העונה השנייה של "פארגו" פורחת בתוך הכאוס שבה
בדיוק כמו בסרטם של האחים כהן שעליו מבוססת "פארגו" - כוחה של הסדרה היא באירוניה מרה של מבט בלתי מתפשר לחייהן של דמויות עם רצונות ושאיפות החיות בעולם שאנן, אקראי ואכזרי. בדיוק כמונו
העונה החדשה של "פארגו", סדרה שהחלה דרכה לכאורה כעיבוד טלוויזיוני לסרטם של האחים כהן, מתחילה בשתי סצנות היסטוריות: האחת מתרחשת על סט סרט המצולם בשנות ה־30, שבו שחקן המגלם דמות של צ'יף אינדיאני מתבקש על ידי עובד סט יהודי להתחבר לשורשיו ולסיפור האמריקאי. "זה נורא מה שעשו לכם כאן", אומר עובד הסט. "אני מניו ג'רזי", עונה לו השחקן. הסצנה השנייה היא בכלל נאום של ג'ימי קרטר מ־1979, שבו הנשיא מבקש לספר לציבור האמריקאי סיפור. "אנו רואים את המשבר בספק ההולך והגדל, באובדן האחדות והמשמעות שלנו", אומר קרטר.
"פארגו" מצטרפת לטרנד הטרי יחסית של סדרות אנתולוגיה, כלומר סדרות שהרציפות בין העונות שלהן היא תמטית ולא עלילתית. אך היא יותר מכך: היא נולדה כקונספט של התכתבות עם הנושאים המטרידים את מנוחתם של האחים כהן. העונה החדשה מצעידה את הקונספט רחוק יותר, בכך שהיא עוסקת קודם כל בסיפורים שאנו מספרים לעצמנו.
הגיבורים של העונה השנייה של "פארגו" מחפשים את הדרך שאבדה להם. האח הצעיר במשפחת פשע מחפש להמציא את עצמו מחדש לאחר שאחיו משווה אותו לבדיחה ממסטיק בזוקה, וניגש לאיים על שופטת רק כדי לגלות שלה יש נרטיב אחר: זה של איוב. האח הצעיר הורג את השופטת (ועל הדרך אדם נוסף). האח רואה לפתע את האור (שאולי הוא בכלל צלחת מעופפת – קריצה לסרט אחר של האחים כהן, "האיש שלא היה שם"), הולך אחריו ונדרס מיד על ידי עקרת בית צעירה (קירסטן דנסט). עוד ועוד דמויות עולות על לוח המשחק, לכל אחת סיפור וגורל משל עצמה. על פתרון העלילה אמון שוב שוטר (פטריק ווילסון), שעבודתו היא לבנות משלל נרטיבים את סיפור העל ההגיוני האחד, ועל הדרך גם לגלות כיצד נעל הצליחה להגיע לצמרתו של עץ גבוה.
"פארגו" הייתה מלכתחילה סדרה משונה בנוף הטלוויזיוני. הפעם נראה כי היוצר שלה, נוח האולי, מעוניין להצעיד אותה צעד אחד קדימה, הרחק מכל מה שנעשה בתחום היום. סדרות טלוויזיה חייבות שיהיה להן מבנה, משמעת קשה וחיבור נכון של עלילות לדמויות בשביל שלצופה תהיה תחושה של אחידות, ושלא ירגיש שהוא מולך לשווא מקום למקום. כשסדרות סוטות מהקו הזה הן הופכות ל"אבודים" השנואה בדיעבד, או לכל סדרה שאי פעם התאכזבתם מהסוף שלה. "פארגו", לעומת זאת, פורחת דווקא בזכות הכאוס. בתוך האקראיות שלה גרות דמויות עם חלומות, שאיפות ורצון להגשה עצמית, המעוניינות למצוא משמעות בכל הבלגן ולספר את הסיפור שלהם; ומהו סיפור אם לא המשמעות שאנחנו נותנים לכאוס? האולי מצטיין זו העונה השנייה ברציפות בעיבוד לסרט "פארגו", בכך שהוא שואל ממנו לא סיפור או דיאלוגים אלא את הדרייב, את המניע, את הסיבה שלשמה התכנסנו מול המסך.
השורה התחתונה: אחים, הנה אתם!
פארגו, HOT Plus, ימי חמישי ב־22:00