תודה לך, האימפריה העות'מאנית, על המסילה שהפכה לפארק המסילה
אספיר איובוב מרגישה בבית בכל פינה של הרצועה הירוקה הכי כיפית שהתווספה לעיר בשנים האחרונות. בתל אביב של היום, בין דירות קטנות ומתפרקות או דירות שותפים, לכולנו יש מקום אחר שבו אנחנו מרגישים נוח ואוהבים כאילו היה ביתנו. ובבית הזה יש לה מקום // "הבית השני שלי": פרויקט מיוחד
פארק המסילה הציל אותי. בתור מי שגרה בדירת שני חדרים קטנטנה בכרם התימנים עם בן זוג צלם שיש לו מלא ציוד, מצאתי את עצמי מתהלכת הלוך ושוב ברחבי העיר בניסיון למצוא מקום עבורי. מקום שהוא ירוק, נעים, שאפשר לעבוד וגם אפשר לשכב בו. אחת האידיאולוגיות החשובות שאני דוגלת בהן זאת הזכות להישען ולשכב בכל מקום אליו אני אגיע. בהתחלה חשבתי על הים שנמצא מרחק הליכה ממני ואכן נתתי לזה הזדמנות. כשהגעתי לחוף הופתעתי לגלות שהכל מלא חול ותיירים, והם עוד רוצים שאשלם להם כדי לשבת על כסא פלסטיק לא נוח. הלם.
>> כל אחד בתל אביב צריך מקום שיהיה לו בית שני, כי על הראשון כבר ויתרנו
>> שוק הכרמל הוא השלמה ארצי של השווקים. הוא גם הבית שלי
>> יונתן אגסי הרס את חיי. עם החטיפים הנפלאים שהוא מוכר לי
אבל אז מצאתי את פארק המסילה. עוד לפני שפתחו אותו לרווחה, הפארק הפך בשנתיים האחרונות לאחד המקומות הנעימים והיפים ביותר בתל אביב. קודם כל, לא צריך לשלם על כלום. דבר שני, אין שם מלא תיירים (רק קצת). דבר שלישי, אפשר לשכב בו. ואם כל הסיבות הללו לא מספיקות, זה מקום ענק. לכולם יש מקום בפארק המסילה – לא מדובר באזור סגור ותחום שנוצר עבור סוג אוכלוסיה מסוים. ילדים קטנים ופעוטות עם הוריהם משחקים במתקני שעשועים בצהריים, צעירים שותים בירה בפחית על הדשא בערב, היפסטרים עושים גרפיטי בלילות ותמיד יש איזה בחור שרץ ומוציא לכולם את העיניים עם השרירים שלו. בין כל הקבוצות האלה יש מקום גם לי, בחורה שרק רוצה לשכב על הדשא עם הלפטופ שלה ולכתוב במקום ירוק ושמשי.
אם זה עדיין לא שכנע אתכם שמדובר בפיסת גן עדן חדשה בעיר מלאת פיח, ואתם מסוג האנשים שחייב לשלם כסף על מוצר כלשהו כדי להרגיש שהוא נהנה (ממש כמוני, רק לא על כסאות פלסטיק בים), אז דעו שפארק המסילה פתוח גם לעסקים. לאורך כל הדרך הפארק מלא בבתי קפה, מסעדות ומקומות בילוי נהדרים שמספקים הכל. עבורי מיראז' הוא מהפייבוריטים שנמצא בין התדר לג'אז קיסה. המקום בבעלות איל שני, כך שתהיו בטוחים שהכל טעים. אמנם אין במיראז' איפה לשכב, אבל האנרגיה של בית קפה-מסעדה-בר שפתוח מהבוקר עד הלילה ללא ספק ממלא את כל מה שהייתי צריכה.
>> אני לא טונה וגם לא אהוד בנאי. אבל בבארבי אני יכול לרגע להאמין שכן
>> אני תל אביבי כמו סניף טיב טעם. אני רוסי כמו סניף טיב טעם
>> לכל חלקי פרוייקט "הבית השני שלי"
האימפריה העות'מאנית שלטה במשך 600 שנה ביד רמה במזרח התיכון. אין ספק שהם עשו כמה דברים טובים ורעים לאורך הדרך שנשארו איתנו עד היום, כמו האוכל הטורקי וכיבוש עמים. אבל הדבר הכי טוב שהם עשו זה ללא ספק לבנות מסילת רכבת ב-1890 שחיברה בין ירושלים תל אביב. המסילה הזו שהפכה אחרי יותר מ-120 שנה למקטע ירוק מושלם, שמכיל ומעניק מרחב לכל אלה שרק רוצים לשכב בשמש.