על הכוונת: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה שצריך לראות כרגע
מהפך בצמרת: בחיים לא חשבנו שהטופ של מצעד הסדרות הכי טובות יראה ככה, אבל יוצרי הסדרות לא מפסיקים להפתיע. הקרב על המקום הראשון היה צמוד בין חמש סדרות שהצליחו להפתיע אפילו אותנו. כן, שוב התווכחנו, הרבצנו, בכינו ודירגנו את המיטב שיש לכל שירותי הסטרימינג להציע. אלה התוצאות
מהפך בצמרת! מהפך בצמרת! אם הייתם אומרים לנו לפני חודשיים שאת המקום הראשון במצעד הסדרות הכי טובות כרגע של נובמבר תתפוס הסדרה שכבשה אותו, היינו מזפזפים לכם בפרצוף. אבל יש הפתעות בחיים. ולא פחות משלוש סדרות מפתיעות שחזרו לעונה השנייה נתנו לה פייט צמוד מאוד על הפסגה. וגם זה מפתיע. כזכור, כמדי חודש אנחנו מדברים על הסדרות הכי טובות *עכשיו* – כאלה שמשודרות ומוסטרמות כרגע או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים – וקשה מאוד להפתיע אותנו. אבל החודש? וואלה מופתעים.
>> מי שצוחק אחרון: כך ניצחה "הפטריוטים" את "ארץ נהדרת"
>> יכול להיות יותר גרוע: 17 הסדרות הדיסטופיות הכי טובות על המסך
20. סוסים איטיים // Slow Horses // אפל TV+
לאחר חודשיים (ברציפות!) בפסגה, הישג לא קטן לסדרה שכל עונה בה היא שישה פרקים בלבד, החלטנו להיפרד ממנה לעת עתה, ולחכות לסבב הבא שכבר בדרך. מה שהעניק לה את מדליית הזהב – ומקום גבוה מובטח במצעד השנתי – הוא פרק סיום עוצר נשימה, שכלל מוות של אחת הדמויות המרכזיות וסדקים ראשונים בדמותו הסרקסטית והמפליצה של ג'קסון לאמב, כשתצוגת המשחק של גארי אולדמן רק הולכת ומשתכללת ומשתבחת. אם הסדרה הזאת תמשיך להשתפר בקצב הזה היא תהיה טוענת רצינית לכתר של "סדרת העשור", הישג לא קטן בכלל כשמדובר בסדרת מתח-ריגול שבנויה על שטאנץ די קבוע. אנחנו מעריצים.
19. התעשייה // Industry //יHBO
אם משהו יכול להפוך בנקאות השקעות למעניין – אנחנו בעדו. והעונה הזאת של "התעשייה" לקחה את הסדרה למקום עמוק ו"חשוב" יותר מחגיגת ה"סקס-זה-כוח" שאפיינה את שתי העונות הראשונות. זאת בטח לא סדרה ברמה ש-HBO הרגילו אותנו אליה, והנטיות הסבוניות-טראשיות שלה נכחו גם בעונה השלישית, אבל בכל זאת הסדרה התבגרה יפה וסיפקה את עונתה הטובה ביותר עד כה. בקצב הזה עד העונה החמישית כבר נשכח כמה בזנו לה.
18. כתב ויתור // Disclaimer // אפל TV
נפלנו בהייפ. בחודש שעבר דירגנו גבוה את הסדרה המדוברת של אלפונסו קוארון בכיכובם של קייט בלאנשט, סשה ברון כהן וקווין קליין, מתוך ציפייה שהחודש היא תסתער על הפסגה. אחת הסדרות המדוברות של השנה, אחד מבמאי הקולנוע הגדולים של התקופה, שחקנים אדירים, צמד פרקי פתיחה מושלמים, מה כבר יכול להשתבש. ובכן, לא נעים, אבל די הכל. "כתב ויתור" אמנם מצולמת מרהיב ומכילה כמה מסצנות הסקס הטובות בתולדות הטלוויזיה, אבל העלילה ותפניותיה מתקשות להתעלות מעבר לקלישאות הז'אנר, הטוויסטים צפויים וניכר שקוארון לא ראה מספיק דרמות מתח לפני שניגש לביים אחת. חבל
17. מורה לאנגלית // English Teacher // דיסני+/FX
כבר ראינו לא מעט סדרות על מורים שלא בדיוק אמורים להיות מורים ("סגני מנהל", "אלו שלא", "A.P. Bio"), ואפילו סדרות עם מורים שהיינו רוצים ("אבוט אלמנטרי"), אבל "מורה לאנגלית" היא משהו אחר – סדרה שמרגישה אמיתית וריאליסטית ואיכשהו מצליחה להישאר קומית לגמרי. בריאן ג'ורדן אלוורז – כוכב טיקטוק אבל גם שחקן קומי מנוסה – מגלם את אוון מרקז, מורה גיי שמאוד רוצה לעשות את העבודה שלו, אבל לרוע מזלו משובץ בבית ספר באוסטין טקסס, וצריך ללמד להתמודד עם הדור שלא בהכרח מזדהה עם ערכי ה-woke שלו. סדרה מתוקה עם לב חם שכנראה תצבור תאוצה עם הזמן.
16. כללי המשחק // Tracker // דיסני+
עם כל ההתלהבות מתור הזהב של הטלוויזיה והעלילות העילאיות שלו, בסוף מה שעדיין עובד וממשיך לעבוד זה דרמות אולד-סקול שבהן בכל פרק יש סיפור שמתחיל ומסתיים, יחד עם קשת עלילתית רחבה רופפת יותר שמשתרעת על פני העונה. "כללי המשחק", להיט ענק בארצות הברית, חוזרת לעונה שנייה של השטאנץ הזה, ומובילה גל של סדרות שבמרכזן גיבור גברי חתיך ומסוקס שמכופף את החוק או פועל מחוץ לו. התפקיד הראשי תפור על ג'סטין הארטלי, הדרמה והאקשן אפקטיביים, אמריקה לא צריכה יותר מזה.
15. התן // The Day of the Jackal // פיקוק, yes ו-Hot
יש מין קטע כזה עם רימייקים בשנים האחרונות: ככל שהוליווד מפשפשת עמוק יותר בבוידעם כדי לשלוף ממנו סרטים עם פוטנציאל רימייק, כך גוברת הנטייה לנסות ולהמציא את הסיפור מחדש ולא להסתפק ברימייק נטו. קוראים לזה Re-imagining, וכשעושים את זה טוב יוצא "מר וגברת סמית". ראינו עד כה רק שני פרקים של "התן", שמבוסס על הספר הקלאסי של פרדריק פורסיית' (שהפך זה מכבר לדרמת הריגול הקלאסית מ-1973, "נשיא על הכוונת"), וגם כאן זנחו חלקית את הסיפור המקורי (הסיפור מתרחש בימינו, אז לא מנסים לרצוח את שארל דה גול), עדכנו אותו מגדרית ורעננו את הז'אנר. עובד לא רע הטריק הזה.
14. קצר וקולע // Mr. Throwback // פיקוק ו-yes
המוקומנטרי הממש מתוק של דיוויד כספי ודניאל ליבמן, היוצרים שמאחורי "הכל לטובה" המוערכת, נעזר בצמד השחקנים המצוין אדם פולי (גם הוא מ"הכל טובה") ואגו נוואדים ("SNL") כדי לייצר קומדיה גדולה עם טעם של NBC (להזכירכם, הבית של "המשרד"), שלועגת ל-NBA כמו שלא לעגו לה מעולם. אולי בזכות העובדה שהיא נעזרת באחד משחקני הכדורסל הכי גדולים של ימינו, סטפן קרי, שמככב בתפקיד הראשי בתור עצמו, ומתגלה כשחקן קומי לא רע בכלל. סדרה כיפית ומלאת לב ואהבה לספורט, עם הצצה קטנה לחייהם של כוכבי ליגת הכדורסל, שתככב בעתיד ברשימות ה"סדרות שחבל שפספסתם". אלא אם אתם ב-yes, ואז תוכלו לראות את התוכנית החל מ-20.11.
13. המופע של צ'ארלי פות' // The Charlie Puth Show //יRoku
באמת שלא היינו צריכים עוד סדרת דוקו-ריאליטי של סלב שמלא בעצמו, ולכן טוב שמה שקיבלנו היא סאטירה חכמה ובאמת מצחיקה על הז'אנר המאוס. אין לנו שום דעה מעניינת על צ'ארלי פות' המוזיקאי וכוכב הטיקטוק-פופ, אבל בסדרה הזו הוא מגלם מוזיקאי מלא בעצמו, חסר מודעות ונידי בטירוף שמחפש להישאר רלוונטי בכל דרך. והוא עושה את זה מושלם. החיקוי הז'אנריסטי עובד מעולה עם הבדיחות המתוסרטות (הרי גם המקור, בסוף, די מתוסרט), ושורת האורחים פשוט קורעת מצחוק בסאטירה הוליוודית מפתיעה ומוצלחת מאוד. שמגיעה מערוץ שלא מספק יותר מדי תוכן איכותי. כיף.
12. פצ'ינקו // Pachinko // אפל TV+
בעונה הראשונה שלה "פ'צינקו" הייתה הפתעה מרעישה, סאגה עדינה ויפהפיה על ארבע דורות של משפחה קוריאנית בין 1989-1915 ועל חייהם הקשים של מהגרים קוריאנים ביפן של אותם שנים. קשה להבין מהתמצות הזה את הקסם שלה, אבל אם אתם לא סומכים עלינו אז אולי תקשיבו ל"גארדיאן" שהכריז כי "הדרמה המצוינת הזו קרובה באופן קיצוני ללהיות קלאסיקה של כל הזמנים", או ל"ניו יורק טיימס" שהתעלף מ"אפוס מהמם של אהבה ומאבק". הסיבה היחידה שההייפ סביבה לא גדול יותר היא שזו סדרה דוברת קוריאנית בשירות סטרימינג מתנשא. אז נתנשא.
11. באד מאנקי // Bad Monkey // אפל TV+
כן, היינו קצת סקפטיים, כי בכל זאת וינס ווהן, אבל עם סיומה התברר מעבר לכל צל של ספק ש"באד מאנקי" היא אחת הסדרות המענגות של השנה, עם וינס ווהן שמצטיין במיטבו הסרקסטי והמאולתר והסך הכל הוא הפתעה אדירה לטובה. יש צחוקים, יש אקשן ויש סאטירה דקה וחכמה על הז'אנר כולו, הכימיה בין השחקנים נפלאה ויחדיו הם יוצרים סדרה שקשה להיפרד ממנה. היוצר ביל לורנס ("טד לאסו", "סקראבס") הוכיח כאן שמגע הזהב שלו לחלוטין חוצה ז'אנרים, והסדרה הזאת הופכת אותו לאחד מיוצרי הטלוויזיה המגוונים והמצליחים של זמננו. כיף לו. וזה ניכר.
10. הפרנצ'ייז // The Franchise //יHBO ו-yes
הבלון הנפוח של תעשיית סרטי גיבורי העל אולי כבר נדקר בעבר, אבל מעולם לא ככה. הסדרה החדשה של HBO עוד לא הספיקה להתרומם בפרק הראשון שלה, אבל כל הסימנים שהולך להיות טוב כבר נמצאים שם, עם מבט סאטירי על מאחורי הקלעים של סרטים עם גלימות, ויותר CGI משהעין האנושית יכולה להכיל. הכאוס מתקרב לזה של "הדוב" (גם אם רחוק בסגנון), וההומור מתקרב לזה של "ויפ", כי הן חולקות את אותו היוצר (ארמנדו יאנוצ'י). האמת היא שקיווינו שהיא תתעלה לגבהים יותר משמעותיים, אבל עד אמצע העונה היא עוד מדשדשת בהומור די בסיסי. אבל כמו בסרט מארוול – נחכה לסוף ונחזיק אצבעות.
9. היום שלא נגמר // כאן 11
8. אגתה לאורך כל הדרך // Agatha All Along // דיסני+
כבר כמעט התייאשנו לגמרי מסדרות של "מארוול", אבל היוצרת ג'ק שייפר (ג'ק כמו קיצור לג'קלין) שכבר הביאה לנו את "וונדה-ויז'ן" המעולה, בנתה פה שפה קולנועית בוגרת יותר ואישית יותר מכל סדרה או סרט של מארוול. יש דם, יש עירום חלקי (כי בכל זאת, מדובר על מכשפות) ויש הומור שחור עם טיימינג קומי מעולה (היי אוברי פלאזה!). שייפר נותנת כאן תצוגת כוח רצינית של יוצרת ויש להניח שעוד דברים גדולים לפניה. כאן היא יצרה משהו שמעולם לא נראה קודם ביקום הקולנועי של מארוול – סדרת מכשפות שלא מרגישה בכלל כמו סדרת גיבורי על אלא כמו סדרת מכשפות ב-MCU. מרשים.
7. שרינקינג // Shrinking // אפל TV
אחרי ההצלחה העצומה של טד לאסו, היוצר הוותיק ביל לורנס ("סקראבס", "קוגר טאון") קיבל צ'ק פתוח לעשות מה שבא לו, ומה שבא לו זה לעשות קומדיות מתוקות-מצחיקות עם שחקנים שהוא ממש אוהב ואנחנו התגעגענו לראות על המסך. הוא עשה זאת נהדרת "באד מאנקי" (ע"ע), ועושה זאת באופן אפילו יותר מחוכם עם שרינקינג, אליה גייס גם את ברט גולדשטיין (רוי קנט ב"טד לאסו") כיוצר שותף ואת ג'ייסון סיגל, שגם מככב בתור פסיכולוג שמאבד את אשתו, ואז את הסבלנות. אה, וגם האריסון פורד כאן, קורע מתמיד. העונה השניה נחה על זרי הדפנה שהניחה הראשונה, ונהנית מקאסט עמוק, כתיבה חכמה ופרמיס מעניין. הלוואי ואפל TV רק ימשכו לתת לו סדרות.
6. קופה ראשית // כאן 11
אם עד העונה החמישית לא התחברתם להומור של הסיטקום הכי מצליח במדינה, כנראה שלא תשנו את דעתכם בזכות העונה החדשה (או אי פעם), כי קופה ראשית היא בדיוק מה שהיא – סיטקום, אפילו די תבניתי, שמנסה שוב ושוב להמציא את עצמו מחדש מבלי לשנות שום דבר. את מה שהם עושים, הם עושים הכי טוב, ואנחנו מאוד אוהבים לראות קומדיות ישראליות שלא מזלזלות בצופים שלהם, גם כשהם מגישים להם את אותה המנה שוב ושוב. אבל למי שאוהב, הם הדבר הכי מנחם בעולם, משפחה ישראלית הרבה יותר אמתית מכל סברי מרנן, פשוט בסופר מיקרוקוסמוס שבסופר.
5. הדיפלומטית // The Diplomat // נטפליקס
העונה הראשונה של "הדיפלומטית" הייתה תענוג מפתיע, אבל לא באמת מפתיע בהתחשב בכך שקארי ראסל הנפלאה ("האמריקאים") מובילה את הסדרה ביד רמה בתור דיפלומטית אמריקאית שנקלעת לתפקיד השגרירה בבריטניה ומועמדת לתפקיד סגנית הנשיא. בעונה השנייה שעלתה החודש קיבלנו שישה פרקים בלבד, אבל איזה שישה פרקים. זה לגמרי השואו של ראסל שמשתלטת על כל סצנה שהיא נמצאת בה בתצוגת כוח של משחק וירטואוזי, העלילה סופר-טייט, האינטריגיות הדיפלומטיות בלתי פוסקות, והשורה התחתונה היא שזו עונה טובה יותר מקודמתה. שרק תמשיך להשתפר ככה.
4. מה שקורה בצללים // What We Do in the Shadowsי// HBO,יyes ו-Hot
עונתה השישית לסדרת הערפדים של טאיקה וואיטיטי, שהתחילה אי אז בסרט דל תקציב ומיתולוגי, מגיעה בדיוק בזמן. כי בכנות, הפאנץ' מתחיל קצת למצות את עצמו, ואם מעניין אותנו יותר עתידו של גיירמו מאשר ההומור, קצת הגענו לבעיה. לשמחתנו, הפרקים הראשונים לעונה מראים את הערפדים מנסים לעשות בדיוק את מה שרצינו שיעשו – יזכרו טיפה לשם מה הם הגיעו לכאן. עבורם זה שלטון על העולם החדש, עבורנו זה חזרה להומור האימה המוזר-מתוק שבזכותו התחלנו לצפות. עד סוף העונה הם עוד עשויים לנשוך.
3. ארקיין // Arcane // נטפליקס
זה כל כך יפה. כל כך כל כך יפה. "ארקיין" חזרה לעונה שנייה בת שלושה חלקים אחרי כמעט שלוש שנים של הפוגה, וההמתנה השתלמה: זאת סדרת אנימציה שהיא גם הישג אמנותי מרהיב וגם פשוט סדרה מצוינת עם כל הפרמטרים המלוטשים והבוהקים – תסריט, עלילה, פיתוח דמויות, משחק – שהופכים סדרה לאירוע. סטודיו האנימציה הצרפתי שחתום על הסדרה מציג כאן שפה ויזואלית שלוקחת את היכולות הטכניות אל הקצה, אבל כל היופי הזה לא היה עובד בלי סיפור מצוין ומרגש. כדאי מאוד להתגבר על כל דעה קדומה שעדיין הייתה לכם על סדרות אנימציה ולהצטרף לטריפ הזה.
2. הזקן // The Old Man // דיסני+/FX
בעונה הראשונה שלה, "הזקן" הייתה הפתעה עצומה שהלכה נגד כל הקונבנציות הטלוויזיוניות וניצחה אותם בענק, כשהיא מתברגת בקלילות לטופ של הסדרות בעשור הזה ונותנת לג'ף ברידג'ס האהוב הזדמנות להיחרט בזיכרון גם מעבר ל"ביג לובובסקי". הדרמה החורכת הזאת שהתבשלה בעונה הראשונה על אש קטנה עד לפינאלה המשוגע, מתפוצצת בעונה הזאת כבר מהפרק הראשון בכל הכוח ולא לוקחת שבויים (אם כי שבויים בהחלט מככבים בה). לא בטוח שזה יעבוד לטובתה – נחליט לגבי זה בסיום העונה – ונראה שהיא אלימה יותר מקודמתה, אבל את הייחודיות שלה אפשר להרגיש בכל פריים.
1. הפינגווין // The Penguin //יHBO
והנה עוד דוגמה למה שקורה כשמחליטים להתייחס ליקומים של גיבורי העל ברצינות. קראנו לזה "כשבאטמן פוגש את הסופרנוס", אבל האמת היא שמגיע לסדרה הזאת קרדיט על מקוריות וריאליזם מחוספס שלא רואים כמותו בז'אנר (ומעט מאוד בטלוויזיה בכלל). קולין פארל עצום ואדיר בתפקיד "הפינגווין", ומה שהופך את הסדרה לבאמת מיוחדת הוא הזרקור על דמות שאף אחד אף פעם לא לקח ברצינות. התפקיד שדני דה ויטו עשה ב"באטמן חוזר" היה מבדר, אבל פספס לגמרי את העומק בדמות הפינגווין, כמו כל גרסה אחרת שלו שראינו בקולנוע ובטלוויזיה. בפעם הקודמת חזינו שזה ייגמר בדם ממרום המקום הרביעי, אבל לאחר הסיום המושלם והאלים להחריד, אנחנו כבר יודעים שמדובר באחת הסדרות הגדולות של התקופה, ומקום ראשון אכזרי במיוחד.