פילים ורודים ובדיחות מטא: רגעי דיסני שלא תאמינו שבאמת קרו
עם כל כך הרבה שנים בסביבה, זה רק טבעי שמדי פעם יצוצו רגעים מוזרים בין כל הנסיכות האלה - הפילים הורודים שריקדו, הצדפות החמודות שנאכלו, ואיך לא, גם ההתגייסות המוזרה של דונלד דאק. אלו הם הרגעים הכי מוזרים, פסיכדליים ויוצאי דופן בסרטי דיסני
"דמבו": תהלוכת פילים ורודים
זה לא בלתי סביר שיותר אנשים ראו את הסצינה המוזרה, המפחידה והאיקונית הזו מאשר את הסרט המלא שממנו היא נלקחה, אז הנה תקציר והקשר: דמבו, גור פילים חמוד, נולד בקרקס נודד ומיד בולט בגלל שהתברך באוזניים גדולות מדי. הפילים האחרים דוחים אותו, הקהל של הקרקס צוחק עליו ואימו מופרדת ממנו לאחר שמנסה להגן עליו. אחרי אחת ההופעות שלו דמבו האומלל שותה בטעות שמפנייה, למרות שהתוצאה היא יותר בכיוון של טריפ אסיד – והוזה תהלוכה של פילים ורודים ("לראות פילים ורודים" הוא ביטוי אמריקאי ישן, בערך מסוף המאה ה-19, שהמשמעות שלו היא "להיות שיכור מאוד").
וכך, דמבו וידידו העכבר, שיכורים מהתחת, הוזים חבורה של פילים ורודים ומלחיצים עם עיניים חלולות. הפילים צועדים בתהלוכה, מנגנים על החדקים של עצמם, שרים ורוקדים, משנים צורה, מתפוצצים כמו בועות ובכללי מספקים שלל חומרים לסיוטים. הלוואי שיכולתי לחזור בזמן ולנכוח בישיבה שבה הסצנה הזו אושרה להפקה.
>>גם לרגשות יש רגשות: 7 דברים שלמדנו מסרטי פיקסאר
"אליס בארץ הפלאות": סוס הים והנגר
העיבוד של דיסני לספריו של לואיס קרול הוא קלאסיקת סטלנים, ובצדק – יש שם עלילה רעועה ואווירה חלומית, הצבעים חזקים ומשוגעים ויש, כמובן, פטריות ונרגילות. הטרלול מגיע לשיא עם העיבוד לשיר אי-גיון מתוך "אליס בארץ המראה", אותו מספרים טווידלדי וטווילדם לילדה המסכנה שנכרתה בדרכם.
מה קורה בסיפור הזה, ששובר את הסגנון של הסרט ומוצג באנימציה כמעט לוני-טונזית? נגר וניבתן לבוש היטב וחובב סיגרים יוצאים לטיול בחוף הים ופוגשים צדפות חמודות, שבסרט עוצבו כתינוקות חמודים. הם משכנעים את הצדפות החמודות להצטרף לטיול שלהם בשלל הבטחות שווא ואז אוכלים אותן. "זה סיפור עצוב מאוד", אומרת אליס. "כן, ויש גם מוסר השכל!", עונים המספרים. "בטח, מוסר השכל חשוב. אם אתה צדפה!". פאקינג בריטים.
"צ'יקן ליטל": פלישת חייזרים
לא ברור מה בדיוק דיסני חשבו שהם עושים פה – כך או כך, זה לא הצליח. "צ'יקן ליטל" הוא סרט אנימציית מחשב מדהים בכיעורו משנת 2005, עיבוד חופשי מאוד לשיר עם המספר על אפרוח שחשב שהשמיים נופלים ונכנס לפאניקה. איך לשיר הקצרצר הזה יש מספיק עלילה לסרט? אז זהו, שאין לו: הסרט מתרחש בעיירה של חיות מואנשות והאפרוח הוא ילד (כלומר, אפרוח) לא מקובל בעליל. הנבואה האפוקליפטית לא מוסיפה לו כבוד ואביו, המזניח רגשית גם ככה, כבר ממש מתבייש בו. שמישהו יתקשר למועצה לשלום האפרוח (אירגון שהוקם על בסיס מיזוג בין המועצה לשלום הילד והמועצה לענף הלול).
ואם זה לא מספיק: אחד מחבריו של צ'יקן ליטל הוא דג בחליפת צלילה, אחר הוא חזיר עם אובססיה לברברה סטרייסנד, ו"חתיכת השמיים" שהאפרוח מצא היא בעצם חתיכה מעב"מ. בהמשך הוא מוצא חייזר-תינוק חמוד ומתיידד איתו (כמובן), אבל כשהמשפחה של התינוק מגיעה לאסוף אותו התוצאה היא סיקוונס פלישת חייזרים מטורלל על כל הראש, לצלילי It's The End of The World As We Know It של REM ברקע. כן.
>>משבר גיל ההתבגרות: בשקט בשקט, דיסני נוטשת את התדמית הנקייה
"פנטזיה": הקנטאורים האצילים ואלה שפחות
יש הרבה רגעים מתור הזהב של דיסני שבדיעבד מתגלים כגזעניים לגמרי – כמו כל הסרט "שירת הדרום" מ-1946, המציג את דרום ארה"ב שלאחר מלחמת האזרחים בצבעים כמעט אידיליים, שיר האינדיאנים ב"פיטר פן" או דמותו של העורב ג'ים קרואו ב"דמבו" – השם "ג'ים קרואו" עצמו נבע מסוג של ייצוג עממי גזעני לגבר שחור אמריקאי, וחוקי ההפרדה הגזעית בארצות הברית נקראו גם הם "חוקי ג'ים קרואו", אז בסך הכל יופי של מקור לשם של דמות מצוירת (קרואו זה, כמובן, עורב). אבל אולי המדכא ביותר מהם מתרחש ביצירת המופת "פנטזיה", אוסף של סרטי אנימציה לצלילי יצירות קלאסיות.
הסימפוניה הפסטורלית של בטהובן מלווה בסרט סצנה קסומה ברוח המיתולוגיה היוונית, מה שהופך את הגזענות האמריקאית לחלוטין שבו לעוד יותר תלושה ולא הכרחית. סוסים מכונפים מתרוצצים סביב, חבורה של קנטאוריות מתארגנות לקראת פגישה עם מחזריהן. אבל ביניהן יש גם קנטאורית אחרת שנראית… קצת אחרת. במקום עיצוב חלק ומעוגל, פנים עדינות ושיער ארוך בצבעי פסטל רכים, היא מצוירת כמו קריקטורה גזענית בצבעי חום ושחור. עם גוף של חמור ולא סוס. אה, והיא גם המשרתת של כל השאר. הקנטאורית השחורה נמחקה מהסרט כבר בשנת 1969, אבל כמובן שאפשר לראות בקלות את הגרסה המקורית ביוטיוב.
"שלושת הקביירוס": סרט טבע שמשתבש
שלושה עופות חביבים יוצאים למסע מוזר באמריקה הלטינית – דונלד דאק, חוזה קריוקה התוכי הברזילאי ופנצ'יטו התרנגול המקסיקני. זה בעצם לקט של סרטים קצרים ברמות קוהרנטיות. משתנות: יש דוקו על ציפורים, פינגווין שרוצה לעבור למקום חם, חמור מעופף, טיול בבאהיה שבברזיל וכו'. דונלד בעיקר רוצה להטריד בחורות, חוזה מעשן ושותה חופשי ושלל דברים סוריאליסטיים מתרחשים. השיא מגיע בסיום, אז פנצ'יטו נותן לדונלד פיניאטה שמכילה בתוכה טריפ אסיד מוחלט. כן, אתם ממש רוצים לראות את זה. רק צריך לשרוד את סרט הטבע שיש בהתחלה.
"פרצופו של הפיהרר": דונלד דאק בגרמניה הנאצית
בשנת 1943 הוציאו אולפני דיסני סרט קצר בשם "פרצופו של הפיהרר". הסרט נמשך שמונה דקות ובמהלכו דונלד דאק מתעורר לעוד יום בחייו בגרמניה הנאצית: הוא עובד בתנאי עבדות במפעל נשק, מגרד שאריות אוכל לארוחת בוקר, קורא "מיין קאמפף", מצדיע לתמונות של היטלר, מוסוליני והידקי טוג'ו וכו'. לבסוף הוא מתעורר ומגלה ש – איזה מזל! הכל היה חלום והוא אזרח אמריקאי חופשי ופטריוט.
הסרט הקצר היה, כמובן, תעמולה אנטי-נאצית שנוצרה כדי לגייס כסף לכוחות האמריקאיים באירופה, והוא אפילו זכה באוסקר לסרט אנימציה קצר. אז כן, הקונטקסט הגיוני, אבל זה עדיין מוזר לראות דמות מצוירת מוכרת מתעוררת משעון מעורר עם מחוגים דמויי צלבי קרס ואומרת "הייל היטלר" בקולה הברווזי.
"הקיסר נפל על הראש": גיאוגרפיה לא ברורה
"הקיסר נפל על הראש" הוא פנינה אמיתית של טירוף מצויר. על הנייר, הסרט מתרחש בפרו העתיקה, אבל כל קשר להיסטוריה האמיתית – או לחוקי הלוגיקה או הפיזיקה מקרי בהחלט. זה סרט מצויר במלוא מובן המילה, עם מלא בדיחות מודרניות, אנשים ששורדים נפילות מצוקים כאילו כלום, סנאי שמקפל בלונים בצורות וקיר רביעי שמתנפץ אחת לדקה.
הכיף מגיע לשיא במרדף בו הנבלים מדביקים את הפער בינם לבין הגיבורים במהירות בלתי סבירה, ואחד מהם שולף מפה כדי להסביר איך עשו זאת. כלומר, הוא מנסה, אבל בסוף מודה שבעצם זה לא הגיוני בכלל. עם כל הכבוד ל"דדפול", בדיחות המטא של "הקיסר נפל על הראש" לא רואות אותו ממטר.
"Fun and Fancy Free": כאפה של אהבה
הסרט המאוד נשכח הזה משנת 1947 הוא בעצם שני סרטים קצרים שהודבקו יחדיו – ובהתאם לתהליך העבודה, מדובר ביצירה משונה מאוד. בין עיבוד של "ג'ק ואפון הפלא" בכיכובם של מיקי מאוס וחבריו לבין קומדיה רומנטית על שני דובים תקוע, משום מה, מערכון לא ברור בכיכובם של ג'ימיני קריקט מ"פינוקיו", ילדה תמימה ושלוש בובות פיטום שהגיעו לשם היישר מהסיוטים שלכם.
אבל אנחנו כאן כדי לדבר על "בונגו", החלק הפותח של הסרט, שבמבט ראשון יכול להראות כמו קלאסיקת דיסני אבודה אבל לא כדאי ליפול בפח הזה. זהו סיפורו של דוב קרקס חמוד שמתחיל חיים חדשים ביער, שם הוא פוגש דובה נחמדה ומתאהב בה. אז מגיע החלק המוזר באמת – הדובה מתחילה לתת לו סטירות. לא, זו לא דובה קינקית באופן ספציפי, אלא לפי הסרט ככה כל הדובים מביעים את אהבתם. יש אפילו שיר על הנושא. עמדה שלא עוברת אף זואולוג.