קיבוץ בתוך תל אביב וחלום של כל גרגרן. העיר של עמרי הכהן

עמרי הכהן הוא שחקן, קומיקאי ואמן אלתור שמוכר בעיקר כמגיש הפודקאסט הלוהט "מתחת לכל ביקורת" יחד עם אור בוטבול ועכשיו גם הפודקאסט הלוהט לא פחות "מגזין הבוקר בערב" יחד עם אור בוטבול, ומחר הוא יופיע בצוותא עם שעשועון הלייב הבאמת באמת קורע "חרטטוני" – ונחשו עם מי? עם נעמי לבוב, דנה פרידר, ג'ימבו ג'יי ותם אהרון, למה אתם ישר אומרים אור בוטבול. אבל גם עם אור בוטבול. עוד פרטים על המופע וכרטיסים להצטייד בהם – כאן.

>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש
>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף

1. Bazaar

מעדנייה שווה בטירוף בבעלות בחור חביב ביותר בשם מישל. אפשר למצוא שם את כל הדברים הברורים שמוצאים במעדניות + דברים מיוחדים ממש. ההיילייטס שלי זה המטבוחה, הגרבלקס וחמאת הכמהין.
הכרמל 16

2. קפה בר

גילוי נאות: מדובר בבית קפה חדש שפתחו שתי בנות דודות שלי. הן כאלה אדירות, כי קודם כל מי פותח בית קפה? ועוד בתל אביב? מה זאת הפעולה הזאת? כאילו מה, זיהיתן חוסר? אך למרות הצעד המשונה אפשר לומר שבינתיים מצליח להן בגדול. הכל הן מכינות שם לבד ובאמת שכדאי ללכת לטעום. אז אמנם אני משוחד, אבל אם זה היה מקום מעפן בחיים לא הייתי שולח לשם אנשים רק כדי לפרגן לבנות דודות שלי. כזה אני. אצלי המלצות באות לפני משפחה.
וולפסון 42

3. עזרא גבאי

אני יודע שחלק מהקטע של המדור זה להמליץ על פנינות חבויות בעיר, ולא ללכת על כזה "תקשיבו יש מקום שנקרא פארק המסילה ממש נחמד לטייל שם", אז אמנם מרגיש שעזרא גבאי היה פעם כזה מקום ששמור רק למטיבי לכת תל אביבים (בדגש על אזרחי פלורנטין ולוינסקי), והיום הוא לא רק נחלת בנימין אלא כבר נחלת הכלל (מותר פה משחקי מילים? העורך יחמול?) – אבל זה עדיין נחשבת המלצת זהב, כי עם הזמן אני מגלה יותר ויותר אנשים שלא מכירים את המקום הזה! שילוב של מכולת בוטיק עם בסטה בשוק ובגדול נראה כמו מזווה החלומות של כל גרגרן. יתרון משמעותי: מחירים זולים בקטע דפוק. חסרון קטנטן: צפוף שם כמו במעבר טאבה 10 שעות לפני יום כיפור. האם ההמלצה הזאת תחמיר את המצב? אבדוק בשישי הקרוב.
נחלת בנימין 101

4. צוותא

מה לא נכתב על מעוז התרבות והבידור המיתולוגי של תל אביב?
אני שואל באמת רגע, מה לא נכתב? כי בא לי לחדש על המקום שכנראה חזר פה במדור 200 פעם. אני מופיע שם מ-2016. בתור בחור נוסטלגי אני מתרגש בכל פעם מחדש מהמחשבה שאני עומד על אותה במה שהופיעו עליה מוזיקאים כמו אריק איינשטיין, יהודית רביץ, שלמה ארצי ופאקינג מרגרט וויליאמס. שהאולם לא השתנה מאז שקומיקאים כמו אסי וגורי, אלי ומריאנו וגרייניק ואלתרמן התחילו שם את הדרך שלהם. צוותא זה תל אביב מבחינתי. זה הבית האומנותי שלי בשנים האחרונות, מקום שבו צחקתי הכי הרבה בתור קהל וכנראה ניסיתי להצחיק הכי הרבה בתור מופיע. מקווה שהצלחתי רוב הזמן. לפעמים זה לא עובד, אתם יודעים. הנה, למשל את השם מרגרט וויליאמס סתם המצאתי. לא יודע למה. סליחה.
אבן גבירול 30

5. מעוז אביב

בואו נדבר על זה שיש קיבוץ בתוך תל אביב ואף אחד לא מספר לנו? הייתי צריך אשכרה לעבור לגור שם לפני חודש כדי לגלות את המקום הקסום הזה. למרות שטכנית הסדר של הדברים היה הפוך. מדשאות רחבות, חיי קהילה אמיתיים ודמי אגודה חודשיים שאף אחד לא מבין עד הסוף לאן הם הולכים – מה עוד מספר קיבוץ מלבד משלושת הדברים הנהדרים הללו? (דמי האגודה הם בנוסף לארנונה, כן? כי למה לא. הובלה נחמדה לדעתי לקראת הפסקה הבאה).

מקום לא אהוב בעיר:

אוקיי זה הולך להיות ספציפי, אבל היציאה מהעיר סביב מחלף לה גארדיה (הבלאגן מתחיל כבר בצומת הרחובות יהודה הלוי והרכבת, סמוך למקסיקנית הכי טובה בעיר, הטאקריה. ראיתם איך השחלתי עוד המלצה על הדרך? מקווה שהעורך לא יוריד את זה, גם ככה הוא עוד קצת מבואס עליי בגלל מרגרט וויליאמס). למה זה כזה סיוט לצאת מהעיר עם אוטו? לכל מקום בארץ, בכל שעה ביום – תמיד לוקח 40 דקות רק להשתחל החוצה מתל אביב ואז עוד 12 דקות לנסיעה לאן שבאמת ניסית להגיע. אז מבחינתי, סביב רחוב הרכבת אפשר להרוס את כל האזור ולבנות שם כיכר אחת עצומה. או פתרון אחר, מקצועי, כי אני לא מבין בזה בשום צורה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לא מזמן במופע אנפלאגד של גל דה פז (בהפקתו של רועי דורון החתיך) בת"א תרבות דה וינצ'י. חוץ מהעובדה שהיא הזמרת הכי חוץ לארץ שיש לנו כאן וההופעות שלה מחשמלות, באופן כללי דה וינצ'י מפיקים את האירועים הכי מיוחדים כרגע בעיר. בנוסף, צפיתי לפני כמה חודשים בסרט דוקומנטרי מדהים במסגרת פסטיבל דוקאביב בסינמטק, שלדעתי לא מוקרן כרגע, אבל כדאי לכם ליצור קשר עם היוצר והבמאי המוכשר של הסרט (מתן אברמוביץ') ולהתעניין איך צופים בו. מדובר בסרט "תסתכל, תכף לא תראה כלום", בו מתן תיעד את השנה האחרונה בחייו של סבא שלו ואת האלצהיימר איתו הוא התמודד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה יצא אלבום חדש של המוסיקאי האהוב עליי, אביב בכר, ובו יש כמה וכמה שירים מעולים. המוסיקה של אביב תמיד יודעת להרגיע ולנחם אותי, והשליחות של היוצר המופלא הזה בעולם היא לפזר אהבה ואור. השיר "מעל המחשבות" מתוך האלבום האחרון, מדבר על הימים שעוברים עלינו ועל הנשימה שאפשר לנסות לקחת מדי פעם.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתקופה הזאת אין מטרה קדושה יותר מלעמוד לצד משפחות החטופים. אני עצמי צריך להשתפר בזה, מנסה להגיע כמה שיותר להתכנסויות בכיכר החטופים, אני להגיע צריך יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
העיתונאית מיכל פעילן. כבר תקופה ארוכה שהאישה הזאת מרשימה אותי בטירוף. כתבת חברתית שתמיד עוסקת בנושאים הכי חשובים והכי רגישים בצורה כל כך אנושית וכל כך אינטליגנטית. מבחינתי היא אחד הקולות הכי שפויים באחת התקופות הכי חשוכות שלנו. בעיניי היא ההתגלמות המציאותית של אפריל אוניל, רק עם פעילות משמעותית.

מה יהיה?
יהיה רע. התקווה היא שיהיה רע מספיק כדי שנקום ובאמת נשנה את המציאות שלנו. ואז יהיה טוב.