מוחקים ובוכים: בדקנו כיצד נשים (לא) מונצחות במבנים בעיר

בצעד שלא בטוח שיש לו תקדימים ובאישורה של מועצת העיר – נמחק באחרונה שמו של ביתן הלנה רובינשטיין והוצב עליו שלט חדש – ביתן אייל עופר. משפחת עופר עצמה, בהובלת סמי עופר ז״ל, ניסתה בעבר להחליף את שמו של המוזיאון בשמה ורק זעם ציבורי משמעותי עצר בעדה. הפעם הם הצליחו – גם אם מדובר במבנה הקטן יותר של המוזיאון – החלפת השם עברה כמעט בלי שמישהו הבחין. למעט הטור הזה של עו"ד מיקי רויטמן בגלובס.

הלנה רובינשטיין בחנוכת ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בתל אביב, בשנת 1959, מאוסף הצילומים הלאומי, לע"מ

ביתן רובינשטיין שימש בעבר כמשכנו הראשון של מוזיאון תל אביב והיום מהווה שלוחה משגשגת שלו. רובינשטיין עצמה, יזמת ותעשיינית שבנתה אימפריית קוסמטיקה חסרת תקדים בתקופה בה העולם העסקי נשלט על ידי גברים בלבד, תרמה סכומים נכבדים להקמת המבנה והמשיכה לתמוך בו במשך 60 שנה. מבדיקה שערכנו מתברר כי לא נהוג ולא מצאנו תקדימים משמעותיים במוזיאונים בעולם לצעד שבו תורם חדש מוחק את קיומו של תורם קודם. לא נותר אלא לתהות האם הקלות שבה ביתן רובינשטיין איבד את שמו קשורה לעובדה שמדובר באישה.

בעבר כבר כתבנו על הפער הבלתי נתפס בהנצחת נשים בשמות רחובות בעיר, בניגוד להנצחת גברים, ומחיקת שמה של רובינשטיין מהמוזיאון שסייעה להקים מצמצמת עוד יותר את הקיום הנשי הדל במרחב הציבורי. רק כדי להמחיש עד כמה המצב עגום – הכנו לכם רשימה של מבני ציבור מרכזיים בעיר ובדקנו על שם מי הם קרויים. התוצאות לא מפתיעות. העירייה אמנם הבטיחה בעבר ש״בעתיד יונצחו יותר נשים ראויות״ אבל בינתיים הנשים התל אביביות נשארות עם פחות ופחות מקומות המנציחים את קיומן.

1. איכילוב

בית החולים העירוני נקרא על שם משה איכילוב, שהיה סגן ראש העיר ויו״ר הוועד המנהל של בית החולים, איש ציבור מוכר ומשמעותי במרחב התל אביבי. ב-1973 שונה שמו רשמית למרכז סוראסקי, על שם הנדבן אליאס סוראסקי, כחלק מהסכם שנחתם בין הממשלה לעירייה (השם לא תפס בציבור כידוע וכולנו ממשיכים לומר איכילוב). את בית החולים הקים דווקא ארגון נשות הדסה אבל תרומתן נדרסה מההיסטוריה העירונית.

בכל זאת כדי להיות הוגנות בדקנו את הבניינים השונים המאכלסים אותו – בניין הלב נקרא על שם סמי עופר, שמונצח בלא מעט מקומות. בית היולדות ליס עבר גם הוא מספר גלגולים מאז נוסד כבית יולדות הקריה, אבל כולם היו על שמות גברים (אשרמן וסרלין) שלאחר שהנציחו את שמם על הבניין החליטו כנראה לא לעצור וללדת בו. מגדל האשפוז נקרא על שמו של תד אריסון. בבניין בית הספר לסיעוד ואחיות סוף סוף הפתעה שמחה – הבניין קרוי על שמה של דוקטור מינה שיינברון, נדבנית יהודייה שגם סייעה בהעלאת ילדים פליטי שואה לארץ. היא ובעלה תרמו ביד רחבה להקמת בית הספר.

נחמה נוספת מתגלה בבית החולים לילדים דנה דואק, הקרוי על שם רנה דנה, אך זאת נחמה פורתא בלבד כשבדיקה זריזה מגלה שרנה דנה היא התורמת הראשונה והעיקרית לבית החולים.

בית חולים איכילוב | צילום: shutterstock

2. אוניברסיטת תל אביב

באוניברסיטה העירונית עשר פקולטות, מתוכן אין אישה אחת המונצחת לבדה – שש נקראות על שם גברים וארבע הנותרות על שם זוגות תוך ציון שני השמות. המצב לא משתפר כשבודקים את הבניינים בקמפוס – גם כאן רובם המוחלט נקרא על שמות גברים החל מרומן אברמוביץ וכלה בליאו רקאנטי. בשטח האוניברסיטה גם 29 בתי ספר, אודיטוריומים שונים, מרכזי ספורט ומעונות ששמותיהם לא משנים את המאזן. הספרייה המרכזית גם היא נקראת על שם גבר. מתברר שבאקדמיה שכחו לחקור את ההיסטוריה של ההישגים הנשיים.

ספריית סוראסקי. צילום: דוד שי

3. בית אריאלה

הספריה העירונית היא בין המבנים הבודדים המנציחים נשים בעיר. שמה הרשמי – 'ספריית עזר מציון בית אריאלה'. היא הוקמה על ידי עמותת עזר מישראל והוכרה כספריה העירונית כבר ב-1922. מצער שבבניין שהוא בין הבודדים המנציחים אישה ההנצחה לא נובעת דווקא מהישגיה. שמה של הספריה ניתן לה להנצחת שמה של אריאלה גיטר, בתו של איש העסקי בנו גיטר שתרם לה.

בית אריאלה המחודש. צילום: אמנון חורש

4. היכל התרבות

משכנה של הפילהרמונית הישראלית בתל אביב, מהבניינים המזוהים ביותר בעיר, מכיל שלושה אולמות – ברונפמן, צוקר ולואי. לא הפתיע אותנו לגלות ששלושתם נקראים על שם גברים.

אולם צוקר. באדיבות היכל התרבות

5. בית הסופר

המרכז העירוני של אגודת הסופרים העבריים שביאליק היה ממקימיה. אבן הפינה הונחה באישורה של עיריית תל אביב כבר ב-1956 ובעתיד מתוכנן לקום מוזיאון בבניין המיועד לשימור, לאחר שנקנה על ידי תשובה. שמו הרשמי של הבניין הוא בית הסופר על שם שאול טשרניחובסקי. השיפוץ העתידי הוא הזדמנות מצוינת לשנות את שמו ולהנציח סופרת עירונית. רק אומרות.

חיים נחמן ביאליק (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

6. בית העיתונאים

אפשר לדבר על הרלוונטיות של אגודת העיתונאים ב-2022 ואפשר לדבר על כך שהמבנה בו היא שוכנת – וניתן לה במתנה על ידי עיריית תל אביב, נקרא על ידה בית סוקולוב על שם נחום סוקולוב, מי שנחשב לאבי העיתונות העברית.

בית סוקולוב (צילום מקור: הרמן חנניה)

7. תיאטרון הקאמרי

התיאטרון העירוני מכיל שישה אולמות, אחד מהם, אולם מילוא, קרוי על שמו של יוסף מילוא ראש קבוצת המייסדים של התיאטרון. אולם נוסף נקרא על שם זוג נדנבים – סיירוס ומירטל קאצ׳ן. שאר האולמות כמו גם שמו של המבנה עצמו (הקאמרי) לא עוסקים בהנצחה. אנחנו נוטות לוותר לו כי הוא יושב בתוך מרכז גולדה.

הקאמרי (צילום: שאטרסטוק)

8. המשכן לאמנויות הבמה – מרכז גולדה

המשכן בו שוכנים האופרה הישראלית ותיאטרון הקאמרי נקרא מרכז גולדה על שם גולדה מאיר, האישה היחידה שכיהנה בתפקיד ראשת הממשלה בישראל עד כה. השם אמנם לא ממש תפס בציבור שממשיך להתייחס למתחם כאל המשכן – אבל הוא מתנוסס כדוגמה משמחת במיוחד להנצחת הישגיים נשים במרחב הציבורי כפי שראוי להיות. חבל שהוא עושה זאת לגמרי לבד.

9. קניונים

מחוץ לעולם התרבות המצב זהה – מתוך ארבעת הקניונים הגדולים בעיר – שלושה נקראים על שמות גברים. קניון עזריאלי נקרא על שמו של היזם, האדריכל דוד עזריאלי, קניון רמת אביב הוסיף לשמו את הטייטל קניוני עופר לאחר מכירתו לקבוצה, וקניון TLV מתהדר גם הוא בטאג ליין הקבוצתי קניוני גינדי. רק דיזנגוף סנטר לא מנציח את יזמיו הגברים בשמו. לטובת האנקדוטה ההיסטורית משעשע להיזכר בסערה הציבורית שפרצה עם ההכרזה על השם הלועזי הראשון שניתן למרכז משמעותי בעיר.

דיזנגוף סנטר (צילום: shutterstock)

10. מוזיאון תל אביב

ומה המצב בשאר ביתני ואגפי המוזיאון עצמו? במוזיאון מרכז מאירהוף לחינוך ואמנות הנקרא על שמו של הנדבן ג'וזף מאירהוף ובניין שמואל והרטה עמיר המייצג זוג. הספריה לאמנות במוזיאון נקראת על שם מאיר אריסון והארכיון לאדריכלות על שם עזריאלי. מחיקת שמה של רובינשטיין מהבית שנבנה בתרומתה מטה את המאזן כמעט לאפס. מאז 2012 עומדות בראש המוזיאון נשים ועצוב לראות את השינויים מתרחשים דווקא במשמרת שלהן.