אמיר עדאקי, בן 38, הוא איש קריאייטיב ויועץ פוליטי עם ניסיון של מעל ל-25 מערכות בחירות, שבניגוד למה שחשבנו לא אומר שהוא עזר לבן גוריון להיבחר בשנית, אלא שזה מערכות בחירות ברחבי העולם. כיום הוא גר בשכונת לב העיר, עובד כראש מערך הקריאייטיב המצוין להפליא של גדי איזנקוט ומפלגת "ישר!".
>> רנסנס לחיי הלילה של פעם ופשטות מבורכת. העיר של תומי פרל
>> פנינים של קהילתיות ושמחת חיים. העיר של לילה מזל יינישן
>> תבלינים בלוינסקי ותאילנד באמצע תל אביב. העיר של עדי אשכנזי

1. האחים גרין

דוגמה מדהימה עבורי איך עסק שמוכר דבר אחד, שיש לו אינספור מתחרים, מצליח ליצור עולם ייחודי סביבו באופן כל כך מרגש, שכניסה אליו מרגישה אחרת לחלוטין מכניסה לחנות ספרים אחרת. תמיד יודעים טוב ממני איזה ספר אני רוצה, ועילאי הבעלים הוא הדבר הכי קרוב ליו גרנט בנוטינג היל שיש לנו.
ידידיה פרנקל 39, תל אביב

2. קריוקי חמודים

במו ידיהם, החבר'ה של קריוקי חמודים הפכו את הקריוקי בישראל מרעיון ליום הולדת ברמת החייל לאירוע שהוא גם רוקנרול, גם מכיל, גם מרגש, גם קסום, גם מרפא וגם עם פוטנציאל הפיכה לכת שנראה עליה דוקו עוד כמה שנים. ממליץ לבוא אם אתם רוצים השראה שתאפשר לכם להפתח, ובעיקר לאנשים שרוצים לשמוע אותי נותן ביצוע 10/10 ל-It Wasn't Me של שאגי.

3. 85/15

מתאים לדייט, מתאים לאחרי העבודה, מתאים כדי להרשים מישהו, מתאים להיות המקום הקבוע של כל מי שסבבה. רמת מחויבות לאירוח של מאהל בדואי, עם הקפדה על פרטים ובעיקר כל מנה שם נבנתה כדי שהסועד ייהנה ולא ייפול קורבן לאספירציות כלשהן של אמן. טעים וכיף ואם מותר לי להיות מוזר – נראה שמנוהל מעולה.
מלכי ישראל 15, תל אביב

4. צ׳יקטי

המקום שלי ושל אהובת לבבי דין, היא לימדה אותי על איכות דרך המקום הזה, של חוסר יומרה ופשוט הבנה בטעם. תמיד הכי טעים ותמיד טעים באותה מידה. תפריט שמותאם ל-3 מצבי הרוח עליהם נשענת האנושות (נקניקים, דגים נאים, בצק). מאמי כשתקראי את זה תזכירי לי ואני קובע מקום.
יהודה הלוי 58, תל אביב

5. בלומפילד

המקום שמחלק את העיר לסוגי אוכלוסיה, לפוליטיקה, לדמויות. אני בחיים לא אשכח את הדרבי הראשון שלי בשער 11, הייתי בן 6 והייתי המום איך תוך כמה דקות כל תא בגוף שלי הושקע בצורך להשפיל את הצד השני של האצטדיון רק כי הם לובשים צבע אדום, והם מרגישים אותו הדבר כי אני לובש צהוב. זוהי כנראה כוחה של התעמולה, אולי זו הסיבה שאני עושה מה שאני עושה.

מקום שאני לא אוהב בעיר

יהודה לוי בין נחלת בנימין לאלנבי לכיוון מזרח בין 8 ל-9:30 בבוקר. ספציפי של החיים, אני יודע. אבל אני רוכב קטנוע ובבוקר פקק של נתיב אחד צר שאי אפשר לעקוף. אז יש 3 דקות ביום שאני פשוט עומד בין משאית לטנדר וחם לי כאילו אני איכר. חלופה ראויה לציון – שני הלוקיישנים של מועדון הג׳י ספוט כי זה מזכיר לי שאין את המקום הזה יותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הדיבייט של ברק כהן ואבישי בן חיים בבית רדיקל. בתור ימני מזרחי שעבד בעבר עם הליכוד – תמיד היו לי ועדיין יש לי חילוקי דעות אידיאולוגיות עם ברק כהן ומהותיות יותר עם אבישי בן חיים. אבל זה ששניהם באו עם נפש חפצה לשם נתן לי תקווה. הרבה כבוד לבית רדיקל על האירועים החשובים שהם עושים.

איזו יצירהנתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אין לי תשובה שקשורה למלחמה. אבל אני יכול לראות את "אנורה" פעם בחודש. כשלמדתי תסריטאות תמיד חלמתי לספר אהבה דרך עולם מטונף, והסרט דילבר את זה מושלם. אה ואם מישהו פה לא שמע את Ready to Die של ביגי אף פעם אז שמעו, למה לא.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
נכי צה״ל, הלומי קרב ומשפחות שכולות. בנוסף, אמא שלי מתנדבת ב"ידידים", אז כמובן שגם הם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
תרשו לי יותר מאחד – 1. שגיא ברגמן ורועי איתמר מ-All In פודקאסטים. הם בנו אימפרייה של איכות, פופ, תוכן. 2. דפנה נקש, אני פשוט מסתכל בסטורי שלה כדי לדעת איזה מסעדות/ברים לנסות.

מה יהיה?
אה, אנחנו הולכים לנצח, פשוט אל תשארו בבית.

• העיר שלי
• פוליטיקה
• האחים גרין
• בית רדיקל
• צ'יקטי