ב-Yes לא נותנים למלחמה לעצור אותם מלשחרר במלואה את הדרמה הקומית המצופה שביים גורי אלפי, ואנחנו מתנתקים לרגע כדי לצלול לסדרה שעוסקת בצעיר שחוזר מת"א לערד, ומקים עם סבא שלו עסק לא חוקי לייצור ערק ביתי. קדימה, לחיים!
השבוע השני למלחמת איראן השנייה (הפעם עם קובץ) אופיין בעיקר במיאוס – גם בקרב האזרחים העייפים, אבל גם מצד ערוצי הטלוויזיה. אין מה להגיד, גם להם אין יותר כוח לנוהל שידורי מלחמה, ולכן ראינו השבוע את השקת הסדרה החדשה של שלום אסייג ואת חזרתה למסך של נסיכת הדחקת המציאות "האח הגדול". זה ציני, זה הדחקתי, זה עדיף על שידורי החדשות – הכל נכון. אבל זה בעיקר נותן לנו משהו אחר להתעסק בו, וחייבים להודות שזה קצת כיף. לכן שמחנו שחרף המלחמה, גם ב-Yes החליטו בכל זאת להשיק את הסדרה החדשה והמצופה מאוד שלהם, שעם כל הכבוד לשלום אסייג, קצת יותר מעניינת אותנו.
ל-"תוצרת בית" חיכינו עוד כשהוכרזה לפני כמה שנים, כפרויקט בימוי נוסף של גורי אלפי שנכתב על ידי צוות הכותבים הקומיים עמרי עמית ואדר מירום ("אנחנו במפה", "שקופים" ו-"החיים הם תקופה קשה"), ומתהדר בליהוק חוצה דורות שמפגיש בין אייקון ברמת ששון גבאי לקומיקאי הצעיר והבאת קורע מצחוק עידו קציר באותו האופן שהוא מותח קו תנועה בין תל אביב התזזיתית לערד הפריפריאלית. יש עוד הפתעות בקאסט (הגיע הזמן שמישהו ישתמש כבר באלי חביב), אבל גם בלעדיהם, זו סדרה מסקרנת להפליא.
העלילה מאוד פשוטה – יובל נחשוני נטש את עיר ילדותו בעקבות טרגדיה משפחתית, וכמו תל אביבים רבים – הגשים חלום, איבד חלום, וסיים כשליח וולט. אבל כשסבא שלו שמוליק החליט לברוח מבית האבות בו הוא מתגורר, יובל צריך לחזור לערד כדי לטפל בו, ומגלה שהסבא מכין חתיכת ערק ביתי משובח לפי מתכון משפחתי. הם מבינים את הפוטנציאל הכלכלי ומנסים להרים עסק, אבל מסתבכים עם חמולת פשע בדואית (או יותר נכון, עם הבן הלא יוצלח בחמולה) ויש לכם פה מעשייה מעניינת ומחממת לב על משפחה ובית ולא פחות חשוב מזה, גם ערק. 7 פרקים שעלו כולם ל-VOD של yes, מה שאומר בינג' של לא יותר מ-3 וחצי שעות. תכינו ערק ויש לכם סופ"ש זהב.
"תוצרת בית", 7 פרקים, עכשיו ב-yes VOD
