שנה לבחירות לעירייה: 4 הצעות לתמיכה בתרבות בעיר
אף אחד לא אוהב את תל אביב כמונו, אבל היא יכולה להיות מושלמת. אספנו 4 הצעות שיכולות לשפר את החיים של כולנו בתחום התרבות
כמו כל ביקורת בונה גם אנחנו רוצים לפתוח בצד החיובי: תל אביב עיר מהממת. היא כיפית ויפה, יש בה אינספור אפשרויות בילוי ותעסוקה, היא זוהרת בבוקר כשאנשים יוצאים לג'וגינג בפארק, פורחת אחרי הצהריים כשהורים אוספים את ילדיהם מבתי הספר – ומלאת חן לפנות בוקר, כשהרחובות מתמלאים בליינים שחוזרים עם מבט מזוגג. והנה בא האבל: תל אביב רחוקה מלהיות מושלמת. היא אמנם הכי טוב שיש לנו כאן בארץ, ניצבת גבוה מעל שאר האופציות המדכדכות. ובכל זאת, תמיד אפשר לשאוף ליותר. בתל אביב יש עדיין בעיות גדולות בכל מה שקשור לתחבורה, לתכנון עירוני, לשילוב אוכלוסיות, לתמיכה בחלשים. הרבה פעמים היא קשה מאוד: היא יקרה בטירוף, היא מקשה על אוכלוסיות מסוימות להישאר בה, היא לא מקבלת ופתוחה לכולם ויש ערבים שלא תוכל למצוא בה הופעה טובה אחת. היא מצטיינת ביחסי ציבור, היא נראית יופי כלפי חוץ – אבל אין מה לעשות: אם תעלו בשמונה בבוקר על קו 25 אתם תקללו את הרגע שבו עברתם לעיר המזוינת הזאת. זה יקרה לכם גם כשתרצו לשכור דירה ליד האוניברסיטה, או כשתנסו לרכוב על ציור האופניים על המדרכה באבן גבירול, מה שבטעות מכונה "שביל אופניים". בעוד שנה מהיום יתקיימו הבחירות לראשות העירייה. עוד לא בטוח מי יתמודד על אחד התפקידים הנחשקים במדינה, אבל ברור לנו דבר אחד: מי שיקבל בסוף את הג'וב, חדש או ישן, לא יוכל לנוח על פרחי הצאלון שנשרו בשדרה. הוא או היא יצטרכו להבין שלעיר יש עוד הרבה מה ללמוד משכנותיה בחו"ל. כדי שראש העיר הבא לא יתבלבל, ויידע בדיוק מה צריך לעשות, הכנו רשימה רחבה של הדברים שהיינו רוצים לתקן בתל אביב. יש כאן דברים שעולים כסף, יש כאן דברים שהם לא באחריותה הבלעדית של העירייה. אבל כולנו כבר יודעים שכשהיא רוצה, תל אביב יכולה לעשות הכל. זה עניין של סדר עדיפויות מול פרויקטים אחרים והכסף שמושקע בהם (אהמ, אוטותל), ורצון להשקיע במה שעושה טוב לתושבים גם אם אפשר להאשים בו את הממשלה, גם אם הוא לא סקסי כמו "לילה לבן". ובבקשה אל תחשבו שאנחנו חלק מתעשיית הדכדוך, להפך, אנחנו רוצים רק להרים. אף אחד לא מושלם, אבל העיר שבה אנחנו גרים יכולה להיות ממש קרובה לזה.
עוד כתבות שיעניינו אותך:
הצעות לשיפור הרווחה
הצעות לשיפור החינוך
הצעות לשיפור התכנון
הצעות לשיפור התחבורה
1. לשדרג את גבעת המופעים
השיפוץ הראוי והמתבקש של אצטדיון בלומפילד אמור לשפר גם את חייהם של שוחרי התרבות ולא רק של אוהדי הספורט, כשיהיה בתל אביב סוף סוף אצטדיון גדול ומודרני שיכול להכיל הופעות ענק. עד שזה יקרה, וכנראה גם אחרי שזה יקרה, עדיין נצטרך לנדוד לפארק הירקון המקולל, לאותה גבעת מופעים בלתי אפשרית. ואם כך, לא מוגזם לצפות מראש העיר הבא שידאג לעשרות האלפים שמגיעים לשם כמה פעמים בשנה. קודם כל ביצירת שיפוע, שיהפוך אותה לזירה ראויה להופעות כמו מדשאות ענק מקבילות ברחבי העולם, ולא פלטה שטוחה כמו שהיא היום. שנית ביצירת צל – בעיה שחוזרת על עצמה בעוד מקומות בעיר, כמובן – שימנע מאיתנו להתבשל בהופעות שגם כך נערכות ברובן ביולי־אוגוסט הלוהטים.
2. להגדיל את התמיכה באמנות שוליים
מה שעושה את תל אביב למה שהיא זה לא רק מוסדות התרבות ה"כבדים" כמו מוזיאון תל אביב לאמנות או התיאטרון הקאמרי, אף שחשיבותם לא מוטלת בספק, אלא גם – ויש שיאמרו בעיקר – האמנות העצמאית שמתרחשת בשוליים של המיינסטרים התרבותי. בעירייה, כך נראה מתקציבה השנתי, חושבים אחרת: תיאטרון הפרינג' מקבל 110 אלף ש"ח בשנה בלבד לעומת 2.9 מיליון ש"ח שמקבל הקאמרי; 9.1 מיליון ש"ח הולכים לתמיכה באמנות פלסטית לעומת 35 מיליון ש"ח למוזיאון תל אביב. כדי לאפשר לאמנות חדשה, שצומחת מלמטה, לתפוס מקום וקהל, העירייה חייבת להשקיע יותר כספים באזורים הפחות נוצצים ויוקרתיים של האמנות, שמהם בדרך כלל יוצאת הבשורה המרעננת והמעניינת. בעירייה אומרים: "העירייה משקיעה %5.6 מתקציבה הכולל בתרבות ואמנות, יותר מכל רשות אחרת, זאת בזמן שהמדינה משקיעה פחות משליש אחוז מתקציבה בתרבות. במסגרת זו תומכת העירייה בעשרות מוסדות תרבות, אם עירוניים ואם עצמאיים וזאת בהתאם לקריטריונים ולתבחינים שאישרה הנהלת העירייה. תיאטרון הקאמרי ומוזיאון ת"א הם מוסדות עירוניים לכל דבר ועניין ותקצובם הוא באופן יחסי למספר המבקרים והצופים בהם, כך שלא ניתן להשוות את היקף פעילותם לפעילות של אמנות הפרינג', אשר גם היא מקבלת תמיכה עירונית של מאות אלפי שקלים".
3. להחיות את הספריות העירוניות
יש בתל אביב לא פחות מ־22 ספריות ציבוריות שמאפשרות השאלה של ספרים לתושבי העיר ללא עלות. הבעיה, כפי שמעידים חובבי ספר, היא המבחר; מי שמעוניין בספרים שהם מעבר לטעם הבסיסי והפופולרי לרוב לא ימצא את מבוקשו. בספריית בית אריאלה, הגדולה והמרכזית בתל אביב, מדף הפילוסופיה למשל, דל עד מאוד ולא כולל גם דברים בסיסיים, וניתן למצוא שם בעיקר ספרי קריאה פופולריים. מעבר לכך, מדובר ב־22 מוסדות ציבור שיכולים וצריכים לארח אירועי ספרות ותרבות שאשכרה יעניינו את הקהל הרחב. כיום מתקיימים בספריות אירועים עבשים למדי, אבל הספריות הן הדרך לקיים אירועי תרבות מהנים ופופולריים בתוך השכונות. בעירייה אומרים: "הטענה אינה ברורה. ברחבי העיר פועלות 22 ספריות עירוניות המציעות מגוון של כמעט מיליון ספרים, יותר מכל עיר אחרת בארץ. הספריות העירוניות משמשות גם מרכזי תרבות שוקקים: יותר מ־000,2 אירועי ופעולות תרבות התקיימו בספריות השונות ובמרכז תרבות בית אריאלה – שעות סיפור, הצגות, הרצאות ועוד – אשר משכו כ־000,100 משתתפים".
4. לחזק את מעמד האמנים
תל אביב היא עיר אמנים. היא הצמיחה מתוכה את גדולי האמנים בישראל וכמעט כל מי שרוצה להיות אדם שמצייר, מנגן או כותב אורז את הפקלאות ועובר לעיר הגדולה. אבל הבעיה ברורה: אמנים לא יכולים להתקיים מהאמנות שלהם, בטח ובטח במצב הכלכלי של היום. לכאורה, שימצאו עבודה! אבל אם תל אביב רוצה להמשיך להיות מה שהיא, היא חייבת לאפשר לאמנים ליצור. לצורך זה היא יכולה להקל במיסוי כדי שיוכלו לגור וליצור בעיר, לשלב סופרים ומשוררים (חיים, לא רק מתים) בתכניות הלימודים ולתת להם להעביר שיעורים באופן קבוע
ולא רק לציון שבוע הספר; לעודד יוזמות אמנות "מלמטה", ובאופן כללי לתת לאמנים הרגשה
שהעיר מעוניינת שהם ישארו בה ולא יידחקו אחד אחרי השני לבת ים. בעירייה אומרים: "הדבר אינו נכון. העירייה כן תומכת בסופרים ומשוררים, בין היתר באירועי 'רגע אחד ספרים', הנערכים בשנים האחרונות בבניין העירייה ובהם ניתנת במה לסופרים ויוצרים. בשנים האחרונות מקצה העירייה מספר חללים ברחבי העיר לשימושם של סופרים, וזאת במסגרת פרויקט 'חדר משלך – סטודיו לכתיבה', ללא תשלום מצדם, לתקופות של ארבעה חודשים בכל
מחזור. כמו כן, מחלקת העירייה מספר פרסים עירוניים בתחום הספרות – פרס ביאליק, פרס הרב קוק ועוד".