יום כדור הארץ: הכירו את האיש שמחזיר את הטבע לעיר
ליאב שלם, האקולוג של גני יהושע ויועץ אקולוגי לעירייה, קם בכל בוקר וחושב איך לשקם את הטבע העירוני ולגייס אותו כדי להכין את העיר למשבר האקלים שבפתח \\ האנשים שעושים את תל אביב \\ מהדורת יום כדור הארץ
ליאב שלם, 42, בזוגיות, בהורות משותפת, אב לשלושה ילדים, אדריכל נוף ואקולוג חברת גני יהושע ומשמש גם כיועץ אקולוגי לעיריית תל אביב-יפו. גר בתל אביב כבר 21 שנים.
איך נראה יום בחיי אקולוג בגני יהושע, מה התפקיד כולל?
"מגיע למשרד, פותח את המיילים ואז רואה את הפרויקטים שלנו בעיר ובפארק. בפארק יש לי קלנועית שאני משתמש בה לעבור בין אתרי הטבע. נטענו כאלפיים עצים בשנתיים האחרונות והכל עצי ארץ ישראל ועצי בוסתן, אז אני מוודא שהנטיעות מתבצעות בסדר, שהם מדושנים כמו שצריך ושהגיעו המינים הנכונים של העצים. אנחנו נוטעים עכשיו עצי פרי כמו תות, חרוב, שקד, רימונים, תאנים ועוד. אני מוודא שהעצים הם הנכונים, שעושים טוב לטבע שלנו. זאת דוגמה לחלק מהעבודה.
מהצד השני, אנחנו משקמים אתרי טבע, ואני מוודא שקיבלנו את השיחים והשתילונים הנכונים. אני דואג שהתחזוקה של אותם צמחי בר תתבצע כמו שצריך. זה לא דבר קונבנציונלי. עיריות אחרות לא עושות דברים כאלה, פה אנחנו ממש מייצרים טבע. צריך לדעת לנהל את זה בצורה כזאת שנותנת לטבע המשוקם את הכוח. הכל מתוך מטרה שנוכל לקבל טבע אמיתי בתוך גוש דן ותל אביב. חלק מהתפקיד גם כולל קשר עם התושבים, אנחנו משלבים את התושבים בתהליך השיקום של הטבע. ככה מייצרים עוד שגרירים שאכפת להם מהטבע העירוני".
מהם האתגרים הסביבתיים שטיפלת בהם בתקופת משבר הקורונה?
"דווקא משבר הקורונה הציף לתושבי העיר כמה צורך יש בטבע עירוני. היה מצב שבו גני המשחקים היו סגורים ואי אפשר היה לשחק בהם. ראינו את הצורך באתרי הטבע שהקמנו עוד לפני תקופת הקורונה, צורך לגלות את היופי של הטבע וליהנות מאותם שטחים ששיקמנו. ראינו את הילדים הופכים את האבן, מוצאים חיפושית ומסתכלים על הפריחות היפות ועל הפרפרים. פתאום ראינו את הפירות של שיקום השטחים האלה שפזורים בכל העיר. המטרה של העירייה היא לשקם אותם שיהיו במרחק של עשר דקות הליכה או נסיעה באופניים. ראינו את אתרי הטבע העירוניים פורחים בתקופת הקורונה".
כמו אילו אתרים למשל?
"בריכת החורף בצפון תל אביב הייתה אבן שואבת לכמויות אדירות של תושבים שנהנו מהשטח הזה. בריכת חורף זה בית גידול נדיר לסביבת חיים שכמעט נעלמה לנו מהטבע בארץ, לא רק בתל אביב. אלו בריכות שמתקיימות בתקופת החורף והאביב ומתייבשות בקיץ. הן מקיימות מערכת אקולוגית מאוד מיוחדת ואפשר לראות שם קרפדות, סרטנים קטנים ועוד. אנחנו משחזרים את מערכות הטבע האלה ומשקמים אותן. יש לנו את הכלים לא רק לשקם אלא לייצר יש מאין את מערכות הטבע האלה. זאת פעולה שנקראת Re-wild, וככה מחזירים חזרה את הפראיות לעיר ומחזירים את השטחים הטבעיים אליה. היום אנחנו מבינים ששהייה בטבע היא אמצעי לחיזוק המערכת החיסונית, יש ממש מחקרים שמראים את זה. כשאתה שוהה בטבע אתה מרגיש יותר נינוח ויותר נעים".
יש אתגרים חדשים שאתם מתמודדים איתם עכשיו?
"אנחנו מתמודדים עם חדירה של מיני בר לערים כמו התנים למשל. אנחנו מחדדים לתושבים, מבקשים ודורשים לא להאכיל את התנים ומבקשים לסגור פחים בשכונות כדי שלא ייכנסו לתוך השכונות".
היום נציין ברחבי העולם את יום כדור הארץ הבינלאומי, מה המשמעות של יום כזה בעינייך?
"העלאת המודעות למשבר האקלים. מצב שבו אנחנו כעירייה מתמודדים עם שינוי האקלים. מצד אחד ארועי שיא של גשמים בחורף המתעצמים משנה לשנה, ומצד שני, ארועי חום ויובש ארוכים יותר. החשיבה היא איך להפוך את העיר שלנו לעמידה יותר לשינויים שאנחנו חווים והולכים לחוות. המטרה היא לגייס את הטבע לסייע לערים להיות חסינות יותר. אם נייצר עוד שטחים שבהם מים יכולים לחלחל דרך הקרקע, אפילו בריכות החורף – המים מתנקזים אליהן ובצורה הזאת מורידים עומסים מהנקזים העירוניים. אנחנו מאמצים פתרונות מבוססי טבע".
מעניין מאוד, איזה עוד פתרונות מבוססי טבע יש בעיר?
"עוד דוגמה לפתרון כזה – בגני יהושע יצרנו פיילוט חדש שנקרא רעיית כבשים אקולוגית. אנחנו נעזרים בעדר כבשים שיש לנו בחווה החקלאית. העדר יוצא לאזורים הטבעיים ואוכל את העשביה, פותח את הנוף וכך מקטינים את הסכנה לשריפות, תורמים למערכת האקולוגית ומאפשרים לעוד מינים לפרוח".
הפתרונות האלו מדהימים אבל בסוף זה תלוי במקבלי ההחלטות. מה יכולים התושבים לעשות?
"תושב יכול לגדל בחצר או במרפסת שלו בבית או בחצר הבניין צמחיה שהיא תומכת טבע. יש כל מיני מינים של צמחים שיודעים לתמוך בפרפרים, בדבורי בר, בציפורי שיר. בכל משתלה אפשר לבחור במינים תומכי טבע. אפשר לעשות את זה גם באדנית של הבית. אפשר לתלות תיבות קינון, לשמור חלק מהעלים הנושרים על הקרקע כדי לשמור על הפראיות ולתת מקום למגוון חרקים לחיות בסביבת העלים. אנחנו צריכים להמשיך לדאוג לטבע העירוני, הוא חשוב לבריאות שלנו. אנשים צריכים להבין שהחשיבה שלנו על הטבע, של אנשי סביבה ואקולוגים, היא קודם כל עבור האדם".
מהי הפינת הכי אהובה עליך בגני יהושע?
"אחד המקומות החדשים, אנשים לא מכירים אותו. זה מקום שיצרנו בשנה וחצי האחרונות, דק חדש שהוקם על יד בריכת החורף החדשה שהוקמה באזור ראש ציפור. כשאתה יושב על דק העץ הזה אתה פשוט חווה טבע. הוא נמצא במפגש הנחלים בין הירקון לנחל איילון, קרוב מאוד לגשר איילון, קרוב לחווה החקלאית. חווית טבע יוצאת דופן ששיקמנו. גם את בריכת החורף בצפון תל אביב אני מאוד אוהב".
מה הכי תל אביבי בעינייך?
"כשאני מגיע לתוצר טבע שאנחנו משקמים או מייצרים, ורואה את החוויה המדהימה של התושב וההערכה שלו. המפגש עם התושבים והחוויה העוצמתית שלהם של 'וואי איזה כיף ואיזה יופי שזה פה בתוך העיר' – הם יכולים ליהנות משני העולמות. גם הפתיחות המחשבתית שקיימת פה בתל אביב שמאפשרת ליצור דברים יוצאי דופן, כמו למשל לזרוע פרחי בר באבן גבירול. החוויה של תושבים ואיך שהם מגיבים לזה בפייסבוק וברחוב, זה נותן את הכוח לצאת עם עוד רעיונות כאלה. גם הילדים התל אביביים שיוצאים מהמסכים ומסתכלים על החילזון ורואים את העוצמה שהטבע מייצר להם".