שמעון משל מהפיקוק מאוהב בכל מה שברדיוס הקרוב אליו. זו העיר שלו

1. כיכר הבימה

יש משהו בפרופורציות שלה, במרחב בו היא נטועה. אין בה רהבתנות והציבור מגיב אליה בצורה טבעית ושימושית וכמובן, היא מוקפת בניינים בעלי תוכן תרבותי – התיאטרון הלאומי והיכל התרבות וגם גן קטן ומקסים ( גן יעקב). היא מונומנטלית מצד אחד אך מאד קהילתית מהצד השני. הכיכר הכי תל אביבית שיש.

כיכר הבימה (צילום: shutterstock)

2. שדרות העיר

למעשה, שדרות רוטשילד וח״ן בעיקר. יש משהו ברצף שעולה מנווה צדק וזורם עד לעיריית תל-אביב עם שבילי האופניים והולכי הרגל, כשברקע העיניים שוזפות את המבנים של העיר הלבנה, שגורם לתחושת נעימות ללא שום סיבה מיוחדת.

עצים בשדרות רוטשילד. עוד מהם. צילום: שאטרסטוק

3. קולנוע לב

אין ספק שאת חיבתי לקולנוע פיתחתי בקולנוע לב עוד בשנות השמונים כן בעיר. שם התוודעתי בזמן אמת לסוף ימיי הגל החדש (ועוד סרטים בשפות זרות וקסומות שהיו בשבילי עולם ומלואו), עת הייתי מבריז מהלימודים והולך לראות סרטים בצהריים.
דיזנגוף 50

כל כך התגעגענו. קולנוע לב (צילום: יחסי ציבור)

4. דיזנגוף סנטר

לעד יישאר הקניון המועדף עליי בכל העולם. המבנה והתנועה הספירלית שלו כשאתה בא אל קרבו. החנויות הקטנות. הבריכה על הגג וגם הבייביסיטר של בני הנוער של העיר.
דיזנגוף 50

דיזנגוף סנטר (צילום: shutterstock)

5. רחוב חיסין

הרחוב הקטן והמקסים בו אנו גרים (משפחתי הצנועה). מובלעת של שקט ושלווה בין כיכר הבימה לסנטר עם גינה מקסימה לתושבי השכונה ובקיץ אפילו מקרינים סרטים כמו פעם במרחב הפתוח. פלוס נוסף זה שהוא קרוב לפיקוק, כך שהחיים בהיבט האישי של סביבה, עבודה וקהילה מאד מפנקים מפאת המרחקים הקצרים. לא הייתי בוחר רחוב אחר לגור בו בלב העיר.

פיקוק (צילום באדיבות פיקוק בר)

6. מוזיאון תל אביב

חייב להוסיף גם את מוזיאון תל אביב. מדובר בחמצן התרבותי הכי חשוב של העיר שלנו, מקום מפלט לגוף ולנפש.
שדרות שאול המלך 27

מוזיאון תל אביב לאמנות (צילום: גיא יחיאלי)

שמעון משל הוא הבעלים של הפיקוק (ומקומות רבים וטובים), בימים אלה משתעשע במחשבה להוציא ספר ראשון