היכונו לקבלת "המפקדת": מצעד סדרות הטלוויזיה הצבאיות הגדולות

10. "צה"ל 1"

נכון שהיא קצת נשכחה מאז, אבל בסוף הניינטיז, "צה"ל 1" שרדה בערוץ 2 (בימים של רשת) במשך ארבע עונות ו-41 פרקים. הסדרה סיפרה את סיפורה של תחנת רדיו צבאית בישראל, והקאץ' בשם הגיע בחסות מפקד גלי צה"ל דאז, משה שלונסקי, שסירב לאפשר לצלם את הסדרה בגל"צ עצמה. אולפן חדש (עם שם פיקטיבי) הוקם, ושובץ בו קאסט שחקנים די מרשים לאותה התקופה – שמוליק וילוז'ני גילם את מפקד התחנה, רמה מסינגר ז"ל היתה קצינת הניהול, ויחד איתה גם עמוס שוב ז"ל, דנה אשכנזי, ליאור מילר ואורי גוטליב. לא הרבה נשאר מהסדרה, שירדה ב-2001, אבל לפחות הרווחנו את שיר הפתיחה הקליט, תוצרת אלון אולארצ'יק. וגם זה משהו.

9. "חדר מלחמה"

או בשמה האחר, "הפעם ההיא שיאיר לפיד ניסה להיות ארון סורקין". בשנת 2005 לפיד היה אחד ממלכי התרבות בישראל – היתה לו תכנית אירוח מצליחה, היה לו טור משגשג ב"ידיעות אחרונות", אבל הוא גם רוצה לחזור לעמדת המוצא הקודמת שלו – זו של היוצר. ואכן, בינואר 2005 עלתה ב"רשת" דרמה פוליטית פרי עטו, שזכתה לקמפיין יחסי ציבור אינטנסיבי וגם לקאסט שכלל לא מעט כוכבים, בהם ליאור אשכנזי, איילת זורר, ששון גבאי, אלי פיניש ואפילו עפר שלח, לימים שותפו למפלגת יש עתיד, שגילם את מפקד חיל האוויר. הסדרה עסקה בגוף מסתורי בלשכת ראש הממשלה, שדרכו עוברות כל ההחלטות הבטחוניות, ומגייס אליו את הטובים ביותר בשב"כ, אמ"ן והמוסד. הסדרה, בת תשעה פרקים, שרדה עונה אחת בלבד (פחות זמן מהקדנציה האמיתית של יאיר לפיד בראשות הממשלה כמעט 20 שנה מאוחר יותר), וזכורה היום בעיקר בגלל הדמיון המטורף שלה ל"בית הלבן" המצליחה של סורקין, ששודרה בארצות הברית באותו זמן – ובזכות הניסיון לטבוע את "רוה"מ" כסלנג אמיתי שאנשים אמיתיים משתמשים בו.

8. "השיר שלנו" (עונות 3-4)

הדרמה המוזיקלית היומית ששבתה את חיינו במשך ארבע עונות, קיבלה טוויסט מעניין בסוף העונה השנייה, כאשר יוצרי הסדרה סגרו את "השיר שלנו", והפכו אותה למעין "סדרה בתוך סדרה". נינט טייב, שהיתה הכוכבת הגדולה, זזה הצידה (באותן שנים היא הקליטה אלבום בכורה) ויתר הכוכבים (אושרי כהן וכמובן רן דנקר) קיבלו דמויות חדשות. הפעם, הסדרה התרחשה בתוך להקה צבאית – עם במאי ססגוני (עמיקם לוי, שאתם – אם אתם זקנים כמוני – מכירים יותר בתור המורה מנשה מ"עניין של זמן"). אל כוכבי העונה הקודמת הצטרפו דנה עדיני, עידו מוסרי, רונה לי-שמעון (בתפקיד הראשון שלה לאחר שסיימה שנייה ב"נולד לרקוד") – ומעל כולם, אניה בוקשטיין בתפקיד הפריצה שלה למיינסטרים. בעיניי אלה היו שתי העונות הפחות טובות של "השיר", אבל הן כן מהנות במידה מסוימת, וזכורות בעיקר בזכות הרומן בין נינט טייב לרמטכ"ל (ליאור אשכנזי).

7. "תאג"ד"

להיט לא קטן, ששודר במשך שתי עונות ביס. הסדרה מספרת את סיפורה של תחנת איסוף גדודית בצנחנים, שמוקדשת לטיפול רפואי בפצועים; וגם היא לא זכתה לשיתוף פעולה מצד צה"ל, שסירב לאפשר לה לצלם בבסיס אמיתי.
"תאג"ד" המשגשגת הזניקה לא מעט קריירות צעירות, ביניהם את אלו של דניאל גל, תומר קאפון ודניאל ליטמן. לפחות על פי חברת הלוויין, מדובר בסדרה הכי מצליחה שלהם – אבל כהרגלנו, בכל זאת עברו ארבע שנים בין שתי העונות של הסדרה, כשהאחרונה הסתיימה בספטמבר 2020. נכון לעכשיו, אין כוונה להפיק עונה נוספת.

6. "האחיות המוצלחות שלי"

נכון, צה"ל לא היה מוקד העיסוק הבלעדי של הסדרה, אבל עדיין היווה חלק חשוב ממנה, כשחלק לא קטן של שתי העונות הראשונות התעסק בהווייה הצבאית, דרך הסיפור של מור (טס השילוני) – האחות הצעירה מבין השלוש, ששירתה כחיילת בבסיס מרוחק בדרום. צה"ל שמשתקף מהסדרה (שכתבו גלית חוגי ונעה ארנברג) עבר בעיקר דרך הדמות של רוני (גל תורן), המפקד של מור – כזה שיש בו המון פאתוס מרשים, אבל האמירות המפוצצות שלו מגיעות עם מעט מאוד כיסוי. בקיצור, צה"ל של "האחיות" הוא צבא פרטאצ'י, כזה שרחוק מהירואיקה כמו שאנחנו רחוקים מאיסלנד. הדמות של רוני היתה אחת הזכורות מהסדרה, ולמרות שזה לא היה תפקיד המשחק הראשון של תורן (הוא פרץ שנים קודם לכן בתפקיד הראשי ב"תעשה לי ילד"), אבל הוא ללא ספק הזניק שלב משמעותי יותר בקריירת המסך שלו.

5. "שישו ושמחו"

הסדרה הכי טרייה בעשירייה, אבל כזו שכבר הרוויחה את המקום ביושר. כמו "השיר שלנו", גם היא מביאה סיפור של להקה צבאית – על התפר שבין הצבא לבין עולם הבידור. אבל הפעם זהו סיפורה של להקת הרבנות הצבאית, להקה כושלת למדי שכבר לא מוזמנת לאירועים (אפילו לא לחידון התנ"ך). נוה צור, שמככב בסדרה, מגלם את נחומי – זמר שבדרך כלל שר בקול שני, אבל חולם על כוכבות – רק כדי לקבל על הראש שלו כוכב יוטיוב שבא לעשות סיבוב על הלהקה כדי להתפרסם. התוצאה היא מיוזיקל חביב מאוד, עם לא מעט תפקידים מעולים (כולל הברקה עם הליהוק של אקי אבני בתור הרב הצבאי הראשי). שווה.

4. "המפקדת"

העילה לכתבה שאתם קוראים, ואחת הסדרות המוצלחות בז'אנר הצה"לי. "המפקדת" נגעה לי בלב בעיקר כי זה צה"ל שאני מכיר – רחוק משדה הקרב, בתוך בסיס טירונות מיוזע. הפעם העיסוק בטירונות מתרחש דווקא מהצד של המפקדות, ובראשן נועה (אלונה סער), קצינת חמ"ל עם יותר מדי מוטיבציה, שהופכת למפקדת מחלקה בטירונות בבסיס טירונים אלמוני ובדיוני. הסיפור שלה הולך ומסתבך כאשר היא מגלה את המורכבות האנושית של התפקיד החדש – מול החיילות הבעייתיות שהיא מקבלת במחזור הפיקוד הראשון שלה, אבל גם מול החברות שלה לצוות. העונה החדשה, שנייה במספר, תעלה ביום רביעי הקרוב ב"כאן 11", ויש לה סיכוי לא רע לדחוף את הסדרה עוד יותר גבוה בדירוג.

3. "שעת נעילה"

ככל הנראה, האפוס הגדול ביותר שהתאגיד הוציא תחת ידיו וגם הסדרה הכבדה ביותר ברשימה. דרמת מלחמה גדולה מהחיים, שמלווה את סיפורה של חזית הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים. סדרה לא קלה, אבל חשובה כדי להבין את עומק הטראומה שעוברת על המדינה שלנו מאז ועד היום. גם הקאסט היה יוקרתי כמו הסדרה, עם ליאור אשכנזי, אביב אלוש, מאור שווייצר, עומר פרלמן וג'וי ריגר. שודרה במשך עונה אחת ב"כאן 11", ואמורה לחזור לעונה נוספת בעתיד הקרוב – כזו שתתמקד בטראומה גדולה אחרת, מלחמת לבנון.

2. "טירונות"

אולי ה-הגדרה ל"סדרה צבאית ישראלית". אחד הפרויקטים הגדולים של רשת, ששודרה במשך שלוש עונות בין 1998 ל-2001. אם קודם דיברנו על צבא שהוא הכל חוץ מהירואי, הרי שכאן ההירואיקה הישראלית היא בשיאה: סיפורה של פלוגת טירונות בחטיבת גבעתי, כשבדרך נכנסים פנימה גם נושאים כמו דת, התמודדות עם שכול וגם אלימות במשפחה (עם הסצנה הבלתי נשכחת בה גידי, שמגולם ע"י יפתח קליין, יורה באביו האלים). אקי אבני (שמופיע כאן שוב, מוטיב חוזר) מככב בתור המפקד עידו, כשלצידו נמצאים גולן אזולאי (בתפקיד הפריצה שלו), שרון זליקובסקי (שהיתה קראש לא קטן של הרבה גברים בעקבות הסדרה) וישי גולן. בני ואורי ברבש ביימו, והיו אחראים גם לסדרת ההמשך – "מילואים" שעלתה בשנת 2005.

1. "מ.ק. 22"

לא ממש מושקעת, לא האריכה ימים, אבל "מ.ק. 22" היא הסדרה הכי צבאית והכי קולעת ששודרה על המסך שלנו. עשרה פרקים בלבד היו לסדרה שיצרו (בין היתר) ירון ניסקי ואסף הראל, אבל כל פרק – מלמיליאן. כזה שקלע ללבבות של הרבה מאוד צופים, שחיפשו גרסה קצת יותר חתרנית לסדרות הגדולות יותר ברשימה. "מ.ק 22" הייתה סדרת אנימציה א-לה "סאות' פארק" (פלא שהיא לא שרדה הרבה זמן?), שלא פחדה לגעת בטאבואים הכי רגישים: מסטריאוטיפים עדתיים ועד קליטת יהודי אתיופיה, מצעד הגאווה ואפילו העמימות הגרעינית של ישראל. סיפורו של בסיס סודי, שבו מוחזק "נשק יום הדין של ישראל" – וכזה שמוחזק, כמיטב המסורת, על ידי אנשים שלא ראויים לנהל קיוסק. אלברט אילוז חוזר בגדול בתפקיד רס"פ גבריאל שוקרון, דני שטג וחיים יפים ברבלט הם חנוכה ושולמון האפסנאים, ואפילו מנשה נוי קופץ לביקור (בתור פארודיה די משעשעת על הרמטכ"ל דאז, שאול מופז). שלא לדבר על ההופעה הבלתי נשכחת של שלמה גרוניך ועידן רייכל. ועל הרובו-רבי. ועוד, ועוד, ועוד.