פיתה שעושה שמח ותל אביב של שבת בבוקר. העיר של טל פייגנבאום

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: טל פייגנבאום הוא השף של מסעדת קלארו, ובימים אלה הוא מתזז בינה ובין השלוחה הלונדונית החדשה שלה. ניצלנו חניית ביניים כדי לסחוט המלצות על הבר שהוא מראה של מדינת ישראל ועל הבר שבו מכירים אותו. בונוס: דיס מדויק על פלורנטין
>> ב-12 השנים האחרונות טל פייגנבאום הוא שף בקבוצת שמואלי, מתוכן שנתיים כשף של קלארו. בשבעה באוקטובר הוא היה בבית בתל אביב, מתכונן לבראנץ' של קלארו. "כמו בכל סופ"ש. לקחנו את הילדים ורצנו למקלט, ובימים הראשונים נסעתי הלוך ושוב אל בית הורי בטבעון. התחברתי לעשרות המתנדבים שהגיעו אלינו לקלארו לבשל לחיילים, למפונים ולכל מי שצריך. כמו כולם אני נע מאז בין יאוש לתקווה שיהיה פה טוב ושנפסיק להיות אדישים". בימים אלה הוא מבלה את מרבית זמנו בקו תל-אביב-לונדון, כשהוא מלווה באופן צמוד את פתיחתה של האחות הצעירה של קלארו שנפתחה לפני מספר חודשים בבירה האנגלית.
>> חנות ממתקים לדייטים ותחנת רק"ל שמביאה מזל // העיר של לייקה
>> להביט בים מלמעלה ולהיות תיירת בתל אביב // העיר של סיון טלמור
1. מתי המקלל
החמארה הכי ותיקה בלוינסקי היא הכי תל אביב בשבילי. אני עובר שם תמיד על הדרך, נהנה להיות זבוב על הקיר ולשמוע את הזקנים מרכלים ומקללים. המקום תמיד מרגיש לי כמראה למדינת ישראל. אני שותה 3-2 בירות, מנגב כבד קצוץ ואיקרה וממשיך את היום קצת יותר שיכור והרבה יותר מאושר.
מטלון 41

2. צומת הרחובות לוינסקי-לבנדה
כבנאדם שרוכב על אופניים מרבית יומו, אני עובר את הצומת הזו מהבית בשפירא לקלארו בכל שעות היום. בכל שעה היא נראית אחרת – מחיילים במדים בדרך לתחנה המרכזית ועד ילדי בית ספר, עובדים זרים ונרקומנים. כל הפסיפס של דרום תל אביב בקרן רחוב אחת.

3. אטלס שפירא
בעיר גדולה כל אחד צריך בר אחד שבו יכירו אותו. זה הבר שלי. רן, הבעלים, הפך לחבר. הבירה מעולה והחמוצים פצצה. בשעות היום המקום מתפקד כבית הקפה הכי חמוד בשכונה.
מסילת ישרים 15א'
4. פיתה פנדה
בכנות ישירה – עידן הבעלים ושירן המנהלת הם חברים. אבל כיף לראות שיש מקום שכל כך מאמין במוצר שלו בלב שלם. השניים יודעים לעשות שמח, יודעים שהם טובים וזה חלום. אגב, הפיתה חציל היא הכי טובה בעיר!
מל"ן 45

5. חומוס בשבת באוגנדה
המאכל האהוב עלי הוא חומוס. באוגנדה, הבר בסמטת בית הבד, מגישים את החומוס הזה רק בשבת בבוקר. זה החומוס הכי טוב בעיר בשבתות בבוקר. עם בירה קרה וסיבוב עם הילדים בפארק המסילה – זו תל אביב האמיתית בעיניי.
סמטת בית הבד 5

מקום לא אהוב בעיר:
פלורנטין, השכונה שגרמה לי להתאהב בתל-אביב. שם נולדה בתי הבכורה אריאל. אז הייתה תחושה שכונתית ונעימה. היום צפוף, רועש ומלוכלך. שכונה שחשוב לשים עליה דגש כי היא מגדלת את הדור הבא של העיר.

השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עונת הפסטה בסדרה "Chef's Table". כל הפרקים והעונות של הסדרה הזו מצוינות. ספציפית, עונת הפסטה סיפקה לי המון השראה וגרמה לי לחשוב על אוכל, לקנא ולקבל השראה אין קץ.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר "Going Home" של להקת Full Trunk. אני מחלק את זמני בשנה האחרונה בין לונדון לתל אביב והשיר הזה ספציפית, כמו הרבה משירי הלהקה, מרגישים כמו פסקול חיי – זר בעיר גדולה.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קנו ירקות אצל הירקנים, המגדלים והחקלאים – זו שליחות בעיניי. ובכללי, תחפשו את המכולת הקטנה ליד הבית. תמיד אפשר למצוא שם דברים מעניינים ומגניבים.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שמגיש אוכל ומוזג אלכוהול בימים אלה. האנשים האלה מצילים אותנו.
מה יהיה?
מי יודע? מפה אפשר רק לעלות… (נקווה).