עסק אדום: מבלומפילד עד אוסישקין (ז"ל) – זו העיר של לירון תאני

לירון תאני. צילום: גל אלי
לירון תאני. צילום: גל אלי

אנחנו גאים להציג לכם את "העיר שלי", מדור חדש (עדיין) שבו תבחר כל פעם דמות עירונית מוכרת את המקומות האהובים עליה ביותר בעיר. והפעם: איש הרדיו והשיווק האהוב שלוקח אותנו למסע שמתחיל בבלומפילד (שם ביפו) ומסתיים בצפון הישן. בדרך הוא מחלק כמה טיפים מוצלחים לאוהבי הירוק והחמוצים. כל הפרטים בפנים

1. אצטדיון הפועל על שם האחים בלומפילד

כבר למעלה מארבעים שנה אני מגיע לראות את הפועל תל-אביב משחקת כדורגל בבלומפילד. אוקיי, אולי 'משחקת כדורגל' זה כינוי קצת גדול למה שהיא עושה במגרש, אבל אני עדיין מתייצב. האצטדיון הזה הוא מאגר של זיכרונות נעימים, וגם נעימים פחות – כששני הסוגים הם חלק מהזהות שלי כאוהד הפועל תל-אביב. אגב, עם כל הכבוד לשיפוץ שהאצטדיון עבר – זה חירב לגמרי את האווירה.

אצטדיון בלומפילד המחודש (צילום: ברק ברניקר)
אצטדיון בלומפילד המחודש (צילום: ברק ברניקר)

2. בארבי

עוד מהימים שהוא שכן ברחוב יונה הנביא, בארבי הוא מועדון ההופעות האהוב עלי. לא גדול מדי, לא קטן מדי – בול. ואם מדברים על המועדון, חייבים לדבר גם על האבא שלו: שאול מזרחי. אני בריא עליו ברמה האישית כי הוא איש אדיר ומרגש – וגם אחד האנשים הכי חריפים וחכמים בתעשיית המוזיקה הישראלית.

שאול מזרחי (צילום: איליה מלניקוב)
שאול מזרחי (צילום: איליה מלניקוב)

3. עמירם בר

בגלגול הראשון שהגעתי אליו, זה היה הבר להטביע בו את היגון לאחר עוד הפסד של הפועל סל באוסישקין. בגלגול הנוכחי, זה המקום להגיע אליו בשביל הגינס הכי מושלמת בארץ, בשביל חגית – הבעלים והמארחת האהובה ובשביל האנשים. עמירם הוא סוג של מרכז קהילתי כיפי עם אלכוהול משובח (כולל יציאות נדירות שאין במקומות אחרים) ואוכל טעים. טיפ: תתפללו שהחמוצים מוכנים כשאתם מגיעים.

עמירם
עמירם

4. שוק הכרמל

מגיל שש עד שש עשרה, כל יום חמישי עם אבא ז"ל. הסיבוב שלו איתי התחיל במרק רגל/קירשה/ביז + חילבה ולחוח (אם נשאר) וגזוז קר במסעדה בכרם שכבר לא קיימת. המשיך לקניות אצל כל הקבועים שלו – ירקות, פירות ובשר – והסתיים ברכישה של קלטת. אגב, דוכני הקסטות של שוק הכרמל היו שליש מהחינוך המוזיקלי שלי, כשהשניים האחרים היו רשת ג' וגלי צה"ל. היום תמצאו אותי בכל יום רביעי שם, וברור שכבר יש לי את הקבועים שלי. טיפ: את הירוקים הכי טובים לא תמצאו ברחוב המרכזי של השוק, אלא בסמטאות שנמצאות מול חניון הכרמל.

5. רחוב ארנון וגן ערן (לשעבר גן גורדון)

לכאורה, שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל זה המקום שמציף אותי בהכי הרבה געגועים לילדות ולמה שתל אביב הייתה. נולדתי וגדלתי ברחוב הירקון, כשרחוב ארנון היה בגב הבית. הרחוב והגינה הזו היו המקום שבו למדתי לשחק פינות, דודס וגולות. זה המקום שבו רשמתי במכולת בכל יום מסטיק עגול, בודד. זה המקום שבו היה המקלט השכונתי הציבורי הראשון שלי, שהכרתי במלחמת יום כיפור ועוד. זו התל אביב הראשונה שלי, שמתחזקת איתי קשר של אהבה כבר 56 שנים.