בלי עין הרע: דירוג 20 הסדרות הכי טובות על המסך כרגע

קחו נשימה עמוקה, כי החודש אנחנו מוצפים ב-Peak TV ומצעד הסטרימינג שלנו עמוס מתמיד בסדרות שבאמת אסור לכם להחמיץ: הקרב על הפסגה בין "ניתוק" ו"הלוטוס הלבן" הסתבך עם הזינוק של "התבגרות" הבריטית לרשימת סדרות הוואו של העשור ועם באזז שגבר על שתיהן, "הסטודיו" ו"עולה להתקפה" הוכיחו שגם לז'אנר הסיטקום יש עדיין מה למכור לנו, פיקסאר הבריקה ומארוול חזרה למיטבה. כזכור, כמדי חודש אנחנו מדברים על הסדרות הכי טובות *עכשיו* – כאלה שמשודרות ומוזרמות כרגע או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים – כפי שנבחרו ודורגו על ידי מבקרי "טיים אאוט". החודש נכנסו למצעד לא פחות מ-12 סדרות חדשות, וכמה מהן הצליחו להפתיע אפילו אותנו.

>> מאחורי הצללים: הנה, ביבי, מצאנו את הדיפ סטייט האמיתי
>> חובה עליכם: 14 הסדרות הלוהטות שכולם ידברו עליהן באפריל

20. הספיידרמן הידידותי מהשכונה // Your Friendly Neighborhood Spider-Man // דיסני+

זמן טוב להיפרד מעוד סדרה שהפתיעה אותנו לטובה, כי אחרי שהמם שבו ספיידרמן מצביע על עצמו התגשם במציאות של המולטיוורס, חשבנו שקצת נמאס לנו מתוכן על פיטר פארקר (ואולי אפילו על מיילס מוראלס). אבל מי היה מאמין – "הספיידרמן הידידותי מהשכונה" זאת כנראה הגרסה הכי טובה של ספיידרמן אי פעם, וזאת בוודאות סדרת האנימציה הכי טובה של מארוול אי פעם. אל תתנו לצבעים הבהירים להטעות אתכם – זו סדרה ריאליסטית, עם התחבטויות כבדות משקל ונבלים אלימים באמת. כיף לראות את מארוול חוזרת לעשות בחירות אמיצות, חרף כל תגובת נגד צפויה מהפאן-בויז. אנחנו מעדיפים הרפתקנות.

19. לנדמן // Landman // פרמאונט+

הטלוויזיה בארצות הברית התחילה להשתנות עוד לפני בחירתו של דונלד טראמפ, עם חזרה לחזרה לסדרות אולד-סקול שבהן הגוד גאי הלבן והחזק מנצח בכל שבוע את הרעים, כמו ב"ריצ'ר" וב"טראקר", וקאמבק גדול של תכנים יותר אמריקאים-שמרנים כמו ב"ילוסטון". היינו מוכנים להמר ש"לנדמן", הסדרה החדשה של טיילור שרידן שאחראי להצלחה של "ילוסטון" ושלל ספין-אופיה, תהיה עוד מאותו הדבר. אבל היא לא. היא מתרחשת בעולם המאוד מושחת ומטונף של תעשיית הנפט האמריקאית, היא מבוססת על עובדות וסיפורים אמיתיים ופודקאסט מצוין, ועם בילי בוב ת'ורנטון הנפלא בתפקיד הראשי – היא סדרה שממש שווה את הזמן שלכם.

18. קסנדרה // Cassandra // נטפליקס

הרבה זמן לא ראינו סדרה מקריפה כמו "קסנדרה", אבל אפשר לסמוך על גרמנים שאם הם עושים סדרת אימה על AI רצחנית – זה יהיה מקריפ. ואכן, סיפורה של משפחה שרוצה להתחיל מחדש את חייה אחרי טרגדיה קשה, ומגיעה לבית חדש בעיצוב וינטג'י ששכרה רק כדי לגלות שזהו הבית החכם הראשון שנוצר בגרמניה של שנות ה-70' והוא מנוהל בידי סוכנת חכמה שמתעוררת לחיים ולא מאוד מעוניינת שינטשו אותה שוב ל-50 שנה ופועלת בהתאם. אם אתם לא מצליחים לישון בלילה – הסדרה הזאת לא תעזור לכם בכלל.

17. גיבורים סוררים // SAS Rogue Heroes //יBBC

העונה הראשונה של "גיבורים סוררים" עברה כאן מתחת לרדאר, אבל הסדרה הזאת של סטיבן נייט – האיש שחתום בין היתר על "פיקי בליינדרז" המעולה – מוכיחה בעונה השנייה שאסור לתת לה לחמוק. בגדול מדובר בסיפור נאמן למדי לעובדות ההיסטוריות על הקמתה של יחידת הקומנדו הבריטית SAS במהלך מלחמת העולם השנייה, והחיילים הפרועים למדי שעמדו מאחורי היוזמה. אם אחרי "אדוני האוויר" חשבנו שאולי קצת נמאס מסדרות שעוסקות במלחמה ההיא, באו הבריטים והוכיחו שיש עוד חיים בז'אנר הזה.

16. סייד קווסט // Side Quest // אפל TV

אולי זה כי מאסנו בספין-אופים שמותחים דמות משנה סתמית ליותר מדי זמן עלילה, אולי פשוט כי היה לנו חשק לעוד קצת מהכיף החמים בלב שהוא "מית'יק קווסט" – אבל מה שזה לא יהיה, גמענו במהירות את ארבעת פרקי "סייד קווסט", הסוג-של-ספין-אוף האנתולוגי שלהם. בכל פרק סיפור שונה על דמות משנה, אבל ממש משנה, אחרת. עוד בפרק הקורונה האייקוני ידענו שיש ליוצרי הסדרה יכולת נהדרת לצאת מהעלילה הרגילה לסיפור סוחף, וכאן הם סיפקו ארבעה כאלו, באופן קליל וכיף כמתבקש.

15. הרציחות באורה // The Åre Murders // נטפליקס

סדרות סקנדינביות אפלוליות שעוסקות בתעלומות רצח ובבלשים ובבלשיות הדפוקים שמנסים לפתור אותן – יש כבר בערימות. זה כבר ז'אנר בפני עצמו, נורדיק-נואר, והאמת היא שבשנים האחרונות הוא בעיקר חוזר על עצמו באפקטיביות. העלילה הבסיסית של "הרציחות באורה" נשמעת לגמרי כמו קלישאת הז'אנר – בלשית עוזבת את שטוקהולם לטובת העיירה המרוחקת אורה, ומיד נתקלת בתעלומת ילדה נעדרת. שמענו וראינו? אולי, אבל "הרציחות באורה" היא פשוט סדרה נהדרת בז'אנר, הכי טובה מסוגה שראינו מזה זמן רב, וגם מה שנראה בה תחילה כקלישאה מקבל את הטוויסטים שלו. תענוג.

14. עולה להתקפה // Running Point // נטפליקס

קייט הדסון פרצה לחיינו בסרט האייקוני "כמעט מפורסמים" (2000) והיה די ברור שהיא הולכת להיות כוכבת ענקית, אבל הקריירה הובילה אותה לרצף של קומדיות רומנטיות מצליחות ולחיי משפחה בריאים למדי, והוליווד קצת פספסה אותה. התפקיד הראשי בקומדיית הפיל-גוד הזאת של נטפליקס נתפר למידותיה, ולמרות שלא מדובר בקאמבק כי היא לא באמת נעלמה אף פעם, היא זורחת כאן כמו שלא זרחה שנים. "עולה להתקפה" היא סדרה מצחיקה, כיפית והולסומית במפתיע (ששואבת לא מעט השראה מ"טד לאסו") וכבר בא לנו על עונה שנייה.

13. מגרש הרוסים // כאן 11

"מגרש הרוסים" חולפת קצת יותר מדי מתחת לרדאר יחסית לסדרה המצוינת שהיא. זה כנראה בגלל שהדרמה התקופתית הזאת של יבגני רומן ודמיטרי מלינסקי, שמתרחשת בימי העלייה הרוסית הגדולה של הניינטיז, היא דרמה מאוד "רוסית" והחברה הישראלית עדיין מתכחשת למטען התרבותי שהביאה איתה העלייה ההיא ועסוקה במחיקתו. אבל אם תצליחו להתעלות על הגזענות המתורבתת שלכם, יש כאן דרמת מתח משטרתית מסמרת שיער ועשויה מצוין שלא נופלת ממקבילותיה האירופיות. פנימייש?

12. צהובות // Yellowjackets // שואוטיים

בשבוע הבא תגיע לסיומה העונה השלישית של הסדרה האנדרייטד הזאת, שהייתה עושה פי מיליון באזז אילו הייתה משודרת בנטפליקס. השנתיים שחלפו בין העונה השנייה לשלישית (בעיקר בגלל שביתת התסריטאים) לא עשו לה טוב, והיא סובלת מחוסר יציבות וחוסר אחידות ברמה בין הפרקים, אבל כשהיא טובה, הדרמה הזאת על בנות קבוצת הכדורגל שעשו "בעל זבוב" בג'ונגל ומתמודדות עם ההשלכות של מעשיהן 25 שנים אחרי, פשוט ממש ממש טובה. הפינאלה יקבע לא מעט מן הסתם, אבל נתוני הצפייה הנמוכים מסמנים שזו עשויה להיות העונה האחרונה של "צהובות", אז תהנו ממנה כל עוד אפשר.

 

11. כולם בשידור חי עם ג'ון מולייני // Everybody's Live with John Mulaney // נטפליקס

אחרי שהעולם מאס בטוק-שואו, התחלנו להתאהב באנטי-טוק-שואו. ואחרי שגם זה נמאס (כי כמה פעמים עוד אפשר לראות את אריק אנדרה בעירום?), ג'ון מולייני מנסה לייצר סוג של הכלאה – טוק-שואו שגם מתפקד כטוק-שואו, גם כפארודיה לא בוטה על הז'אנר וגם כתוכנית רטרו-סבנטיז עם טעמים מהוליווד הישנה. בקיצור, פרויקט שכאילו נתפר עבור הקומיקאי, שבעצמו אובססיבי להוליווד של העבר. וזה איכשהו עובד, גם ברמת כמיה מוזרה עם אורחים וגם ברמת התחושה הקלילה והמנתקת שתוכניות שכאלו נהגו לספק. אחלה צפייה לפני השינה, במיוחד אם גדלתם בדור המתאים.

10. ניצחון או הפסד // Win or Lose // דיסני+

סדרת המקור הראשונה של פיקסאר שאינה מבוססת על אחד מסרטיו של מותג האנימציה המנצח, ויש לקוות שנראה עוד כאלה. מדובר ביצירה מתוקה, חכמה ומרגשת שמכוונת לילדים אבל מדברת גם עם הוריהם בלי לקרוץ מעל ראשי הזאטוטים, והפורמט הרשומוני החכם שעוסק באירוע אחד ומציג אותו בכל פרק מזווית ראיה של דמות אחרת הוא משהו שנשמח לראות גם בסדרות למבוגרים. בעידן שבו סדרות אנימציה מתאמצות להוכיח שזה לא ז'אנר לילדים, כיף לראות סדרה שמתאמצת להראות שגם לילדים מגיע.

9. אלף מכות // A Thousand Blows // דיסני+

סדרה שנייה של סטיבן נייט ברשימה (אחרי "גיבורים סוררים" המצוינת), סדרה שנייה שבה סטיבן גרהאם משחק בתפקיד הראשי (חכו ל"התבגרות" גבוה יותר במצעד), ושניהם מוכיחים ורסטיליות מופלאה ממש ומוכתרים בזאת כ-MVP של הטלוויזיה הבריטית לשנת 2025. "אלף מכות" היא דרמה אינטנסיבית בת שישה פרקים, על רקע עולמות האגרוף הלא-חוקי והעולם התחתון של לונדון בסוף המאה ה-19, ואם ראיתם מה נייט עשה ב"פיקי בליינדרז" אתם בטח יכולים לנחש מה הולך כאן: סדרה אדירה שלא כדאי לפספס.

8. המעון // The Residence // נטפליקס

האמת היא שזלזלנו. חרף כמות השחקנים המעולה, חרף הטריילר הנאה וחרף אוזו אדובה הנפלאה בתפקיד ראשי, חשבנו שקומדיית "מי עשה את זה?" מסגנון "רק רוצחים בבניין" ששונדה ריימס מפיקה לנטפליקס חייבת להיות נפילה. וממש שמחנו להודות שטעינו – מדובר באחת היצירות המהנות, גם אם לא מושלמות, של שירות הסטרימינג בשנים האחרונות. הפקה מושקעת מכסה על תעלומה לא קשה מדי, ודיאלוגים שנונים ומהירים שלרוב עובדים, אבל מעל כולם אדובה הנהדרת בתפקיד קורדליה קאפ, בלשית באמת מעניינת. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לעשות סדרה טובה. אתם צריכים לנסות את זה שוב נטפליקס.

7. דרדוויל: נולד מחדש // Daredevil: Born Again // דיסני+

סדרות גיבורי על לא מקבלות הרבה קרדיט וברוב המקרים בצדק, אבל כמו שראינו ב"הפינגווין", המיטב של הז'אנר אינו נופל משום סדרת דרמה איכותית. הסיבוב של "דרדוויל" בנטפליקס מיקם אותה גבוה במצעד סדרות גיבורי העל הטובות בכל הזמנים, והתחייה המחודשת שלה עכשיו בדיסני+ ממשיכה את הקו האפל והריאליסטי שהפך אותה לסדרה המעולה שהיא. צ'ארלי קוקס עושה עבודה נהדרת בתפקיד הראשי כגיבור העל העיוור מאט מורדוק, אבל הסדרה הזאת שייכת לוינסנט ד'אונופריו הענק שממשיך לבנות את ווילסון פיסק בתור הבאד-גאי הכי מורכב ומעניין בתולדות מארוול. שמישהו יתן לו פרס אמי בבקשה.

6. משפחת ג'מסטון // The Righteous Gemstones //יHBO

סדרת הטלוונג'ליסטים של דני מקברייד – אחד היוצרים הטלוויזיונים הגדולים של דורנו, ואנחנו מוכנים ללכת מכות קרינג'יות עם כל מי שאומר אחרת – מתקרבת לסיום עם עונתה הרביעית והאחרונה. כן, ממש כמו "יורשים", אליה הושוותה לא פעם בתור גרסה מוקצנת יותר של משפחת רוי. העונה נפתחה עם פרק פריקוול מהפנט בכיכובו של בראדלי קופר, והמשיכה עם חזרה משמחת מאוד לקאסט (ולאיבר המין המתנפנף של בייבי בילי – ולא, זה לא באמת של וולטר גוגינס), ולקראת עימות ברור עם אבי המשפחה איליי שעוסק ברצונו להתקדם הלאה מראשות הכנסייה ומילדיו המפונקים. הממתק הכיפי שאהבנו חוזר בשיא השחרור שלו לכל מה שהתגעגענו אליו.

5. פרדייז // Paradise // דיסני+

זה מתחיל כמותחן פוליטי על סוכן חשאי שחשוד ברצח נשיא ארה"ב, ומתגלגל עד לסיום מושלם. הממתק המפתיע של התקופה האחרונה. פרדייז הפתיעה אותנו עוד בפרק הפתיחה המצוין שלה, עם טוויסט שזרק אותה מז'אנר אחד לז'אנר אחר לגמרי, והצליחה להחזיק את המתח מצוין עד לצמד פרקי הסיום שהכריעו את זה עבורנו – מדובר באחת מסדרות הרצח היותר טובות של השנים האחרנות, ואנחנו מתים שתגיע כבר העונה השנייה.

4. הסטודיו // The Studio // אפל TV+

יש כל כך הרבה סיבות לכך שסדרה שלועגת להוליווד לא תעבוד. למעשה, לא צריך ללכת רחוק כדי לראות זאת – רק לפני חצי שעה ראינו את HBO ויוצר "ויפ" קורסים תחת משקל החשיבות העצמית שהם עצמם רצו ללעוג לה, וזה לא שלסת' רוגן יש רקורד נטול פגמים (אנחנו עוד מתאוששים מהסיקוול ל"מסיבת נקניקיות"). אבל שלושת הפרקים הראשונים של "הסטודיו" מראים שיש לה את כל מה שחיפשנו – פרודיה חדה על הוליווד המודרנית, מבלי שמישהו מרגיש צורך להגזים. רק כנות וישירות ויכולת להביט פנימה ולהבין איפה רקוב, ואז לצחוק מכמה שרקוב. ואם זה בצחוק הגרוני הזה של רוגן, אז עוד יותר טוב.

3. הלוטוס הלבן // The White Lotus //יHBO

הנוסחה שייצר מייק ווייט ממשיכה לעבוד יפה גם בעונה השלישית של "הלוטוס הלבן", פורמט אנתולוגי חזק שעובד בזכות שחקנים מעולים וצילום מושלם בלוקיישנים יפהפיים, אבל כמו כל נוסחה היא מאבדת מעט מכוחה בין עונה לעונה. הדברים נכתבים לפני פרק הפינאלה שעוד עשוי לגרום לנו להתחרט עליהם, אבל למרות איכויותיה הברורות זה מתחיל קצת לשעמם. הבנו, לבנים עשירים ומזדקנים הם הבעיה, הקפיטליזם המאוחר מבחיל ממש, נשים אכלו אותה מהפטריארכיה ואין לנו מושג מי הרוצח ומי נרצח. יופי. באמת הרבה מאוד יופי. אבל בואו, זאת בעצם קצת "הישרדות" עם שחקנים וכותבים יותר טובים.

2. התבגרות // Adolescence // נטפליקס

פחות מחודש אחרי שעלתה לאוויר, כבר ברור ש"התבגרות" קבעה את מקומה בהיסטוריה הטלוויזיונית. השיאים כבר החלו להגיע (היא כבר המיני-סדרה הכי מצליחה בתולדות נטפליקס, והנתונים עוד בספירה), הפרסים בבירור עוד יגיעו – אבל ההצלחה האמיתית של "התבגרות" היא שמעבר לגימיק המוצדק של השוט היחיד, ומעבר לכותרת הבלתי נסבלת של "יצירה חשובה", היא פשוט טלוויזיה מצוינת. הדיסאוריינטציה המסחררת של הפרק הראשון, המרדף המרתק בשני, התיאטרון הזוגי של השלישי, השיחה המשפחתית הקלילה בנסיעה לפני שהסיוט חוזר – זו היתה יצירה קצרה ומדויקת, אירוע נדיר בעידן הסטרימינג, ופשוט סדרה מעולה שבקלות היתה נוחתת הישר במקום הראשון בחודש שלא כולל פינאלה מאסטרפיס.

1. ניתוק // Severance // אפל TV+

חודש שלישי ברציפות בראש המצעד שלנו, הישג שבו לא זכתה אף סדרה אחרת בשלוש השנים האחרונות, וכמו שאמרנו לאורך העונה – זו סדרה שמתכנסת לשיא שלה בפרק הסיום והוא זה שיקבע אם צפינו במאסטרפיס או שסתם בזבזנו לעצמנו את הזמן. ובכן, פרק הסיום של העונה השנייה היה אחת היצירות הטלוויזיוניות הגדולות בכל הזמנים, אז זה כנראה עונה על השאלה. דן אריקסון ובן סטילר סיפקו לנו עונה שנייה מורכבת ובלתי מתחנפת, ולרגעים היה נדמה ש"ניתוק" עומדת להפוך לעוד סדרה שבה חידות עוטפות אניגמות שעטופות במסתורין סתם כך כדי להטריל ולשגע את הצופים בבית, אבל לא. זה הדבר האמיתי. זה עדיין עידן הזהב של הטלוויזיה.