יהודי טוב: סוף סוף יש סיבת קיום לסדרת הדוקו של גורי אלפי

כש"היהודי החדש" עלתה בכאן 11 בימי הקורונה, אף אחד לא הבין מה גורי אלפי רוצה מהחיים שלנו ולמה הוא מתרגש מהפרשת חלה אמריקאית. ספיישל ההמשך הוא הברקה ששואלת איך זה להיות יהודי בחו"ל אחרי שבעה באוקטובר. תשובות עדיין אין, אבל לפחות השאלות מעניינות ורלוונטיות לכולנו
את הביקורת הזאת צריך לפתוח בדיסקליימר: אני לא סובל את גורי אלפי. כן, כולם מתים עליו והוא מותק ומצחיקי והוא היה ענק ב"אסי וגורי" וב"מצב האומה", אבל אני לא סובל אותו. עם השנים הקול שלו החל להימאס עליי. זה התחיל בתוכנית לילה סבירה בקושי והמשיך עם כל מיני יציאות מפתיעות כמו התפקדות לליכודניקים החדשים, ואז הגיעה גם סדרת הדוקו "היהודי החדש", שהייתה מאתגרת ולא רק בגלל הנוכחות שלו על המסך, אלא כי לא הייתה שום סיבה לצפות בה. השאלה "מיהו היהודי החדש" פשוט לא הייתה מעניינת, ומלבד המון רגעים בהם גורי אלפי מתרגש מהיהדות, היא לא חידשה יותר מדי. כולם שכחו מ"היהודי החדש". כולם מלבד גורי אלפי.
>> ידידתנו הגדולה: 20 הסדרות הכי אמריקאיות בתולדות הטלוויזיה
>> מה ראינו בלילה: 7 סדרות חדשות שהחזיקו אותנו ערות השבוע
נלך קצת אחורה: אי שם בשנת 2021, כשהיינו עמוק בקורונה, יצא גורי אלפי לחקור מטעם כאן 11 מיהו היהודי החדש בתפוצות, בסדרה תעודית שצולמה ברחבי ארה"ב. הסדרה כללה ראיונות עם דמויות מעניינות יותר ובעיקר פחות מזרמים שונים ביהדות, מדברים על היהדות שלהם ועל אופן האמונה שלהם. זו הייתה סדרה נטולת סיבה וטריגר. הופתעתי כשהתבקשתי לכתוב ביקורת על החלק הראשון של הספיישל החדש, "היהודי החדש: סרט מלחמה", אבל עם כל כמה שאלפי הפך לבלתי נסבל בעיניי עם השנים, חייבים להודות שסוף כל סוף יש סיבה לצפות בה.
לא קשה לראות מה קורה מעבר לים. האנטישמיות הרימה את ראשה המכוער באוניברסיטאות ברחבי העולם, למדינת ישראל אין הסברה, ולהיות יהודי בארצות הגולה הפך לדבר לא מובן מאליו. גורי אלפי חוזר לארצות הברית עם מרואיינים חדשים וישנים כדי לדבר איתם על היהדות באמריקה של אחרי השבעה באוקטובר. אין ספק שזאת שאלה הרבה יותר חשובה ומעניינת, שרבים נאלצים להתמודד איתה, כולל מאות אלפי ישראלים שתוהים אם זה הזמן לעזוב ומבינים שלחיות בחו"ל עכשיו זה לא רעיון טוב בכלל.
גורי אלפי זיהה את ההזדמנות הזאת, והאמת? הברקה. המצב החדש מכריח את גורי אלפי לחזור מוכן יותר וישיר יותר. הוא כבר לא מתרגש מהפרשת חלה, ולא משחק ביר-פונג עם חברי אחווה בקולג' אמריקאי. להפך. הוא מייצר ראיונות יותר מעניינים ורציניים, כמו שיחה קצרה עם סטודנט פרו-פלסטיני או סטודנטיות יהודיות בקולומביה. זה גורי קצת אחר, קצת מקורקע יותר, גורי שיש לו מה להגיד, ממש כמו גורי של פעם, אבל יותר מהאמצע. מה נעשה, גם אותו צריך לשמוע.
"היהודי החדש" היא תכנית שהקדימה את זמנה וגורי אלפי הבין את זה. שאלת המחקר המקורית, שהייתה לא מעניינת ולא רלוונטית לתקופה בה הסדרה שודרה, הפכה לשאלת מחקר עם יותר בשר: איך זה להיות יהודי בגולה אחרי השבעה באוקטובר? השיקוף של חוויית היהודי בניכר היא חוויה שראוי וכדאי לדון בה, כי ההסברה של מדינת ישראל לא עשתה שום דבר מתחילת המלחמה והמצב שלנו בחוץ לא מזהיר.
קשה לדעת לאן זה ילך בחלק ב'. אולי תהיה אמירה בסוף, אולי הרעיון הוא עצם החשיפה למצב מתוך הקהילות היהודיות, אולי שוב נצפה בגורי דומע מהתרגשות מדברים שהוא היה יכול לעשות בארץ באותה המידה. כך או כך, נקודת המוצא שלו הרבה יותר מעניינת ומבוססת מבעבר, הוא לא מפחד להקשות בשאלות והוא מתחיל לעבוד קצת כמו עיתונאי. האם הסדרה שינתה את דעתי עליו באיזשהו אופן? לא, הוא עדיין בלתי נסבל בעיניי, אבל לפחות הפעם זה מרגיש שיש לו מה להגיד.