הקפה הסודי שלנו: 9 בתי קפה נחבאים שתל אביבים אוהבים באמת

מה שאנחנו אוהבים במדור "העיר שלי", חוץ מאת מגוון האנשים שמתארחים בו מדי יום, זה את בתי הקפה שהם בוחרים להמליץ עליהם. אלה כמעט תמיד בתי קפה קצת נידחים, לא הכי טרנדיים ולא הכי מעוצבים. אלה גם כמעט תמיד בתי קפה שמצליחים לייצר את האקס פקטור של בתי הקפה ולהציע מקום חמים וביתי שכיף לרבוץ בו שעות, הרבה בזכות הפרסונות שמאחורי הבר. אספנו כמה המלצות חמות כאלה מהחודשים האחרונים – מבתי הקפה שהזמן קפא בהם, דרך בית קפה של הילרית ועד בית הקפה שהחזיר את הבוהמה לשוק הכרמל – והן חמות כי הן באות ישר מהלב של התל אביבים שבחרו בהם. בעיר הזאת הם מבינים.

>> העיר הסודית שלנו: 7 מסעדות נהדרות שרק תל אביבים מכירים
>> העיר הסודית שלנו: 7 ברים נהדרים שתל אביבים אוהבים להתחבא בהם

קפה החשמל

המחזאית מאיה ערד יסעור מסגירה לידינו את אחד השכונתיים הכי טובים בעיר:
ברחוב החשמל 12 (סמוך לגלריה בן עמי) נמצא קפה "החשמל", שם תמיד מקבלים את פניי בחיוך איציק, שיר ופיליפ וגורמים לי להרגיש שקפצתי רגע הביתה, עם המוזיקה שתמיד נשמעת כמו הפלייליסט שלי והמנה הקבועה שלי (קינואה תרד וקישואים – מומלץ) שלא נמאסת עלי אף פעם. בשעה חמש המקום עובר מטמורפוזה לבר יין משובח בשם "המאוורר", ואם עבדתי עד מאוחר ובא לי לסגור את היום עם כוס יין, הם יפגשו אותי פעמיים ביום.
החשמל 12 // העיר של מאיה ערד יסעור

תתרבות

אופק יפרח אזולאי עם המלצת מופת על מוקד התרבות והבוהמה החדש בשוק הכרמל:
הקפה החדש של רון כחלילי ויוסי אוחיון בכרמל. ישבתי שם לא מעט בזמן האחרון כדי לטפל בענייני המוזיקה, צילמתי בגן שממול גם כמה רילסים די מוצלחים לאינסטגרם. להגיע לתתרבות מרגיש כמו לבוא הביתה. הרבה זמן חיכיתי למקום כזה שמזמין פגישה אנושית, בטח לידיים החמות של רון ויוסי. רואים שם אנשים מכל הסוגים עם אפס שיפוטיות או העדפה וזה מנחם.
הכרמל 12 // העיר של אופק יפרח אזולאי

אלבה

צליל דנין הצילה את חיינו עם שלל המלצות מרימות, וביניהן ההמלצה על בית הקפה הקטן והמרפא הזה:
בית קפה וחנות טבע קסומה של הפאוור קאפל אפרת ונימי. ממוקמת בחלק הכי תוסס של שכונת נגה. מלבד זה שהכל שם בריא ומוכן בהמון אהבה, אפרת היא המאמא, ההילרית והקוסמת הגדולה שמנצחת על האנרגיה ביד רמה ועם הרבה הרבה השראה ועיניים טובות.
בת עמי 6 // העיר של צליל דנין

תוצרת הארץ

חגי בן יהודה, האיש והלחם, עם המלצה נהדרת על אחד מבתי הקפה הוותיקים והחביבים של לב העיר:
בית הקפה האגדי של מישל גרסייה בכיכר מסריק. זה היה אחד המקומות הראשונים שעבדתי בהם כשעברתי לתל אביב אחרי הצבא. שם גם הכרתי את נעה, אשתי. תוצרת הוא "בית קפה של דינוזאורים", יש תחושה שהזמן בו קפא. זו תל אביב כמו שדמיינתי פעם, בתור ילד פתח תקוואי. תל אביב של אנשי רוח, אמנים ויוצרים מכל התחומים.
כיכר מסריק 12 // העיר של חגי בן יהודה ("חגי והלחם")

אמירה

אשת יחסי הציבור מורן פז, מהמנועים של תעשיית המוזיקה המקומית, בהמלצה על הקפה השכונתי של דודו טסה. נפוטיזם:
שבע שנים אני גרה ביד אליהו, שש מהן ללא בית קפה. מאז שאמירה, הקפה השכונתי הראשון נפתח לפני שנה ומשהו, אחד מנושאי הדיון הבוערים בקבוצות השכונתיות – מתי יהיה גם לנו בית קפה – התפייד. אנשים שעוברים לגור בשכונה בימינו לא יודעים איך היה בימים שלפני אמירה וכמה מילים ואמוציות נשפכו בנושא. אז תודה לך אמירה ששינית את חיינו. את כל מה שרצינו ומעבר לכך, קפה שכונתי, קטן, מתוק ולא פלצני.
הפלמ"ח 28 // העיר של מורן פז

בתה וגריגה

מיה לנדסמן השחקנית האהובה עלינו עם ההמלצה האהובה עלינו על בית הקפה הייחודי שעל פינת אלנבי:
אני חושבת שהבתה וגריגה זה אחד המקומות הכי אולד סקול בעירנו. כשמגיעים לשם יש תחושה של פיסת ציוויליזציה במדבר במערב הפרוע. כבר שנים שאני שם, מאז 2015, אז מילצרתי בג'וז ולוז יהודה הלוי, ועלמה ואורית נהלו גם את המסעדה וגם את קפה בתה וגריגה. הייתי הולכת מהמסעדה לקפה ולמסעדה, להביא קרח או לחם, ומגישה מלפוף לרונית אלקבץ האגדה שהלכה מהעולם הזה. עד היום אני מוצאת עצמי שם במסיבות מחתרתיות שגורמות לריקוד צפוף, מתחכך ומיוחד בתוך הבר. אני חושבת כמה פנינות נסגרו מאז שאני מסתובבת בבקרים ובלילות, וישנה בצהריים – קורדרוי, סודה בר, שסק, מרסנד, בלוק, לוסיה, קפה תמר, באצ'ו, קפה שלג, אלפאבית. הבתה הוא מצב צבירה של זמן קפוא מאי שם. אפשר לשבת, לשתות קפה או גזוז ,לאכול טוסט, לכתוב שיר במחברת ולתת כמה שקלים לסימה בתמורה לעצות מבריקות על מתמטיקה.
לבונטין 2 // העיר של מיה לנדסמן

קפה לוינסקי

המלצה מדויקת של שלי שלייר על אחד מהפלאים הגדולים והמקוריים של שוק לוינסקי:
תמיד כשאני מגיעה לשוק לוינסקי אני מבקרת במקום של בני, ליהנות ממשקה גזוז מופלא ולהתנתק לכמה דקות משגרת החיים. יש קסם כזה בלוינסקי שגורם לי להרגיש כאילו אני תיירת לכמה רגעים, ואצל בני תמיד נעים וכיף.
לוינסקי 41 // העיר של שלי שלייר

קפה לב

עומר שחם, השף של קפה אסיף הנפלא, עם המלצה מינימליסטית על אחד מהסודות הגדולים של לב העיר. אל תבואו:
בית קפה מינימליסטי בבית ליבלינג עם דלפק הזמנות קטן, פינות ישיבה וחצר יפה ונעימה.
אידלסון 29  // העיר של עומר שחם