"הבטחה עם שחר": עיבוד גרוע לרומן האהוב של רומן גארי

בשבועיים האחרונים יצאו למסכים שלוש ביוגרפיות של סופרות, והשבוע מצטרף אליהן סרט על סופר. הפעם מדובר בעיבוד לרומן האוטוביוגרפי של הסופר הצרפתי־יהודי רומן גארי, שכבר עובד ב־1970 לסרט עם מלינה מרקורי ואסי דיין. ההפקה הנוכחית בבימויו של אריק ברבייה עתירת תקציב ואינה חוסכת בשיחזורים היסטוריים, אך מפקששת כשזה מגיע לעיקר.

הסרט מלווה את גיבורו מגיל 9 בווילנה של 1924, דרך התבגרותו בניס ובפריז, ועד פרסום ספרו הראשון במלחמת העולם השנייה, עת שירת כנווט קרב באפריקה. יש גם סיפור מסגרת מיותר במקסיקו, שם הסופר המפורסם מתנהג כמו משוגע סטריאוטיפי ואשתו הראשונה (קתרין מקורמק) קוראת את כתב היד של "הבטחה עם שחר" ומתרגשת.

שרלוט גינסבורג ב"הבטחה עם שחר". ליהוק לא נכון

ההתרוצצות אחר המוני האירועים המתוארים בספר אינה מטיבה עם הסרט, שמתקשה למצוא את הטון הנכון. לא פעם הוא נדמה למעשיה מפוקפקת נוסח "פורסט גאמפ" יותר מלחיים של אדם אמיתי, גם אם מדובר בסופר בעל נקודת מבט פיוטית. האירוניה השטחית טבולה בסנטימנטליות, והסרט אינו מצליח לייצר רגש אותנטי, גם לא כשמגיע הגילוי הדרמטי הגדול (והלא באמת מפתיע).

לב הדרמה של הסרט הוא היחסים בין רומן, המגולם על ידי שלושה שחקנים בגילים שונים, לבין אמו הפולניה/יהודייה, שתולה בו ציפיות בלתי אפשריות ואינה משחררת גם בבגרותו. למרות מאמציה המרובים, שרלוט גינסבורג, שחקנית חיננית עם חזות שברירית, מתקשה לגלם את הדמות הגדולה מהחיים שהופקדה בידיה. פה ושם יש לה סצינה טובה, כמו זו שבה היא טווה צ'יזבטים סביב סמובר ישן שהיא מנסה למכור, אבל רוב הזמן נראה שהיא פשוט ליהוק לא נכון לתפקיד האמא עתירת היוזמה, ששולחת את בנה להתנקש בהיטלר (ואז מתחרטת) ומספרת לרוכלים בשוק שהוא יהיה גיבור מלחמה ושגריר וסופר גדול. נוכחותה התמידית בחייו אינה מותירה מקום לנשים אחרות, ואף שיש רבות כאלה וגם לא מעט סצנות סקס מביכות בגסותן, אף אישה אינה מותירה את רישומה על המסך, פרט אולי לילדה ולנטין, שהבנים נאבקים על חסדיה באמצעות אכילת חלזונות.

בבגרותו רומן מגולם על ידי פייר ניני ("פרנץ"), שחזותו דומה לזו של הסופר, וגינסבורג ממשיכה לגלם את אמו בתוספת איפור לא משכנע. כשהוא מתגייס לחיל האוויר הוא נתקל באנטישמיות, אבל זה לא סיפור גדול בהתחשב במה שקרה ליהודים אחרים באותה תקופה. בעת שירותו באפריקה הוא יוצא ביום אחד לרכוב על סוס ומציל זקנה שנקרתה בדרכו. לאפיזודה הזו אין השפעה על המשך העלילה והיא גם אינה מהדהדת בה, ולכן לא ברור מה הטעם לכלול אותה בסרט הלא קצר הזה. ישנה גם הפעם שטייס קרב נפגע בעיניו ומטיס את המטוס על פי הנחיותיו של הנווט. סצינת הנחיתה אמורה להיות מותחת מאוד, אבל היא ערוכה כלאחר יד ומוגשת כעוד אפיזודה במעשיית חייו של הגיבור. כך מעמיס הסרט על הצלחת עוד אירוע מוזר ועוד אירוע לא יאומן כי יסופר, וכל זה לא מתגבש למשהו קוהרנטי, אלא נחווה כאלבום תצלומים לאיור הספר. עדיף לוותר על האיור ולקרוא את הספר. הוא מאוד מהנה.

סרט על: סיפור התבגרותו של הסופר רומן גארי ויחסיו עם אמו

ללכת? לא. עיבוד קלוקל לספר אהוב