להיט מן: זו הקומדיה הרומנטית הכי מבדרת שראינו לאחרונה

ב-1961 קורט וונגוט פרסם סיפור בשם "מי אני הפעם?". זה סיפור על בחור ביישן באופן אקוטי, שמשתתף בהפקות של תאטרון החובבים בעיירת מגוריו. כשהוא עולה על הבמה הוא הופך לדמויות שהוא מגלם, ובתפקיד סטנלי קובלסקי מ"חשמלית ושמה תשוקה" הוא נעשה חיה סקסית. כך קורה שהאישה שלוהקה לתפקיד זוגתו מתאהבת בו מבלי להכיר את אישיותו האמיתית. אני לא יודעת אם ריצ'רד לינקלייטר מכיר את הסיפור של וונגוט, או את העיבוד הטלוויזיוני המוצלח של ג'ונתן דמי מ-1982, עם כריסטופר ווקן וסוזן סרנדון, אבל הנרטיב על אדם שמעז לחיות רק כשהוא מתחזה לאחרים הוא בבסיס סרטו הערמומי והמבדר.

>> בלתי הפיך: מיקי זוהר יחזיר את הקולנוע שלנו עשרות שנים לאחור

באופן רשמי "היט מן" מבוסס על כתבה שהתפרסמה בעיתון בטקסס ב-2001, על מרצה במכללה שחי עם צמד חתולים והשלים הכנסה בעבודה עם המשטרה – הוא התחזה לרוצח שכיר, והפיל בפח אנשים שרצו לשכור את שירותיו. ככתוב בכותרות הסיום של הסרט, דמותו של הפרופסור אמיתית, אבל סיפור האהבה שהופך את "היט מן" לסוג של קומדיה רומנטית הוא בדיוני.

לאורך הקריירה הקולנועית שלו, שכוללת שיאים כמו "חיים בהקיץ", "התבגרות" וטרילוגיית "לפני הזריחה", לינקלייטר שב והדגים שהוא אינו מעוניין בנרטיבים קלאסיים נוסח הוליווד, אלא בתבניות אלטרנטיביות, חקרניות, שבוחנות כל רגע לעומק ולרוחב. סרטו החדש הוא קונבנציונאלי יחסית לרפרטואר שלו (שכולל גם את הקומדיה המלבבת "רוק בבית הספר"), ועדיין הוא צופן הפתעות חביבות בעודו משתעשע עם חוקי הז'אנרים שאליהם הוא מרפרר. את התסריט לינקלייטר כתב יחד עם השחקן הראשי גלן פאוול, שהסרט אמור להקפיץ את הקריירה שלו מעלה מעלה. הבחור בן ה-35 משחק בקולנוע ובטלוויזיה כבר עשרים שנה, והוא ניחן במראה קלאסי של גיבור אמריקאי עם לסת מרובעת, אבל לא הבחנתי בו עד "אהבה בשחקים: מאווריק", וגם שם הוא בתפקיד משנה. ב-2022 לינקלייטר עבד איתו בסרט האנימציה "אפולו ½10: הרפתקה בעידן החלל", ואולי היה זה אז שהוא גילה עד כמה פאוול מוכשר.

גרי ג'ונסון (פאוול) הוא מרצה אפרורי לפילוסופיה באוניברסיטה בניו אורלינס, גרוש עם שני חתולים ותספורת לא מחמיאה. הוא עובד עם המשטרה כמקליט במבצעי עוקץ, עד היום שבו הוא מוקפץ למלא את מקומו של השוטר ג'ספר (אוסטין אמליו מ"המתים המהלכים"), שהושעה לתשעים יום משום שסרטון שלו מכה ילדים הפך לוויראלי. ג'ונסון מדחיק את הפחדים, מושך את שיערו אחורה, ומופע הבכורה שלו כרוצח שכיר מזויף מוכתר בהצלחה גדולה. בפעמים הבאות יש לו יותר זמן להתכונן, והוא חוקר את העדפותיהם של הלקוחות הפוטנציאליים ומתאים לכל אחד דמות מתנקש שתתאים לו. זה אומר סיפורי רקע, פאות, תלבושות, מבטאים וסגנונות דיבור, ופאוול חוגג. חילופי הזהויות והמפגשים עם האנשים השונים מבדרים מאוד – עד כדי כך שהסרט מתמסר להם, ויש הקובלים שיש יותר מדי מהם (אני לא השתעממתי לרגע).

רוצחים שכירים שמציעים את שירותיהם לכל דורש, כך ג'ונסון מספר לנו, הם פיקציה קולנועית. במציאות אין כאלה, מה שתורם לטון הקומי של "היט מן", שהוא מעין פרודיה על סרטי מתנקשים. יום אחד הוא פוגש אישה שמבקשת להפטר מבעלה בטענה שהוא מתעלל בה. במציאות ג'ונסון עזר לאישה כזו להגיע למעון לנשים מוכות. בסרט הוא מציע לה לעזוב את בעלה (כאילו זה כל כך פשוט), וגם מתאהב בה. זה כמובן מסבך את העניינים, כי מאדי מכירה את גרי כרוצח חתיך וחמקמק בשם רון, שנראה ומתנהג כמו פנטזיה מהסרטים. לכן כשהם שבים ונפגשים הוא ממשיך להתחזות לדמות שיצר עבורה, ובחסות ההתחזות הוא מעז לכבוש אותה כמו שלא היה מעז כגרי ג'ונסון מרצה לפילוסופיה. כשג'ספר, שרוצה את התפקיד שלו בחזרה, מגלה את סודם של השניים, זה מסתבך עוד יותר.

את מאדי, שלא ברור אם היא עלמה במצוקה או פאם פטאל סטייל פילם נואר, מגלמת אדריה ארג'ונה הפורטוריקנית, וגם היא נהדרת. הכימיה המבעבעת בינה לבין פאוול תורמת להפיכת הסרט לקומדיה הרומנטית הכי מבדרת שראיתי מזה זמן. בסצנת השיא המצוינת, המשלבת מתח, הומור ורומנטיקה, הם כל כך טובים ביחד, שהם משאירים מאחור את הזוגיות של אמילי בלנט וראיין גוסלינג ב"הכפיל". תוסיפו לזה את התערובת הז'אנרית המתעתעת, ואת הכישרון התוסס של כל המעורבים בעשיה (כולל מגוון שחקני המשנה המצוינים) והרי לכם סרט מקורי ומהנה. והרעיון הפילוסופי שבבסיס הכל – שאדם יכול למצוא את עצמו על ידי העמדת פנים שהוא מישהו אחר – פורה ומעורר השראה.

ובכל זאת טרוניה על משהו שעורר בי אי נוחות מסוימת. הקלילות שבה מאדי עוזבת את בעלה המסוכן מעוררת תהיות – חלקן ביחס למציאות של נשים מוכות, חלקן ז'אנריות – שהסרט נמנע מלפתור אותן. יש לציין ש"היט מן" נרכש על ידי נטפליקס, ויעלה בקרוב לשירות הסטרימינג בארה"ב, אבל לא בישראל. כאן הוא מופץ בבתי הקולנוע, וכדאי לתפוס אותו לפני שירד מהמסכים.
3.5 כוכבים
Hit Man בימוי: ריצ'ארד לינקלייטר. עם גלן פאוול, אדריאה ארג'ונה. ארה"ב 2023, 115 דק'