אמא הדסון, אבא לילינבלום, והמבורגר שראוי לעמוד במוזיאון

רמת גימור שלא רגילים למצוא על הרחוב. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)
רמת גימור שלא רגילים למצוא על הרחוב. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)

חיכינו לזה ארבעה חודשים וההמתנה השתלמה: הדסון לילינבלום, גרסת אוכל הרחוב של מסעדת הבשרים הנחשקת מרמת החייל, היא קפיצת רמה לכולנו ורף חדש שיאתגר גם את המזללות הטובות בעיר

4 ביולי 2021

מזה כמה חודשים שתאבי הבשרים ממתינים בבטן מקרקרת ותאבון גדול לפתיחת הסניף החדש של הדסון בלילינבלום. מרגע שנודע שאימפריית הבשרים של מתן אברהמס מרמת החייל יורדת לעם (דיווחנו בפברואר לפני כולם) כל תל אביבי שנותרה בו עצם לא טבעונית בגוף התחיל להרגיש את פיו מרייר בציפייה. בין אם ביקרתם במקדש הבשר הצפוני ובין אם רק שמועות הגיעו אליכם מעברו השני של הירקון, אתם יודעים שמדובר במסעדה בת יותר מתריסר שנות מצוינות של בשר על כל גווניו.

לא כולנו נולדנו בצפון תל אביב ולא כולם יכולים להרשות לעצמם ארוחה במסעדה יוקרתית שכזו, שלא לדבר על מונית בחזור מרמת החייל. אם כך, ההתקרבות של הדסון לדרום העיר היא לא רק גיאוגרפית, אלא גם סימבולית. הסניף החדש על לילינבלום, שנפתח בשבוע שעבר להרצה שקטה, נראה כמו הכלאה בין הניצוץ הנקי של מסעדת יוקרה לעיצוב המינימליסטי-פרקטי של דיינר קטן. כמה דלפקים לישיבה, שלושה שולחנות קטנים וספסל מרכזי שחוצה את שלושתם, מספקים מקומות ישיבה שעוד ידרשו בהמשך.

חלונות לילינבלום, צאו מהצלחת וכנסו לחלומות שלנו. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)
חלונות לילינבלום, צאו מהצלחת וכנסו לחלומות שלנו. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)

כרגע די ריק כאן, ולמרות שבעיקרון מדובר במסעדה ללא מלצרים, ישנם כמה עובדים שעוזרים ללקוחות להתמודד עם אימת מסופון ההזמנה שלאט לאט הופך לסטנדרט עירוני מבורך. מי רוצה להביט בעיניים של בן אדם ולספר לו כמה אני הולך לבלוס? תנו לי רובוט אטום עם תמונות ואת מספר ההזמנה שלי. התפריט המצומצם של השלוחה הפחות מעונבת פשוט למדי ומחולק לשלושה חלקים מרכזיים: קטנות, המבורגרים ותוספות. זה נשמע כמעט דל עד שמביטים במנות עצמן ומבינים שאין כאן רגע דל, הכל פסטיבל.

הזמנתי מהרובוט הנחמד שלוש מנות קטנות, לחם וחמאה (15 ש"ח), פטריות צלויות (58 ש"ח) וחלונות לילינבלום (68 ש"ח) – מנת סינטה מידיום רייר ברוטב טופי יפני – שבסטנדרטים של אוכל רחוב מתומחרת כמנה עיקרית, אבל במסגרת השעטנז יוקרה-רחוב של הדסון נשמע הגיוני, ואחרי שנוגסים בה, אשכרה מרגיש כמו דיל זול. לא אכלתי מעולם בהדסון, אבל אין לי ספק שזו וורסיה נגישה במיוחד לקסם ששמעתי עליו. בשר עסיסי כמעט נא ברוטב מתקתק שמעקצץ על הלשון כמו סטייק מובחר על הגריל. לעזאזל, אני יכול להתרגל לחיי צפון תל אביב ממש מהר.

הראשונות מדברות גבוהה, העיקריות יורדות אל הרחוב. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)
הראשונות מדברות גבוהה, העיקריות יורדות אל הרחוב. הדסון לילינבלום (צילום: דן פרץ)

מנת הפטריות, על בסיס טריאקי, ציר בקר, חמאה ופרמז'ן, היתה נהדרת גם היא. זאת מנה שהייתי מאושר לקבל במסעדה אבל היא קצת הדגישה את הפער בין אווירת אוכל הרחוב שמבקשים בהדסון ליוקרה שמשדר האוכל. מנה נהדרת, אבל קצת מוזרה לנשנוש על הדרך בלילינבלום. מצד שני, זו מסוג התלונות שצצות רק כשאין על מה להתלונן, וגם אם הדיסוננס בין הסביבה למזון נוכח הוא בהחלט לא מפריע. אם כבר, רק הופך את חוויית האכילה למעניינת יותר.

בעוד שהראשונות דיברו גבוהה גבוהה, העיקריות התבטאו בשפת רחוב צבעונית ויפהפיה, מאגדות באופן מושלם בין אמא הדסון האיכותית לאבא לילינבלום המשוחרר. הזמנתי ביפבורגר קצבים (52 ש"ח) בתוספת גאודה (8 ש"ח), בורגר חוק וצ'דר (68 ש"ח) וכריך בשר מפורק (54 ש"ח). זה קצת מוזר שלבורגר המיוחד (עם תוספות של מיונז צ'יפוטלה, כרוב כבוש, צ'דר ובייקון) נתנו שם עם משחק מילים בינוני, כי שום מנה אחרת לא זכתה לכבוד המפוקפק. יחד איתם הזמנתי סלט מוטי עגבניות (שרי, כוסברה, שום, פלפל חריף ושמן זית, 19 ש"ח) ותפו"ד קטן (צלוי בשומן בקר עם פלפל שחור וגרמולטה, 13 ש"ח) ושמחתי להבין שכל העיקריות מתומחרות בצד ההגיוני, אפילו הזול, של ההמבורגר התל אביבי.

הדסון לילינבלום | צילום: דן פרץ
הדסון לילינבלום | צילום: דן פרץ

צריך זוג קהונס רציני כדי לפתוח המבורגריה חדשה ממש ליד הוויטרינה, אחד הבורגרים הכי מבוקשים בעיר. אני בטוח שמתן אברהמס לא דואג, ולא רק כי יש לו מותג מנצח, אלא כי יש לו בשר המבורגר יוצא מן הכלל. 170 גרם של חומרי גלם נפלאים ארוזים לקציצה נאה ועסיסית, עשויה לשלמות עם ביס שמתפרע על הלשון בכל נגיסה. זה המבורגר מסעדות שראוי לעמוד במוזיאון, עטוף בלחמניה מרובעת ומחוספסת מהרגיל אבל רכה לא פחות. אפשר להרגיש את היוקרה בכל ביס. זה מתבטא אפילו בדקיקות החיתוך של העגבניה. ברור שיש פה משהו ברמת גימור שלא רגילים למצוא על הרחוב. 

הכריך המפורק, עשוי מצלעות בבישול ארוך עם גאודה, בצל צלוי ומיונז צ'יפוטלה, הוא מנת בשר שהוציאה ממני קולות מגונים שלא ראויים להיכתב. זה לא מובן מאליו שהגענו לשלב שבו גם מסעדות יוקרתיות יורדות לרחוב, מספקות טעימה מהאיכות גם למי שאין לו כסף (או סתם כוח) להצפין עד לאזור בו המלצרים לבושים יפה. למעשה, זו קפיצת רמה לכולנו שתאתגר גם את הבורגרים הטובים בעיר: הכלאה מוזרה בין איכות לנגישות, המבורגר מסעדות במחיר נוח ממש מול הבית, מבלי שתצטרכו להחליף את הכפכפים בנעל סגורה. אברהמס עושה כאן מהלך שעוד ידברו עליו.

הדסון לילינבלום, לילינבלום 41, א'-ה' 13:00-19:30 בהרצה, משלוחים בקרוב