השכונה שגדלתי בה והמפלט המוחלט כמעט מהכל. העיר של שי אספריל

>> שי אספריל הוא סופר, עורך דין ומרצה (וגם עיתונאי חוקר ב"כלכליסט" בעברו). "חבר קרוב" הוא ספרו החמישי והוא ראה אור לאחרונה בהוצאת עם עובד, כשבמרכז העלילה גבר ואישה המנהלים רומן מחוץ לנישואים וממשיכים בחייהם עם סיומו, עד שתאונת דרכים קטלנית מכריחה אותם להתעמת מחדש עם כל השדים. אתם כבר יודעים מה לעשות.  

>> ציור במוזיאון, דילוג בין קברים ופלאפל מושלם // העיר של תום שובל
>> קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב // העיר של אדית בן גיטה

1. הים

מה היינו עושים בלי הים? בעיר חמה, לחה, מחניקה, יקרה, מלוכלכת, משתפצת ולאחרונה גם מופגזת – הים מהווה מפלט כמעט מהכל. אני מגוון בין החופים בהתאם לעונות השנה – בחורף צועד בעיקר למציצים או לחוף הדתיים (בשבתות), בקיץ אני בוחר בחופים יותר מבודדים בצפון העיר.

2. פארק הירקון

אני רץ בפארק בערך פעמיים בשבוע, בהתאם למצב הרוח, ומגיע לשם עם כוס קפה ומוזיקה באוזניים כשסתם בא לי לשבת ולבהות בציפורים ובאנשים. אני אוהב לשבת בחלק הקרוב לרחוב אוסישקין, אבל לפעמים כשנחה עליי הרוח אני מעמיק עוד פנימה לכל מיני לוקיישנים מבודדים שמצאתי במרוצת השנים.

3. צ'אנדרה יוגה

אני מתרגל יוגה כמעט עשרים שנה ותרגלתי במקומות שונים בעיר. בעשור האחרון אני גר במתחם בזל ומתרגל בסטודיו מקצועי ונעים ברחוב אשתורי הפרחי בשם צ'אנדרה יוגה.
אשתורי הפרחי 4 תל אביב

 

4. נווה שרת

שכונת ילדותי הממוקמת בקצה הצפון-מזרחי של העיר, ובה גרתי עד גיל 11. זו שכונה שנבנתה על חורבותיה של מעברת יד המעביר (שם נולדה אימי), ולמרות שכמעט כל משפחתי המורחבת כבר עזבה את השכונה, יוצא לי מדי פעם לבקר שם. כשאני שם, אני אוהב לעבור ליד בית הספר שבו למדתי עד כיתה ה', או להשקיף על הבניין שלנו שבעבר היה הגבוה בשכונה, ובשנים האחרונות נראה כה קטן בצילן של מפלצות הנדל"ן שקמו שם.

5. ספריית ניסטור

מרבית הספרים שאני קורא מושאלים מהספרייה. בשנים האחרונות אני נהנה להגיע לספריה קטנה המצויה לא הרחק מן הים, בין רחוב בן יהודה לירקון. בספריית ניסטור יש מבחר מרשים של ספרי פרוזה טובים, אווירה משוחררת ונעימה ומנהלת ספריה נהדרת, שבין חטאיה ניתן למנות את אהבתה הרבה לספרים שפרסמתי.
לסל 7 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

פלורנטין. כל מה שאני לא אוהב בתל אביב מצוי שם במרוכז, וכמעט כל מה שאני אוהב בתל אביב חסר שם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לאחרונה בהופעה של אביב גדג' בבארבי. אביב הוא מוזיקאי בחסד עליון, והאווירה בבארבי החדש בנמל יפו הייתה מחשמלת.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני לא מאמין גדול בספרי צמיחה אישית, אבל "כוחו של הרגע הזה" הוא מהספרים החד פעמיים שבאמת נוטעים בך עוצמות. בנוסף, הסרט הנפלא "יפה לנצח" של פאולו סורנטינו תמיד מעודד אותי, דווקא בגלל שהוא סרט שמספק הצצה אל האמיתות הלא יפות של החיים.

 

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הבדידות היא המגפה של המאה ה-21, ובדידות בזיקנה היא עניין מטריד. אני מציע שכל אחד יכול ימצא את הדרך שלו לסייע במשהו לאלה שמרגישים לבד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לעסקים הקטנים ברחוב אבן גבירול. אני אישית משתדל לקנות חומרי ניקוי וטואלטיקה בכל-בו יחזקאל בפינת נורדאו.

מה יהיה?
מה שהיה הוא שיהיה.