זוכה האוסקר לסרט הזר טורף את כל הקלפים

הכותרת "הסוכן" נגזרת מהמחזה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר: הדרמה של הסרט מתרחשת במקביל להעלאת המחזה האמריקאי על המשבר בחייו של סוכן מכירות מזדקן בשם ווילי לומאן. גיבורי הסרט הם בני זוג צעירים המגלמים את דמויות הסוכן ואשתו בהצגה, ואף שבין שתי היצירות אין דמיון עלילתי, "הסוכן" ניחן במבנה של מחזה והסצנות העיקריות שבו דברניות מאוד ומתרחשות במרחבים סגורים המשמשים כתיבת תהודה לדילמות המוסריות המוצגות בפנינו.

בתחילת הסרט בניין דירות נסדק עקב עבודות באתר סמוך – דימוי בעל הדים אפוקליפטיים להתמוטטות התא המשפחתי שתתואר בהמשך. עימאד וראנה נאלצים להתפנות ולמצוא במהרה מעון חדש. קולגה משכיר להם דירה בבעלותו, שזה עתה התפנתה מדיירת שהשאירה את מטלטליה באחד החדרים. ערב אחד עימאד חוזר הביתה ומגלה שראנה הותקפה במקלחת, ככל הנראה על ידי גבר שחיפש את הדיירת הקודמת. מכאן מתפתחת דרמה מורכבת הבוחנת את השפעת האירוע הטראומטי על בני הזוג. בעוד ראנה מתכנסת בתוך עצמה, עימאד הזועם והמתוסכל מנסה לאתר את התוקף, מה שמוסיף לסיפור אלמנט אפקטיבי של מותחן נקמה. אם יש כאן דמות שמזכירה את ווילי לומאן, הרי שהיא מגיעה רק במערכה האחרונה של הסרט, שבה נטרפים כל הקלפים, ואנחנו נדרשים להעריך מחדש את יחסינו לדמויות ולבחירותיהן. גם ראנה תראה את בעלה באור חדש.

אסגר פרהאדי, שזהו האוסקר השני שלו אחרי "פרידה" מ-2011 (השנה, הפרס לסרט הטוב ביותר בשפה זרה הוענק לו גם כהתרסה נגד המדיניות האנטי מוסלמית של טראמפ), הוא כותב נבון ומיומן, היודע לבנות מהלכים דרמטיים מרובדים. אך בעוד "פרידה" הותיר הדים חברתיים ופוליטיים סבוכים ועשירים, הפעם הדרמה חשופה יותר ומעט מעייפת, והמבנה של הצגה בתוך סרט אינו תורם תרומה משמעותית לעיבוי החוויה האנושית.

על מה הסרט? שחקן שאשתו, בחיים ועל הבמה, הותקפה במקלחת יוצא לחפש את התוקף.
ללכת? כן. דרמת מוסר כתובה ומשוחקת היטב.