יום הדין: מה יקרה כשכל שיחות הווטסאפ בעולם יתפרסמו?
זוכרים מה קרה כשעיתונאי זריז ידיים חשף שיחות ווטסאפ בין שופטת לנציג רשות ניירות ערך? עכשיו דמיינו את אותו הדבר, רק עם כל שיחות הווטסאפ בעולם. שוחחנו עם מומחים על אחד מתרחישי האפוקליפסה המתבקשים ביותר של ימינו, ויש לנו שתי עצות: התפללו - ותפסו מחסה
הווטסאפ הפך לכלי קיבול למחשבות שלנו. אלה כבר כמעט לא זוכות לתשומת לב אלא נשפכות דרך האצבעות. אנחנו מתכננים אירועים, סוגרים עסקאות, מרכלים על הסביבה שלנו, בוכים, מתבכיינים, רבים, מארגנים ומנהלים את חיינו דרך האפליקציה הזו. ולא רק אנחנו – גם אנשים רמי דרג שנושאים בתפקיד מפתח במוסד ממשלתי כזה או אחר חורצים גורלות וחושפים סודות באפליקציה הירקרקה. לפני פחות מחודש המדינה סערה בעקבות המסרונים שבהם סגרו השופטת רונית פוזננסקי־כץ ונציג הרשות לניירות ערך עו"ד ערן שביט שחם איך הולכת להיראות הארכת המעצר בתיק 4000 – פרשה כה אקוטית בחברה הישראלית היום, כזו שנוגעת לאדם שמנהיג את המדינה שלנו. כולנו נדהמנו וביכינו על מצבה המושחת והעגום של מערכת המשפט בעקבות פיסת שיחה קטנטנה שנחשפה. מה יקרה כשכל אינספור המילים ששפכו כל תושבי העולם יתפרסמו והאם זה בכלל יכול לקרות? האם יכול להיות שהאפוקליפסה קרובה?
>> מה יקרה אם אמא, הבוס, או בן הזוג ייקראו לי את כל ההודעות?
>> מה הסיפור מאחוריי המסכה של אנונימוס?
>> בית הקברות של האינטרנט: האתרים שעשו לנו את שנות ה-2000
ווטסאפ (WhatsApp) נוסדה לפני שמונה שנים על ידי יאן קום ושותפו בריאן אקטון. את הפופולריות שלה חבה האפליקציה לעובדה שסיפקה אלטרנטיבה חינמית להעברת הודעות SMS, שהחליפה חשבונות חודשיים של 1,000 ש"ח לחברות הסלולר על חלופת מסרים. אבי האפליקציה, קום, נולד ב־1976 למשפחה יהודית שהתגוררה בכפר קטן בברית המועצות דאז. בעקבות אנטישמיות שחוו היגרו הוא ואמו לקליפורניה, ושם למד קום מחשבים בזמן שהשניים חיו על תלושי מזון ועבודות מזדמנות. בטרם סיים את לימודיו הוא החל לעבוד כמהנדס תוכנה ביאהו!, ושם הכיר את שותפו לעתיד אקטון. השאר היסטוריה. לפני כשלוש שנים נמכרו מניות ווטסאפ ב־22 מיליארד דולר לפייסבוק (שהפכה בעקבות כך לבעלים), חברה שהשניים מספרים בדיעבד בגאווה כי לא עברו את מבחני המיון אליה. נכון להיום, על פי נתוני החברה, יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים באפליקציה מדי יום.
את תחילת השיחה עם ד"ר אשר עידן, מומחה לרשתות חברתיות ולחדשנות, הוא פותח במשפט "אין מצב שזה יתפרסם. המידע הזה שווה 500 מיליארד דולר". לקראת אמצע השיחה, לאחר שמחשבותיו רצו קדימה אל מה שנדמה כמו תחזית שלקוחה מסרט מדע בדיוני, הוא מודה שזה לא דבר בלתי אפשרי. "ברגע שהדברים האלה ייחשפו, אנחנו נגלה הרבה אמיתות מוסדיות ופרטיות, כמו בסרט 'המופע של טרומן'. יתגלה לנו שאנחנו חיים באיזושהי בועה, אשליה, שאנחנו חיים בעולם מזויף". לדעת ד"ר עידן אפשר לראות את ניצני האפוקליפסה כבר כעת. "אם פעם ערוצי המידע היו מצומצמים, היום אנחנו נחשפים לדעות של כל אחד בפייסבוק. דברים שלא נכתבו אף פעם, לא בעיתונים ולא בטלוויזיה, צפים. אם כל המידע ייחשף, אנחנו נגלה הרבה מאוד סודות אפלים".
לשאלה מה יקרה ביום שאחרי הפצצה עונה עידן כי החברה האנושית כולה תתפרק. "יש סיפורים על גבר שנכנס לביתו, ראה שאשתו בוגדת בו והלך לקפוץ מאיזה בניין – זה הולך לקרות בקנה מידה סיטונאי. אנחנו נתפוס אחרת את כל האנשים שסובבים אותנו – את האחים, את החברים ואפילו את עצמנו". חוץ מהרמה הבין אישית, גם המוסדות יתמוטטו, לטענת עידן. "מפלגות, בתי משפט, ממשלות וכל המוסדות יתגלו בפנינו. אנחנו הרי יודעים שאנחנו חיים בשקר אחד גדול, אבל במקרה הזה הכל יתגלה".
ד"ר עידן משווה את מה שעלול לקרות למהפכת הדפוס. "היו בסך הכל מאה מנזרים שבהם היו כתבים. שני דורות לאחר המהפכה היה ספר בכל בית. זה הרס את הדת ונולד דור חדש לגמרי. המהפכה הזו חשפה דברים שאנשים לא היו מודעים אליהם, ומלכים, אצילים וכנסיות התמוטטו. זה מה שיקרה אם כל המידע שאנחנו מסתירים בווטסאפ יתפרסם". השאלה שעולה כעת היא מי עלול לעשות דבר כזה לאנושות. "אני בהחלט חושב שיכול להיות האקר רוסי שירצה להרוס את המרקם של ארצות הברית. הוא יוריד את כל המידע שיש בשרתים ויפרסם את זה. סך הכל עד לפני 100 שנה בכלל לא הייתה קיימת פרטיות והמושג אינדיבידואל לא היה קיים. זו המצאה של המודרנה, בעבר הכל היה קולקטיב. הפרטיות נולדה לפני 300 שנה ומתה במאה ה־21".
מוניטין מפוקפק
בסרט האיטלקי "זרים מושלמים" שיצא לפני שנתיים, קבוצת חברים נפגשת לארוחת ערב ומחליטה להחליף את הטלפונים ולקרוא בפומבי את ההודעות שמגיעות לכל אחד מהם. העלילה מסתבכת וחושפת סודות כמוסים של אנשים שלכאורה טענו שאין להם מה להסתיר. דברים דומים קורים גם במציאות. בכנסי טכנולוגיה מתקיים ניסוי שבו אנשים שמצהירים כי אין להם מה להסתיר עולים לבמה וחושפים בפני הנוכחים את מה שנעשה בטלפון הנייד שלהם. נעם רותם, אקטיביסט בתחום הפרטיות ברשת שמכיר את התחום מקרוב, מספר שמהר מאוד האנשים מחליטים לעצור את הניסוי ויורדים מהבמה. "לכולנו יש מה להסתיר", קובע רותם. "במקרה שדבר כזה יקרה, וזה יכול לקרות, דברים רבים ישתנו כאן. מכיוון שהקוד הוא סגור אנחנו לא יודעים אם פייסבוק – שהיא הבעלים של ווטסאפ – לא מחזיקה במפתחות של השרת. יש פה אמון שאנחנו צריכים לתת בפייסבוק ואין לה מוניטין מפואר בעניין הפרטיות".
"זה יקרה לא רק ברמה הבין אישית", הוא ממשיך. "אפשר לדמיין מצב שבו, לדוגמה, במדינות שעברו משטור מחדש והוציאו את ההומוסקסואליות מהחוק, אנשים מהקהילה עלולים להיקלע לסיטואציות של כליאה או של הוצאה להורג. זה לא עניינו של אף אחד מה אנחנו עושים. המדינה לא צריכה להיחשף לדברים האלה, ובטח שלא לאסוף את המידע הזה. כשהחברות האלה אוספות מידע היום זה לא בשביל הכיף, זה כדי להשתמש בו בעתיד".
"בוקה ומבולקה, זה מה שיקרה כאן", אומר העתידן פרופ' דוד פסיג, שמתמחה במגמות טכנולוגיות. "אפשר לדמות את זה למצב שבו באיזושהי צורה מוחות כל האנשים בעולם נפתחים ומתאחדים". לדברי פסיג, לעצם העובדה שיש לנו היכולת להיות עם עצמנו ועם הקרובים אלינו ביותר בנפרד יש חשיבות מכרעת. "אם זה לא ימשיך להיות ככה – החברה תתמוטט. זה יכול ליצור שרשרת אירועים שיהיה קשה מאוד לדמיין אותה. אנשים ייפגעו, אנשים ינצלו, יהיה פה בלגן שלם". פסיג קובע כי מצב מסוג זה יזעזע את אמות הסיפים של החברה האנושית כולה. "ווטסאפ ודומיה הפכו לערוץ התקשורת האינטואיטיבי שלנו. זה יהיה אירוע בלתי רגיל אם המידע ישתחרר. אין ספק שזה יכול לקרות מבחינה טכנולוגית. עד כמה שומרים עלינו? אדם צריך לצאת מנקודה הנחה שבלתי אפשרי לשמור עלינו בצורה הרמטית. אני מציע שאנשים ייזהרו במה שהם אומרים ובמה שהם כותבים. אפשר גם לתעד את השיחות, אין לדעת מתי יגיע האדם שיילך אחורה בזמן בשיחות ויעשה מניפולציות".
קטסטרופה קיצונית
ב־5 באפריל 2016 פרסמה ווטסאפ הודעה ובה כתבה: "אף אחד לא יכול לקרוא את ההודעות שלכם: לא פושעי סייבר, לא האקרים, לא משטרים מדכאים ואפילו לא אנחנו". אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד – מומחי אבטחת מידע ברחבי העולם טוענים שמדובר בהצהרה שאי אפשר לסמוך עליה. במרץ 2017, למשל, הודלפו מסמכים של ה־CIA על ידי ויקיליקס שבהם נכתב כי לסוכנות הביון יכולת לפרוץ לתוכנות המסרים המיידיים, בהן ווטסאפ. אז האם זה באמת יכול לקרות? "התשובה לגמרי כן", אומר דורון אופק, מומחה לאבטחת מידע, ממייסדי התנועה לזכויות דיגיטליות ומנהל SUSE ישראל. "כל התקשורת שלנו עוברת לשרתים של ווטסאפ ונשארת שם. כמות המידע שעוברת שם מטורפת, כי כולנו פשוט סומכים על זה. איך זה קורה בפועל? זה מאוד פשוט. אם יגיע אדם, האקר, מישהו שיהיה לו אינטרס או אפילו ווטסאפ בעצמה, הוא יכול להגיע לשרתים כי הם נמצאים באינטרנט. האדם שרוצה לפגוע מחפש חולשות, פרצות, ויכול לנצל אותן. כמו בכל ארגון ובכל שרת שמנסה לשמור על עצמו ועל הנתונים, כך גם בווטסאפ, אבל האם אנחנו סומכים עליהם? אנחנו לא באמת יודעים".
הבעיה לפי אופק היא העובדה שמידע איננו חומרי, לא משהו שאפשר לתפוס, לחוש או להעלים לפח. "אי אפשר לחזור אחורה. זאת הבעיה של דליפות מידע. בשונה מדברים פיזיים, במידע המצב שונה לגמרי – החומר כאן הוא כלום ואני יכול לעשות איתו המון דברים. אני יכול להעתיק אותו, לשכפל אותו, לשמור אותו. לכן המסחר בדאטה פורח אפילו שהוא לא לגמרי חוקי". החזון של אופק, בדיוני ככל שיהיה, הוא קטסטרופה קיצונית. "זה יפגע בכל מה שאנחנו מכירים כחברה מסביבנו. ברמה הבין אישית, ברמת המדינה, ובמידות שאנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו אפילו. אולי יהיה מידע שנוכל להשתמש בו לטובתנו, אבל רוב רובו ייצר קטסטרופה שלא בטוח שנוכל להתמודד איתה". אם זה עניין של זמן אין לדעת; מה שבטוח הוא שהאפשרות הזו קיימת והיא מפחידה מתמיד. נותר רק לתהות: האם נוכל לעמוד מול עצמנו ולהגיד – שיקרנו, ריכלנו, אמרנו דברים נוראים, שיסינו, בגדנו ועשינו דברים אסורים, בואו נסלח זה לזה ונתחיל מחדש?