חולדאי לחברי הכנסת: אשרו מסחר מצומצם ותחבורה ציבורית בשבת

רון חולדאי פנה במכתב לחברי הכנסת וראשי הרשויות המקומיות וקרא להם לבחון את גבולות השבת מחדש. הצעתו: מסחר מצומצם ותחבורה ציבורית במתכונת מיוחדת. "הצרכים והמנהגים אינם עוד אותם צרכים ומנהגים של היישוב היהודי בארץ בשנת 1947" 

רון חולדאי (צילום: נמרוד סונדרס)
רון חולדאי (צילום: נמרוד סונדרס)
13 בינואר 2016

ראש עיריית תל אביב-יפו פנה היום (רביעי) בכתב לחברי הכנסת וראשי הרשויות המקומיות, ופרש את משנתו בנוגע לחוקי יום השבת במדינת ישראל, נושא שאף פעם לא באמת יורד מסדר היום הציבורי. במכתבו, תמך חולדאי ברעיון של יום מנוחה כפי שקיים כיום, אך הציע לעדכן את הגבולות שנקבעו אי שם ב-1947, ולשרטט חדשים, המתכתבים עם אופי החיים המודרני בישראל.

חולדאי עושה במכתבו הפרדה בין השאלה ההלכתית לבין הסוגיה האזרחית, ומבקש לחדד את משמעות הסטטוס קוו עליו נשענו חוקי השבת הקיימים כיום. "זוהי הכרעה פוליטית שבאה לידי ביטוי במסמך משנת 1947 עליו חתום דוד בן גוריון", כתב. "אותו מסמך לא קבע מה מותר ומה אסור בשבת, אלא קבע עיקרון לפיו 'ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת' – עקרון שכאמור מקובל עלי ועל חברי גם היום".

ראש העיר מדגיש שהטיפול בסוגיית השבת חייב להתחשב באורח החיים המודרני של רוב הציבור בישראל, ומזכיר את התיקון לחוק העזר העירוני שיזמו חברי העירייה ב-2014, שאפשר את פתיחתם של כ-200 קיוסקים ומרכולים בעיר בשבת.

במכתבו מציע חולדאי את המתווה הבא: שבת (כמעט) ללא מסחר, אך עם תחבורה ציבורית. "לו היה הדבר בידי ברמה הלאומית, הייתי מציע לבחון באותה דרך את המצב הקיים במדינה ולגבש אמנה חברתית בה נסכים על כך שבשבת לא יתקיים מסחר ואפילו הקניונים יהיו סגורים, אבל מנגד יותרו תחבורה ציבורית ושירות מצומצם של קיוסקים ומרכולים במתכונת שבת".

ראש העיר ניסה להימנע לאורך המכתב שהעביר משיח פוליטי ודיבר על הכבוד ההדדי והאיזון בין הערכים המגוונים במדינת ישראל. את מכתבו סיכם בטיעון המוחץ כי אם מועצת העיר בני ברק יכולה לסגור בשבת גם מקומות שהמדינה מתירה לפתוח, למה לא לתת לתל אביב הסמכות לקבוע את אופייה של השבת ברחובותיה?