רחוב מלא נוסטלגיה ומקום מפגש ליוצרים. העיר של שמעון מימרן

>> שמעון מימרן הוא שחקן ובמאי ותיק ומוערך, ובימים אלה הוא משחק בקומדיה הסאטירית החדשה של אנסמבל "קבוצת עבודה" – "הפצוע הישראלי" שתעלה החל מ-2.4 בתיאטרון תמונע ובוחנת את הדרכים בהן אמנות, פוליטיקה ורוחניות מתיימרות לעזור לנו להתמודד עם טראומות העבר. את ההצגה כתב נעם גיל ומביים יגאל זקס, ולצידו של מימרן משחקים מעיין בלום, אורלי טובלי, ויקטור סבג וליז רביאן. מימרן הוא גם חבר הוועדה האמנותית של פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד, שיתקיים בחוה"מ פסח (14-16.4) בתיאטרון יפו, ובתומשייה ביפו העתיקה.

>> אופוריה בשדרה וקסם של ארמון בוכרי // העיר של ג'וליה פרמנטו-צייזלר
>> מוסד תרבות שנראה כמו חלום ובר שנושם אמנות // העיר של רועי אסף

1. רחוב הגלבוע 

ילדיי גדלו ברחוב הזה, שם למדו לרכוב על אופניים וליפול מהם. מקום שמעורר בי נוסטלגיה מאוד גדולה.

2. תיאטרון תמונע

לפני כמה שנים שיחקתי בהצגת הבכורה שפתחה את התיאטרון ולאחר מכן שיחקתי שם מכן בהצגה "רעה". עכשיו אני חוזר לשם עם הקומדיה הסאטירית "הפצוע הישראלי" של אנסמבל "קבוצת עבודה". התיאטרון הזה, מצד אחד הוא תיאטרון פרינג' במובן הטוב של המילה, קרוב לקהל ומאוד כיף לשחק בו. בתוך שחקן שמשחק גם בפרינג' וגם בתיאטרון הרפרטוארי מדובר בתיאטרון מאוד מחבק עם צוות מקסים.
שונצינו 8

3. תיאטרון יפו 

התיאטרון, בניהולו האמנותי של יגאל עזרתי, מארח את פסטיבל תיאטרונטו שאני אחד ממנהליו האמנותיים כבר 8 שנים. הפסטיבל מתקיים מדי שנה בחול המועד פסח והפך לבית מאוד חם להצגות יחיד – סוג של מזוודה שאתה לוקח אתך כשחקן. וכל זה קורה בבית היולדות – תיאטרון יפו.
מפרץ שלמה 10

4. פיקוק

הפיקוק ברחוב מרמורק הוא מסוג המקומות שאם בא לך לצאת לבלות ואתה לבד – תמיד תוכל לפגוש שם אנשים וחברים. מקום מזמין ונעים, בהנהגתו של שמעון משל הבעלים, שהפך למקום מפגש לשחקנים ויוצרים.
מרמורק 14 

5. עלמה ביץ'

מקום עם זכרונות ילדות. אני תל אביבי מלידה ואני זוכר שהייתי נוסע בקו 16 עם הוריי משכונת התקווה בה גדלתי לחוף הים. אחר כך הייתי לוקח ילדיי לים והיינו יורדים מרחוב הגלבוע. ועכשיו אני עושה את הדרך לחוף מרחוב שינקין באופניים. מקום נוסטלגי שנותן תחושת חירות. כשהייתי בתיכון ואני וחבריי נהגנו לצאת מבית הספר כדי ללמוד ב"מגמה ים תיכונית".

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית הישנה והחדשה – מקומות נידחים, שכוחים, שייכים לעולם אחר ולא קשורים לתל אביב. זה היה אמור להיות מין קניון ובפועל המקום עלוב ומוזנח. כל פעם שאני נמצא באזור יש לי חמלה רבה כלפי האנשים שחיים באזור בקושי רב ודחייה מהכיעור של המקום.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע מחול יוצא מן הכלל בשם "עוד מוקדם לדעת" של עמותת "תוצרת בית", שהוקמה על ידי זוג היוצרים אביגיל רובין ויואב ברתל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
במשך 25 שנה אני מופיע בהצגה "אשכבה", מחזה שכתב חנוך לוין. לאחרונה עלינו שוב עם ההצגה, והמילים הללו של חנוך לוין כל כך רלוונטיות ומתחברות למלחמה. המוות שיש בה, כל כך הרבה מוות מיותר של בחורים צעירים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שתורם לחיזוק חיילי הסדיר והמילואים על תרומתם האדירה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זוג היוצרים שהזכרתי קודם – יואב ברתל ואביגיל רובין שהקימו את קבוצת התיאטרון "תוצרת בית" שמשלבת תיאטרון ומחול ומכשירה את דור העתיד של יוצרים בעולם התרבות.  

מה יהיה?
חייב להיות טוב.