות מחליטים. נוצר כאן מצב דיסטופי בו האדם הופך למוצר, רכוש של התאגיד, ללא רצון או שליטה עצמית. למרות שהיא לא הזדקנה הכי טוב, היא שווה צפייה רק בשביל הקונספט המעניין שמצליח להחזיק שתי עונות שלמות עד שהסדרה בוטלה. 

7. האיש במצודה הרמה (2015-2019) The Man in the High Castle

הסופר פיליפ ק. דיק כתב ב-1962 את הסיוט של כל פטריוט אמריקאי: מדינות הציר ניצחו במלחמת העולם השנייה וארצות הברית נכבשה, כשהשלטון בה מתחלק בין גרמניה הנאצית בחוף המזרחי ויפן בחוף המערבי. נשמעת כמו מציאות מזעזעת לחיות בה? כן, במיוחד עבורנו, כי גרמניה הנאצית חוגגת בסדרה הזאת: רצח עם, טיהור אתני, עבדות, חיים תחת שלטון טוטליטרי, יש בסדרה הזאת הכל מהכל והיא מסקרנת, מפחידה ומטלטלת. עם כל מה שקורה בעולם, כולל האירוע המחריד באמסטרדם, נראה שהיא רלוונטית מתמיד.

6. מראה שחורה (2011-הווה) Black Mirror

אם יש משהו ש"מראה שחורה" יודעת לעשות זה לייצר עולמות שמדכא לחיות בהם. בין אם מדובר בעולם בו אפשר לחסום אנשים במציאות ובין אם מדובר בעולם בו כולם מצלמים אותך כל הזמן, "מראה שחורה", במיוחד בעונותיה הראשונות, הביאה כל כך הרבה הברקות וחידשה לגמרי את האופן שבו אנחנו חושבים על "דיסטופיה": זה לא צריך להיות שממה מדברית רדיואקטיבית וגם לא פצצת אטום. "מראה שחורה" מסתכלת בעיניים של החברה ומראה לה את העתיד הקרוב, ורק על זה מגיע לה איזה פרס דיסטופי במיוחד. אולי לזיין חזיר, נגיד.

5. סיפורה של שפחה (2017-הווה) Handmaid's Tale

אנחנו מתקרבים לנקודת הסיום של הסדרה שסחפה מיליוני צופים ברחבי העולם. זאת סדרה לא פשוטה לצפייה, עם תחזית מדכאת ביותר עבור האנושות כולה שבקעה ממוחה של הסופרת מרגרט אטווד ומתגשמת מאז לא מעט בהווה. "רפובליקת גלעד" היא אולי הפרשנות הכי מדויקת לפחדים של שמאלנים – מדינת הלכה. טוב, גם אם הפרשנות של "בני יעקב" לתנ"ך קצת שונה מההלכה, זה נשמע די דומה לשאיפות של נציגי הציונות הדתית והחרדים בכנסת. לא כיף בכלל.

4. סילו (2023-הווה) Silo

סדרת המד"ב של אפל TV+ וגרהם יוסט הביאה עד כה עונת בכורה מעולה (השנייה תתחיל החודש) בזכות מהלך חשוב אחד: הם לקחו את כל מה שטוב בכל כותר דיסטופי שקיים, והוסיפו לזה סיפורים כתובים היטב שישאירו אתכם במתח עד השנייה האחרונה. בתור צופה אתה מרגיש חלק מתושבי הבטונדות שמתחת לאדמה, כי בדיוק כמוהם אתה כבר לא יכול להיות בטוח אף פעם מה נכון ומה לא נכון. הסדרה מהנדסת לצופה את התודעה כפי שהשלטון מהנדס את תודעת נתיניו. סדרה שנתניהו מוכרח לראות.

3. משחק הדיונון (2021-הווה) Squid Game

הקוריאנים עושים דברים משוגעים בטלוויזיה ובקולנוע ואנשים מרבים להתעלם מהתעשייה שם, אבל מ"משחק הדיונון" אי אפשר היה להתעלם. בתוך העולם שלנו, היומיומי והמוכר, הם יצרו מיקרו-קוסמוס דיסטופי שמתנהל לפי רייטינג ואנשים לא היו יכולים להוריד את העיניים מהמסך, למרות הזעזוע. לא נשכח את תחושת הדיכאון לאחר הצפייה באותה סצנה מפורסמת, במהלכה אין חוקים וכולם מחכים לכיבוי האורות כדי להתחיל לתקוף. זה היה טבע האדם במלוא כיעורו, וכבר אי אפשר לחכות לעונה השניה. 

2. ניתוק (2022-הווה) Severance

זה היה קרב צמוד, אחרי הכל "ניתוק" יצרה את הדיסטופיה הפוסט מודרנית באופן מושלם: דרך מקום העבודה. חברת "לומון" מנתקת את הפרסונה של עובדיה מהעובד עצמו ובעצם מייצרת שתי זהויות, האחת חופשיה לחלוטין ושנייה בעבדות נצחית. כבר בעולמנו אנחנו משועבדים למקום העבודה ו"ניתוק" מתייחסת לכל האספקטים שרק אפשר תוך כדי שהיא "רק שואלת שאלות" על תרבות העבודה המודרנית והסיוט שבתוכו כולנו חיים. את התשובות כולנו יודעים ומדחיקים כל הדרך לאפוקליפסה.

1. האחרונים מבינינו (2023-הווה) The Last Of Us

לגיימרים חנונים כמונו הייתה המון ביקורת על "האחרונים מבינינו". טוב, לא המון ביקורת, רק שיביאו הרבה יותר זומבים. אבל אי אפשר להתעלם מהאופן בו ניל דרוקמן וקרייג מאזין שחזרו את העולם של משחק הוידיאו הפופולרי בלייב אקשן. לא רק שהם הרחיבו את עולם המשחק והביאו דמויות חדשות שטרם ראינו, הם גם הצליחו להפוך את האדם למפלצת גרועה יותר מכל זומבי. אפשר כמובן להשוות ל"מתים המהלכים" שלא נכנסה לרשימה, אבל כאן הדמויות היו מורכבות הרבה יותר, וזה באופן אוטומטי הופך את הזעזוע לקשה יותר. בניגוד לעולמות דיסטופים אחרים ברשימה, זה אולי העולם הכי זהה לעולמנו מבחינת לוקיישנים, טכנולוגיה והטבע האנושי. והוא לא טוב, אם לא הבנתם עד עכשיו.