מחאת המסעדנים חוזרת? אין שום היגיון בתו הירוק לעסקים

היגיון זה לא בונוס שנחמד לקבל. היגיון הוא הבסיס לאמון בין אנשים ובוודאי בין ממשלה לאזרחיה (וגם שקיפות, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת). אחרי חודשים ארוכים שבהם ניסו ללמד אותנו שהגיוני שארגז תנובה ירוק הוא דבר שמלחיץ מאוד את גברת קורונה – התחלפה הממשלה. אם שואלים לדעתי – הרבה מאד בגלל חוסר היגיון שכזה.

בממשלה החדשה נכנסו לחיינו התראות מראש לכל מגבלה (עדיין זוכרת איך התעוררתי לגלות שבאישון לילה הוחלט לסגור את המסעדות מהיום להיום), והצטרפה גם המחשבה שסגר זה לא ארנב ששולפים הקוסמים מהכובע, ולוח שנה זה משהו שמסתכלים בו ומתכוננים מראש עד כמה שניתן. ודווקא בגלל כל אלו, כל החלטה לא הגיונית בולטת כמו בחורה בביקיני בבני ברק.

לא למדנו כבר שהקורונה לא אוהבת את האוויר הפתוח? (צילום: שאטרסטוק)

ברביעי נכנס לתוקף תו ירוק חדש (בחיאת, אפשר להפסיק למחזר שמות של צבעים? לתו חדש מגיע שם חדש). התו הירוק החדש זוהר בשני אלמנטים חסרי כל היגיון:

1. עצמאים יקרים: קחו הגבלות אבל תשלמו כרגיל. כל ילד בן שלוש מבין שאם בשביל כל שניצל על המדרכה אמא צריכה לבלות איתו שעתיים בבדיקה מהירה, אז שניצל יהיה, אבל רק בבית. יש ירידה של 80 אחוז בביקורי משפחות באטרקציות. יש ירידה של אפס אחוז בהוצאות העסקים. כמה הגיוני זה נשמע לכם? אי אפשר היה לחשוב מראש שזה בדיוק מה שיקרה אם מגבילים את הציבור? מטרת ההגבלות הייתה לצמצם התקהלויות – הצלחתם! אבל באותה מידה הצלחתם גם להקטין לכולנו את ההכנסות.

ומה עם ההוצאות? לאן נעלמה המסקנה של ליברמן האופוזציונר שאסור לפרסם הגבלות בלי לתת פיצוי? אני יודעת שאומרים שמה שרואים משם לא רואים מפה, אבל ההיגיון הפשוט אמור היה להכנס איתך למשרד האוצר ולא להישאר מבויש מחוץ לדלת. הבחורה החביבה שאמורה לעמוד בדלת ולבדוק כל אדם וילד שנכנס עובדת בהתנדבות? מאיפה נשלם עוד משכורת? מהחובות שצברנו בשנה וחצי של סגרים? לא ביקשנו מענקי סגר כשאין סגר. אבל כלום? אפס עזרה? אולי הנחה בארנונה העסקית היקרה רצח בלי קשר לקורונה? משהו?

ממשלת השינוי? לא את זה הייתם אמורים לשנות (צילום: שאטרסטוק)

2. דין בחוץ כדין בפנים. ברצינות? הקורונה היא כבר לא חברה חדשה. כבר נוצרו יחסים איתה. כבר למדנו שהיא לא מחבבת אוויר פתוח ואנחנו לא מחבבים אותה. אז איך פתאום הגבלות שמתאימות למבנה סגור קיבלו "קופי פייסט" למדרכות? כל מוכר פלאפל בלי מלצרית ועם שלוש שולחנות על המדרכה צריך לבדוק חיסונים? אולי נבדוק על הדרך גם את הולכי הרגל שעוברים במקום?

מדובר במדרכה ציבורית באוויר הפתוח. בני אדם צועדים עליה גם בלי אישור, תודה לאל. אפילו בממשלת חוסר ההיגיון הקודמת, את ההיגיון הקטן הזה שעדיף בחוץ הצליחו בסוף להבין. לא את זה אתם אמורים לשנות במסגרת ממשלת השינוי. מה לדעתכם קורה לבעל עסק שמבין שממילא הוא יחשב עבריין בגלל הבחוץ? ישתף אתכם פעולה על הבפנים ויחטוף בחיוך קנס על הבחוץ?

לא חייבים לחכות כדי להבין את הטעות. ישיבה בחוץ היא לא ישיבה בפנים (צילום: שאטרסטוק)

מי שלא עושה לא טועה. למדנו מסיפור מרב מיכאלי ו"החופשה השערורייתית" שטעויות קורות. למדנו מלפיד שלגיטימי להגיד "טעיתי. אתקן" (איזה רענון לעומת "אני הצלחתי – אתם טעית). להגביל את הבחוץ כמו הבפנים לעסקים קטנים זו טעות. להניח שהעצמאים יזרמו עם חודשיים של חצי מההכנסות אבל הוצאות על מלא מלא – גם זו טעות. טעויות אפשר לתקן וחובה לתקן. לא חייבים לחכות ארבעה חודשים כפי שקרה בתחילת הקורונה כדי שיפול האסימון שהעצמאים הם לא חברת המימון של המדינה. חובה לתקן ומהר.

ואל תגידו לי שזה לזמן קצר. היגיון הוא לא בונוס וככה גם תיקון מהיר. לכל החלטה יש את מחיר הטעות שלה. אם נתתם יותר מדי לעסק – בדו"ח השנתי הוא ממילא יחזיר הכל. אבל אם נתתם פחות מדי או מאוחר מדי לעסק והוא נפל – אין דרך לתקן את הטעות הזו. ישנם בודדים שהתעשרו בקורונה. יש מאות אלפי עסקים קטנים שנפגעו מאוד, השתמשו בכל החסכונות כדי לשרוד, שלקחו הלוואות כדי לשרוד, שגם בחודשיים האלה של ההגבלות החדשות משלמים הכל פלוס החזרי ההלוואות. אולי אצלכם חודשיים של פגיעה זה בקטנה. עבור רוב העצמאים זה ממש לא בקטנה, ממש לא הוגן ובעיקר ממש לא הגיוני.

לילך ספיר היא מסעדנית ושותפה בפיקוק, במיני בר ובשלל מפעלות מאיר אדוני