הקרב על הצמרת: שלוש שכונות נדרסות בדרך לבית הספר

שכונת יוקרה צפופה בלי שטחים פתוחים. פארק צמרת (צילום: שאטרסטוק)
שכונת יוקרה צפופה בלי שטחים פתוחים. פארק צמרת (צילום: שאטרסטוק)

בוקר אחד התעוררו תושבי פארק צמרת וגילו שהעירייה תהרוס את הריאה הירוקה היחידה שלהם עבור מתחם חינוך. במקביל התעוררו תושבי ביצרון ונחלת יצחק וגילו שיאולצו לשלוח לשם את הילדים שלהם. אף אחד לא מרוצה

11 בפברואר 2020

מטרה אחת, שני מאבקים, שלוש שכונות. בשיתוף פעולה אינטנסיבי מנהלות שלוש שכונות שונות בעיר מאבק משפטי לביטול הקמת קריית חינוך חדשה בפארק צמרת. תושבי שכונת מגדלי היוקרה יוצאים נגד החלטת עיריית תל אביב־יפו להרוס את הריאה הירוקה היחידה שיש להם. אליהם הצטרפה הנהגת ההורים משכונות ביצרון ונחלת יצחק, שילדיהם העולים לכיתה ז' "נבחרו" על ידי העירייה לאכלס את מבני בתי הספר החדשים, שעדיין אינם קיימים ואין לדעת אם אכן יוקמו במועד. ייאושם של ההורים הוביל אותם לפתוח בשביתה עד לפתרון המצב: כ-200 תלמידים מבתי הספר איילון ובלוך, מכיתות ה' ו־ו', שובתים במהלך השבוע האחרון ומקיימים הפגנות מול העירייה.

בוקר אחד בחודש נובמבר הודיעה העירייה להורי תלמידים מבתי הספר איילון בנחלת יצחק ובלוך מביצרון שאין מקום לילדים שלהם בשנת הלימודים הבאה. העירייה טענה שאין מקום חלופי, והאופציה היחידה היא להעביר אותם לבית ספר חדש שיהיה חלק מקריית החינוך החדשה בפארק צמרת. מדובר בכ־140 תלמידים שיעלו בשנת הלימודים הבאה לכיתה ז' בחטיבת הביניים. בבדיקה שערכו ההורים מול נתונים קודמים של משרד החינוך, הם גילו שהגידול במספר התלמידים אינו משמעותי אלא כולל עשרה תלמידים בלבד.

"בית ספר לא קם ונופל על עשרה תלמידים. אנחנו לא מאמינים שלעיריית תל אביב־יפו הגדולה אין מקום ל־140 תלמידים", הם אומרים. ההורים בטוחים שהצבת הילדים נעשית כדי לקבוע עובדות בשטח ולהקים את פרויקט קריית החינוך למרות המחאות של תושבי פארק צמרת. "אנחנו בטוחים שאנחנו כלי שרת משפטי מול תושבי השכונה שמתנגדים לבנייה. קיימת תחושה כבדה ששיקולי העירייה בשיבוץ התלמידים מונעים משיקולים זרים".

>> צפו: תלמידי ביצרון ונחלת יצחק בהפגנה בכניסה לבניין העירייה השבוע

בינתיים מבקשת מהם העירייה להגיע לבית ספר בבנייה, שאיש אינו יודע איך יראה ומה יהיה בו עד להשלמת בנייתו בקריית החינוך החדשה. "אם יהיה אסון בבנייה, מה קורה עם הילדים בספטמבר?", שואלים ההורים. "הציפיה היא שנלך למקום עם אפס ודאות כשיש עננה כבדה מאוד של הליך משפטי שיכול לעצור את תהליכי הבנייה. המשמעות היא שהילדים יהיו בחוץ או ידלגו בין מקום למקום".

"אם יהיה אסון בבנייה, מה קורה עם הילדים בספטמבר? הציפיה היא שנלך למקום עם אפס ודאות כשיש עננה כבדה מאוד של הליך משפטי שיכול לעצור את הבנייה. המשמעות היא שהילדים יהיו בחוץ או ידלגו בין מקום למקום"

הורי התלמידים בבית הספר איילון הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי דרך עו"ד הדס ברוה, בבקשה לצו מניעה שיעצור את התוכנית. טרם התקיים דיון בנושא. נוסף על תלמידי כיתות ז', העירייה מתכננת להוסיף כיתה של ילדי פארק צמרת העולים לכיתה א'. כלומר, בבית הספר ילמדו יחד ילדים בשכבות גיל שונות לחלוטין, באופן שאינו הולם את הסטנדרט בבתי ספר בעיר.

"הציפייה של העירייה היא שנעבור לחצי אתר בנייה אשר יהיו בו רק כיתות ז' וכיתות א' – שכבות שאין ביניהן קשר ושאינן מותאמות בגילים. התלמידים האלו לא נולדו בני 12, הם כבר שנים במערכות החינוך של העיר. היה מצופה שיערכו בעוד מועד. אם יש מצוקת מקום, מוצאים כיתה. יש דרכים להתמודד".

מתחם חינוך עם זיהום אוויר מהגבוהים בישראל

כיצד עלו בגורל דווקא הכיתות מביצרון ונחלת יצחק ככלי במאבק המשפטי? בהנהגת ההורים טוענים: "הייתה התלבטות מי ייבחר להיות בשר תותחים בתהליך המשפטי הזה. עלו גם הצעות לתלמידי הצפון והן ירדו. אנחנו בטוחים שלעיריית תל אביב־יפו יש פתרון, הם רק צריכים לרצות לתת לנו אותו. התשובה היחידה שניתן לחשוב עליה היא השיקולים המשפטיים. אין תשובה אחרת למדוע הם מתעקשים כל כך".

"אין סיבה שילדים ירגישו שאין אף מקום שרוצה אותם", אומרים בהנהגת ההורים. חוסר הוודאות גורם לרגשות קשים אצל הילדים, שבמקום להתכונן בהתרגשות למעבר לבית ספר חדש סובלים מחששות וחוסר אונים, ולא יודעים איך ואם בכלל יראה בית הספר החדש. "הורים אומרים שהילדים בוכים בלילה. כרגע ההורים מחפשים חלופה. בדרך כלל ההורים עסוקים במסיבות וחגיגות בנות מצווה, אנחנו עסוקים רק במה יקרה עם הילדים. גם הילדים עסוקים בזה כל הזמן".

>> מחאת ילדי והורי ביצרון (מתוך עמוד הפייסבוק "קהילת הורים בית ספר בלוך):

יומן מחאה -9 לפברואר – המזרח צריך תיכון

#תיכוןצמרות_לאעלהגבשלנו#שביתה#רמתישראלביצרון#עירייתתלאביבאכזבתם#צמרות_איןדברכזהעיריית תל-אביב-יפו

פורסם על ידי ‏קהילת הורים בית ספר בלוך, תל אביב‏ ב- יום שני, 10 בפברואר 2020

המיקום הבעייתי של קריית החינוך הפוטנציאלית גורם לחששות כבדים בנוגע לבריאות הילדים, בעיקר בגלל זיהום האוויר. לפי דוח שהכינו מתכננות הערים ד"ר אריאלה ורנסקי וד"ר רינה דגני לבקשת ועד שכונת צמרות, זיהום האוויר בשכונה הוא מהגבוהים בארץ בגלל מיקומה בין צירי תחבורה מרכזיים וארציים, כמו נתיבי איילון, מחלף ההגנה ודרך נמיר. העירייה טרם בדקה את הנושא.

"הוועדה שאמורה לבדוק את זיהום האוויר, במסגרת ועדת התכנון שהתקיימה בעירייה, לא ביצעה את הניטור. אין נתון אמיתי שאומר אם קיים שם זיהום ברמה מסכנת או לא. ראינו בפרוטוקולים קודמים שהיה צריך לבצע את זה, והבדיקה לא בוצעה"

"הוועדה שאמורה לבדוק את זה, במסגרת ועדת התכנון שהתקיימה בעירייה, לא ביצעה את הניטור. אין נתון אמיתי שאומר אם קיים שם זיהום אוויר ברמה מסכנת או לא. ראינו בפרוטוקולים קודמים שהיה צריך לבצע את זה, והבדיקה לא בוצעה", אומרים אנשי הנהגת ההורים. עוד כותבות ורנסקי ודגני שמדובר בסיכון בטיחותי. היות והשכונה הוקמה על מעין אי תנועה, במקרה של אירועים קשים כגון שרפות, שיטפונות ואירועים ביטחוניים – צפוי קושי משמעותי בפינוי מהיר של התלמידים מהשכונה.

החלטת העירייה למקם את קרית החינוך החדשה דווקא בפארק צמרת, אחת השכונות הצפופות ביותר בעיר, תמוהה מאוד. מדובר בכ־6,000 תושבים שמתגוררים על כ־70 דונם בלבד, מתוכם רק 14 דונם מוקדשים לשטחי ציבור ואפס שטחים שמוגדרים כ"שטחים פתוחים", לפי דו"ח מתכננות הערים ורנסקי ודגני. בשכונה לא הוקצו די שטחים גם ביחס לסטנדרטים המקלים ביותר.

השמדתם של השטחים הירוקים המעטים מפתיעה במיוחד על רקע המחויבות של העירייה, לכאורה, למניעת נזקי משבר האקלים ולאורח חיים מקיים בעיר. העצים מקררים את המרחב העירוני, שואבים פחמן דו חמצני, קולטים גזי חממה, מפחיתים מפגעי רעש, מספקים צל ומהווים חלק חשוב במרקם האקולוגי של השכונה. בלעדיהם תהיה השכונה חשופה עוד יותר לזיהום מהכבישים הסמוכים. גם כאן מדובר במאבק עיקש ומתמשך של תושבי תל אביב נגד העירייה, שמרבה בכריתת עצים למרות חשיבותם הבלתי מעורערת. זוהי חלק ממדיניות העירייה לדרוס שטחים פתוחים וירוקים עבור הקמה זריזה של מבני לימודים, תשתיות ומבני דיור.

"אני מרחם על הילדים שיבואו לבית הספר"

"אין לנו מקום אחר", מסביר יקי אופיר, יו"ר ועד שכונת פארק צמרת. "על הריאה הירוקה הזאת, היחידה של שכונתנו, יש ירק ועצים שסופגים את כל זיהום האוויר שמגיע מאיילון. זה לא ייאמן. הוא (רון חולדאי – נ"פ) רוצה להרוס את גני המשחקים והילדים והכלבים. לא יהיה מקום. נחנק פה – ששת אלפים איש". אופיר מדגיש שאין לתושבי השכונה בעיה עם הגעתם של ילדים משכונות אחרות. הבעיה היא עם ההשלכות הקשות של בניית בית הספר על איכות החיים של התושבים והסיכון שצפוי לילדים. "אני מרחם על הילדים שיבואו, ישימו אותם כמו קופסאות בבניין קומות שמסכן אותם", אומר אופיר בצער. "זה חוסר התחשבות, בריונות ולא יותר".

בניגוד לנהוג לא שיתפה העירייה את התושבים בתכנון ולא אפשרה להם את הזכות להתנגד למהלך. "כנראה התוכנית הייתה במגירה והם עבדו עלינו והקדימו אותנו", מסביר אופיר. "ביקשנו שישתפו אותנו, ואמרו שזה עוד בשלבי תכנון. ראינו שזה לא עסק ושכרנו משרד עורכי דין, שביקש תשובות והסברים לגבי תוכניות העירייה בשטח. גם שם התחמקו ולא דפקו חשבון. לא התייחסו אלינו ולא לעורכי הדין. התברר לנו שיש ועדה לתכנון ובנייה שמתחת לאף שלנו הגישו לה את תכנית התיכון בלי שהציגו לנו אותה. הגענו לוועדה וחשכו אוזנינו".

העירייה: "זה לא שטח ירוק, זה שטח חום". חלקת המריבה שתיהרס לטובת מתחם חינוך (צילום: יקי אופיר)
העירייה: "זה לא שטח ירוק, זה שטח חום". חלקת המריבה שתיהרס לטובת מתחם חינוך (צילום: יקי אופיר)

החשיבות במתן התנגדות לתושבים אינה רק כהליך דמוקרטי בסיסי, אלא אמורה לספק לתושבי השכונה את הזכות להגן על הנכס שלהם, שערכו עלול לרדת משמעותית עם הקמת קריית החינוך. לתושבים צריכה להיות גם הזכות להביע את דעתם על השינוי הדרסטי הצפוי באיכות החיים שלהם. לפי אופיר, יחסי השכונה עם העירייה היו טובים, עד למאבק התושבים עם שכונת בבלי להקמת בית ספר יסודי. "אישרו את בית הספר היסודי והתחילו בבנייה, אבל התברר שהם מתכוונים להכניס ליסודי גם שש כיתות ז' ולהרוס את אשכול גני הילדים שבנתה העירייה בהשקעה אדירה, כדי להקים קרית חינוך". לכאורה תושבי השכונה מקבלים את מה שרוצים, ולו באופן חלקי: כיתות א' לילדיהם. אבל המחיר, אומר אופיר, בהחלט גבוה מדי.

"על הריאה הירוקה הזאת, היחידה של שכונתנו, יש ירק ועצים שסופגים את כל זיהום האוויר שמגיע מאיילון. זה לא ייאמן. חולדאי רוצה להרוס את גני המשחקים והילדים והכלבים. לא יהיה מקום. נחנק פה – ששת אלפים איש"

בינתיים התלמידים שובתים. "לא רוצים תיכון על איילון!" הם צעקו יחד, ועל השלטים הצבעוניים שלהם נכתב "רוצים חינוך שווה בעיר" ו"לא רוצים ללכת לבית ספר שלא קיים". את השלטים הניפו הילדים מול בניין עיריית תל אביב־יפו ביומה הראשון של השביתה, בשבוע שעבר. הילדים מנהלים חזית נוספת של המאבק בטיקטוק ובאינסטגרם, באמצעות שימוש בהאשטאג #רוציםחטיבתבינייםולאפתרוןלבינתיים ויוצרים סרטוני וידיאו שמתעדים את המאבק שלהם. באחד מהם נראה חולדאי, שמתנגד להפגנות, אומר לילדים "הפגנות לא תעזורנה", ונותן הסבר שאינו מניח את דעתם של ההורים והילדים: "מצאנו מקום זמני, כמו שמישהו הולך לעשות שיפוץ דירה".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "בניגוד לנטען, השטח הציבורי בשכונת צמרות איילון מיועד למטרות הקמת בתי ספר וגני ילדים ואינו מוגדר כשטח ירוק אלא כשטח חום – בייעוד של מבני ציבור, כאשר לצד מבני החינוך ישנה גינה ציבורית לשימוש התושבים. לשמחתנו תל-אביב־יפו חווה בעשור האחרון גידול מבורך במספר המשפחות הבוחרות להישאר ולגדל בה את ילדיהן. גם בשכונות ביצרון ונחלת יצחק במזרח העיר, שבהן ממוקמים בתי הספר איילון ובלוך, חל גידול משמעותי במספר התלמידים ואין לתיכונים הקיימים במרכז העיר יכולת לקלוט את כולם ועל כן הוחלט על הקמת בית ספר על יסודי חדש בשכונת צמרות איילון, אשר יספק מענה גם לתלמידי שכונות אלה, לצד ילדי מרכז העיר. התיכון החדש יהיה מוכן בספטמבר 2021 ובינתיים יתארחו תלמידי כתות ז' בבית הספר היסודי החדש שייפתח בשכונה ואשר ערוך לקלוט אותם. תלמידים שאינם רוצים ללמוד בתיכון צמרות איילון מוזמנים לבקש העברה לכל בית ספר אחר, אם יש מקום – בקשתם תתקבל. מטבע הדברי, בתי הספר בעיר, ודאי במרכזה, בנויים באזורים צפופים וסמוך לכבישים. בכל מקרה, כאשר תוגש בקשת ההיתר יוודא מהנדס העיר את האישורים הרלוונטיים באשר לבדיקות זיהום האוויר וכיבוי האש, טרם מתן ההיתר".