חובה לעציץ: הדירות המדהימות של מכורי העציצים בעיר

ממבט ראשון הם נראים נורמאליים לגמרי, אבל אם רק תקפצו אליהם לדירה, תמצאו את עצמכם בג'ונגל. באמצע תל אביב. הכירו את הג'אנקיז הכי בריאים שיש: המכורים לעציצים

עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס
23 בינואר 2018

מאיר קורדבני, ארט דירקטור ומטפל (47)

רחוב מסילת ישרים, תל אביב

עציצים במסילת ישרים. צילום: הילה עידו
עציצים במסילת ישרים. צילום: הילה עידו

כמה צמחים יש לך כאן?

"בערך 45 או 50".

מתי התחלת לאהוב צמחים?

"מאז שהייתי קטן. תמיד אצל ההורים שלי היו עציצים ואהבתי לשחק ולשתול. אחר כך כשגרתי בחו"ל נכנסתי לזה יותר – שם יש יותר מודעות ויותר צמחים ועציצים שגדלים בבית, כי הם מבלים יותר בבית מאשר בחוץ. אני גם מעצב ולעציצים יש אספקט עיצובי לא יקר במיוחד שכיף ונעים ויפה שיש אותו בבית. בשנים האחרונות נתתי לזה יותר דגש והעציצים משתפים פעולה בהתאם, הם פחות מתים".

הייתה פעם תגובה מוזרה לצמחייה בדירה שלך?

"לא, אבל לי יש תחביב: כל פעם שאני נמצא בחו"ל אני מחפש את הגן הבוטני של העיר ומשם אני מלקט לי כל מיני ייחורים קטנים ושם בתיק. אפילו הצלחתי פעם בגנים הבהאיים בחיפה לקחת איזו חתיכה של קקטוס שחור מהמם".

עציצים במסילת ישרים. צילום: הילה עידו
עציצים במסילת ישרים. צילום: הילה עידו

יש לך פריט אהוב?

"הביגוניה, שהרחקתי עד קריית גת בשבילה. אמרו לי שיש איזה דוד אחד שמגדל בחצר האחורית שלו בכל מיני חממות שהוא בנה לעצמו, ונסעתי אליו עם חבר וקניתי אותה".

מה זה מוסיף לבית?

"יש משהו חי שכל הזמן זז ומפתח, וזה הופך את הבית ליותר נושם, זה מרגש אותי כל פעם כשאני מסתכל ויוצא עלה. נראה לי שמפני שאנחנו המון בטלפון ובמחשב, כשיש אלמנט טבעי שנמצא בסביבה המיידית שלך ונותן לך תחושה יותר מקורקעת, זה טוב בשביל הוול ביינג של הבן אדם".

נעם רוזנברג (44), מעצב גרפי

רחוב הגפן, רמת גן

עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס

מתי עברת לדירה?

"לפני שש שנים. המרפסת הייתה מרפסת סגורה, תריסים עירוניים, היה לי ברור שאני מוריד את התריסים לטובת פינה של גינה קטנה בתוך הבית, אפילו שהסלון היה יכול להיות גדול יותר".

כמה צמחים יש פה?

"40 מינים שונים, המון אדניות משני הכיוונים, גם מבחוץ גם מבפנים".

איזה צמח אתה אוהב במיוחד?

"הצמח הסגול שבחוץ נקרא ליפופית הבטטה. ניסיתי לגדל אותו לראשונה השנה ובתוך כמה חודשים הוא התפרע וזחל למטה".

עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברחוב הגפן, רמת גן. צילום: נמרוד סונדרס

מהיכן האהבה שלך לצומח?

"גדלתי בתל אביב אבל בקיצים היינו נוסעים לסבא וסבתא ברחובות, הייתה להם חצר גדולה ושם היו נדנדות פזורות בין העצים והרבה צמחים וירקות. כל קיץ התחברתי לקצת טבע ובבית היו לי תמיד אדניות, המעט שיכולתי לגדל".

מה זה מוסיף לבית?

"יש עניין פרקטי – שהבניין ממול קרוב מדי לטעמי. כשנכנסתי הרגשתי שאני קרוב למרפסת של השכנים ואני צריך יותר פרטיות. לכן גם כל פעם עליתי עוד עם המטפס והוספתי עוד חוטים ועוד חוטים עד שנוצר פה מעין מסך ירוק וחי. כשאני פותח כל בוקר את התריס ורואה ירוק בעיניים זה כיף".

גלעד סגל, גנן (25), וסער רוזנטל, מעצבת תכשיטים (26)

רחוב ידידיה פרנקל, תל אביב

עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו
עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו

מתי עברתם לכאן?

סער: "לפני חצי שנה. גרנו בתל אביב שלוש שנים בעבר, עברנו לשאר ישוב בצפון לשנה וחזרנו לכאן. בצפון התחיל כל הבלגן עם הקקטוסים".
גלעד: "נדרשו שלוש הובלות רק כדי להביא את כל הקקטוסים לפה".

מאיפה התחילה האהבה לצמחים?

גלעד: "אני גנן ואוהב צמחים. סבא שלי היה מגדל קקטוסים רציני במשך 70 שנה, חלקם פה. הוא נפטר בדיוק כשאני התחלתי לאסוף קקטוסים. ברגע שאתה מתחיל אי אפשר להפסיק".

כמה קקטוסים יש לכם?

גלעד: "לפחות 500 סוגים ולפחות 600 בכמות. כל מי שמגיע אלינו מקבל קקטוס מתנה לבית".

עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו
עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו

יש סיפורים שעברו עם הקקטוסים מסבא?

גלעד: "יש כאן קקטוס בשם שושנת הלילה, סבא שלי תמיד היה מדבר עליו. זה קקטוס שפורח לילה אחד בשנה, וכל פעם הוא היה מחכה בלילה ביום הזה של השנה לראות אותו פורח, ועכשיו זה עבר אלינו. ובאמת, לילה אחד אתה מחכה והוא פורח. ויש ריח מטורף לפרח שלו, זה הזוי, רוב האנשים בכלל לא יודעים שקקטוסים פורחים".

מה זה מוסיף לבית?

גלעד: "זה משנה חיים, יש צמחים שגורמים לישון יותר טוב ובכללי עושים לך הרבה יותר שמח כשאתה מגיע הביתה. בחוץ הכל בניינים ומנופים ואם אין לך את הפינה הירוקה הזאת בבית אתה נכנס לבבילון, מה אפשר להגיד".
סער: "הם מחזירים אהבה".

עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו
עציצים בפרנקל. צילום: הילה עידו

אשחר חנוך קלינגבייל, צייר (32)

רחוב אוליפנט, תל אביב

יש לך צמח אהוב?

"הבת שבע של סבתא. סבתא שלי, שהדירה הזו הייתה שלה, נפטרה ב־1994, אז לבת שבע שגדלה על הקיר יש ערך סנטימנטלי רב יותר".

מהיכן האהבה לצמחים?

"אני חושב שהורישו לנו את זה ב־DNA, לאימא שלי יש תואר שני בביולוגיה. אני מקדיש לזה עשר דקות ביום, אבל כל יום".

עציצים באוליפנט. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים באוליפנט. צילום: נמרוד סונדרס

מה אנשים אומרים כשהם נכנסים לדירה?

"וואי איך יפה פה, כמה עציצים יש לך!".

מה לפי דעתך זה מוסיף?

"אני עובד מהבית אז זה טוב שיש משהו חי ולא סתם איזה אובייקט שתופס אבק. זה מכניס לו חיים. זו לא דירה מעוצבת מינימליסטית ונקייה, אלא דירה שיש בה חיים, שמשהו חי בה".

אלירן (32) ויאנה (29) בן יהודה, מנהלי המשתלה האורבנית בשוק הכרמל

נווה צדק, תל אביב

מתי התחלתם לאהוב צמחים?

יאנה: "האהבה שלי לצמחים התחילה מאהבה לחנות. באתי לעבוד אצל אלירן, ככה הכרנו, ואז התחברתי לתחום ולמדתי כל מה שאפשר, עכשיו אני כבר מומחית".
אלירן: "זה תמיד היה בי. במקור אני מגבעת יערים שבאזור ירושלים. תמיד היה לי הטאץ' עם הצמחים, התגלגלתי לעסק במפתיע כשניהלתי משהו שהיה בין חנות פרחים וכלי בית לגלידרייה. מהר מאוד הבנתי שיש פה פוטנציאל גדול עם הצמחים, הכרתי את יאנה והפכנו את זה למשתלה".

עציצים בנווה צדק. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים בנווה צדק. צילום: נמרוד סונדרס

מה הצמחים מוסיפים לבית?

יאנה: "המון. הבית היה ריק בלי צמחים. וגם אוויר, הצמחים מנקים את האוויר".
אלירן: "זה הופך כל פינה, כל מקום שתשים צמח זה מוסיף ומפעיל חיים. הדומם – בטון, קיר, שולחן – הופך לחי".

יש לכם צמח אהוב?

"ציפור גן עדן ניקולאי, שאנחנו מכנים בשם בננה".

עציצים בנווה צדק. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים בנווה צדק. צילום: נמרוד סונדרס

מה התוכניות לט"ו בשבט במשתלה?

יאנה: "לעטוף, לעטוף הרבה".
אלירן: "בט"ו בשבט אנחנו מספקים שתילים לכל מי שרוצה לשתול, אולי גם ניטע עץ עם הילדה".

שמואל מתתיהו (64), מורה לחינוך גופני בפנסיה ויו"ר החוג לחובבי הקקטוסים

רחוב קם ברמת החייל, תל אביב

עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס

מתי עברת לגור כאן?

"כל החיים שלי פה. אמנם גרתי במקום אחר אבל החיים שלי התנהלו פה בגלל הצמחים".

כמה פריטים יש באוסף?

"כמה אלפים. זה אוסף מגוון מאוד ומקצועי, היו פה אנשים בעלי שיעור קומה בתחום הזה מארצות הברית, רוסיה, גרמניה, צ'כיה, צרפת, מונקו… חלקם באו במיוחד וחלקם כבדרך אגב. הם העידו שזה אוסף מרשים בקנה מידה בינלאומי".

מאיפה האהבה לצמחים?

"יש לי אהבה לצמחים מילדות, תמיד גדלתי בין צמחים. הוריי אהבו צמחים ומשם זה כנראה התפתח".

אילו תגובות אתה מקבל?

"הלם. היו אנשים שאמרו שלא הצליחו להירדם יום־יומיים אחרי שהיו פה, שהיו להם חלומות על המקום הזה".

עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס

יש פריט שאתה אוהב במיוחד?

"זה כמו לשאול אבא איזה מהילדים הוא אוהב יותר".

אוקיי, אז מי הכי מיוחד?

"יש פה צמח נדיר שמוצאו בסומליה. בטבע הוא כמעט נכחד וקשה להשיג אותו גם כי הוא מגיע מאזורי קרבות. יש גם כאלה שהיו קיימים לפני עשר שנים במקומות מתפתחים כמו מדגסקר – ואחרי שנתיים־שלוש כשבאים לקחת עוד זרעים מגלים שאין יותר כי נסלל כביש או בנו באזור".

כמה שעות אתה מקדיש לתחביב הזה?

"כמה שיותר, בין שעתיים לשמונה שעות כמעט כל יום".

יש לך מערכת יחסים עם הצמחים?

"אני מבין אותם, כלומר כשאני מסתכל על צמח אני יכול לדעת אם הוא בסדר או לא, אם חסר לו מים או אם יש לו איזו מחלה. אני יודע לזהות את זה בלי לבדוק, כי אני מכיר אותם כל כך הרבה שנים".

עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס
עציצים ברמת החייל. צילום: נמרוד סונדרס