טינדר אאוט, ערבי פנויים פנויות אין: רווקי דור ה-Y חוזרים לעולם האמיתי

ביום שבת האחרון דניאל נשברה. היא הביטה בטלפון כאחוזת דיבוק והחלה למחוק את כל אפליקציות ההיכרויות שהיו בו. היא נשבעה לעצמה שהפעם זה סופי – היא פורשת מסצנת ההיכרויות אונליין. הטריגר היה בחור שניסה לתאם איתה דייט. לאחר שאמרה כמה וכמה פעמים שהערב לא תוכל להיפגש כי היא בלחץ מתקופת מבחנים, הוא שיגר אליה הודעה משתפכת שבה לחץ עליה להיפגש קצר ולעניין אצלה בדירה, עם בקבוק יין, לסקס וגמרנו.

"זה מעליב", היא קבעה, בעודה מרימה את הראש מהמכשיר הסלולרי נטול האפליקציות. "העידן הנוכחי גרם לאנשים להתייחס לטינדר כמו לגט טקסי או וולט. רוצים קצת קשר אנושי או סקס מזדמן, וחושבים שהם יכולים להיכנס לטינדר ופשוט להציע את זה ככה, להזמין, סטרייט פורוורד, בלי לתת כבוד או לנסות לבנות אינטימיות. אין מאמץ לנסות להכיר אותי, לראות מי אני, מה אני באמת מחפשת".

על תחושת המיאוס והליאות מאפליקציות ההיכרויות דובר רבות, עוד בכתבה מדוברת שפורסמה באטלנטיק ב־2016, שסקרה ניצנים של תסכול וייאוש מאותן פלטפורמות. עם זאת לא היה בכך כדי לבלום את המגפה. הכרויות ברשת (לאו דווקא רק באפליקציות המיועדות לכך, גם אינסטגרם מתפקד כמרחב הכרויות לגיטימי) הן לא רק דבר שבשגרה – הן דבר שכבר אי אפשר לחשוב על החיים בלעדיו. אולם נדמה שהשנה החולפת הפכה לשנה שבה גבר הניסיון למגר מחיינו את אפליקציות הדייטינג – שיש לזכור שנשענות על מודל כלכלי שהאינטרס שלו הוא שכולנו נהיה רווקים.

מחקר של חברת eMarketer צופה ירידה בגידול המשתמשים בפלטפורמות מקוונות, עם יותר ויותר משתמשים שמזגזגים בין אפליקציות מאשר אנשים חדשים שמצטרפים לשוק. ספר חדש שיצא לפני כחצי שנה, The Offline Dating Method: How to Attract a Great Guy in the Real World, מצביע גם הוא על ההשתוקקות לקשר הפיזי.

"היה חסר לי המפגש האנושי. זה לא משנה אם המטרה היא זוגיות או למיטה, חשוב לי שתהיה כימיה, וזה דבר שקשה להבין מהמסך"

השאלה שמעסיקה רבים ממשתמשי האפליקציות היום היא מה מידת היעילות שלהן. לפי נתונים מסקר אמריקאי שנערך ב־2018, כ־24 אחוז ממערכות היחסים שנוצרות בעקבות שימוש בטינדר אורכות בין דייט לשניים, 14.5 אחוז אורכות פחות מחצי שנה, 13.6 אחוז הובילו לאירוסים או לחתונה. מאותו סקר עולה כי 38.4 אחוז מהגברים ו־44.1 אחוז מהנשים מחפשים בטינדר קשר רציני לטווח ארוך.

לפני כמה חודשים החליטה סגל מוחמד בת ה־22, כותבת במגזין גלמור, לקחת על עצמה אתגר המנוגד לכל העצות שהשיאו לה חבריה: היא תנסה להכיר בחור בחיים האמיתיים. היא הציבה לעצמה כמה יעדים – לפטפט עם בריסטה, ללכת לספיד דייטינג, לדאוג שחברה תשדך אותך לידיד מתוק, להתקשר (!) לבחור אחרי דייט מוצלח, להתחיל עם מישהו בבר ועוד. כן, כל הדברים שעד לפני שנים אחדות נראו לנו כמו תקשורת לגיטימית הפכו עכשיו למין משחק אומץ. כנראה אם מוחמד וחבריה יצפו בקומדיות רומנטיות מתחילת המאה הם יחשבו שמדובר במדע בדיוני.

להניח לאצבע

גם בתל אביב דייטינג במרחב הווירטואלי הוא תופעה נפוצה. לפי סקר הערים הגלובלי של Time Out שנערך בשנה שעברה, תל אביב היא העיר השלישית בשיעור המשתמשים בטינדר. רק תושבי וושינגטון וברלין עוקפים אותה. בשבוע שבו נערך הסקר 24 אחוז מהנסקרים התל אביבים השתמשו באפליקציה.

בתקופה האחרונה שאט הנפש שמרגישים רבים מדור ה־Y ומדור ה־Z בעולם פשטה גם לתושבי העיר הלבנה, שהחלו להפנות גב לאפליקציות. אוהד, 26, פרש גם הוא באחרונה מחיי הטינדר. "חתכתי מזה. יצאתי משם פעם אחת לדייט וזה הספיק לי", הוא משתף. "היה חסר לי המפגש האנושי. זה לא משנה אם המטרה היא זוגיות או למיטה, חשוב לי שתהיה כימיה, וזה דבר שקשה להבין מהמסך. כשהייתי בטינדר הרגשתי שאני מתעסק בזה המון זמן, וזה לא גורם לי להנאה בכלל".

"בערב סלסה אחד אתה רוקד עם 12 בנות. הערב ממשיך למסיבה שבה אתה יכול לפנות לבחורה שהרגשת חיבור איתה, ומשם יש יותר פוטנציאל להתקדם למשהו מעשי"

מערכת היחסים האחרונה שלו נרקמה דווקא בסצנת הסלסה השוקקת של תל אביב. "אני אישית לא הולך לשם בשביל הבחורות, אבל הרבה מאוד בנים כן, ובצדק. זה מקום מפגש, ויש לזה פוטנציאל אדיר. זה ערב ש־100 אחוז תפגוש בו בחורות. זה לא ללכת לבר ואולי יהיה לך אומץ, זה ערב שבדוק תהיה בו אינטראקציה, זו פלטפורמה טובה", אומר אוהד ומוסיף שרוב האנשים מגיעים רק כדי לרקוד, ומי שבא כדי לחפש – ישר מזהים. בכל זאת הוא מוסיף, "זה ההפך המוחלט מטינדר. בערב אחד אתה רוקד עם 12 בנות, מכל הגילים ומכל הסוגים. הערב ממשיך למסיבה שבה אתה יכול לפנות לבחורה שהרגשת חיבור איתה, ומשם יש יותר פוטנציאל להתקדם למשהו מעשי".

"טינדר זה בליינד דייט לכל דבר", הוא ממשיך. "אתה יודע איך היא נראית מהתמונות היפות שהיא בחרה. בערבי הסלסה אני מבין מהר מאוד מה הווייב בינינו, דבר שקשה להבין משיחות אונליין".

"להיכנס לטינדר ולראות את כל ההודעות שאני צריכה לענות עליהן, ועוד במקביל, ולנסות לצאת הכי חמודה ומגניבה, הרגיש לי כמו עוד עבודה שאני צריכה לעשות"

שיר, בחורה בשנות ה־30 לחייה, מחיפה במקור, מעידה על עצמה כמי שתמיד הייתה נגד אפליקציות. "הייתי יושבת במגדל השן ואומרת שכל הטינדר האלה לא לרמה שלי. ביני לביני חשבתי שזה נורא לרדת נמוך, לפתוח אפליקציה, אבל זה היה לפני שלוש שנים, כשזה היה עוד טאבו", היא צוחקת, "עד שיום אחד החלטתי לוותר על הסנוביזם. זה התחיל מסקרנות – רציתי לדעת איך מתקיים השיח הזה באפליקציות שכולם מדברים עליו והורדתי טינדר. ניסיתי גם אוקיי קיופיד, אבל זה היה מסובך מדי. יותר מדי מידע ומצריך חשיפה רצינית יותר. יצאתי לשני דייטים שממש לא היו מכוונים לסטוצים, אבל מהר מאוד התעייפתי מדרך התקשורת הווירטואלית. להיכנס לטינדר ולראות את כל ההודעות שאני צריכה לענות עליהן, ועוד במקביל, ולנסות לצאת הכי חמודה ומגניבה, הרגיש לי כמו עוד עבודה שאני צריכה לעשות. גם התמונות לא מעידות על שום דבר, רק פייק ריאליטי", היא אומרת. "אני מרגישה שכשאני רואה בחורים אחד על אחד אני יכולה להחליף איתם משפטים ולבחון את האנרגיות, לבדוק אם אנחנו על אותו גל ומשם להתקדם. בתמונה זה פשוט לא עובר".

שיר החליטה לתת צ'אנס להכרויות אוף ליין. היא ראתה פרסום באחת הקהילות בהן היא חברה לגבי ערב רווקים רווקות ומיד נדלקה על הרעיון. "לא רק אני, כולם עפו על זה. הרעיון היה לשים בצד את המסכים בחמישי בערב, להניח לאצבע שמחליקה ימין או שמאל ולבוא לפגוש פנים אל פנים תוך כדי מסיבה וסדנאות. זה לא היה אירוע מלחיץ, הכל היה חברי ומשפחתי ולא מאיים", היא אומרת. "בעיניי החשיבות של זה היא בצורך האמיתי שיש במרחבים לא וירטואליים. אנחנו יכולים ליצור אותם. וזה הרבה יותר מקבוצת רווקים רווקות שלא מוצאים את עצמם, זו קבוצת שווים שאפשר להתחבר דרכה ולהרגיש בנוח, וכך מן הסתם הרבה יותר קל להכיר".

180 ש"ח למפגש

ערבי הכרויות לרווקים, ששקעו שקיעה מפוארת לפני כמה עשורים, זוכים באחרונה לתחייה. חלוצה בתחום היא רוני שינקמן, בלוגרית ויזמית, שהחלה בנובמבר לפני שנה לקיים מפגשים של רווקים ורווקות לרווחת הכלל.
"בעצם התחלתי באינסטגרם", היא מספרת על מה שהפך היום לקבוצת "הרווקים של רוני". "פרסמתי תמונות של ידידים שלי שחיפשו להכיר ועזרתי להם למצוא. בהתחלה העליתי רק גברים ועודדתי נשים לפנות באופן אקטיבי לשינוי הסטטוס שלהם בלי לחכות שדברים יקרו מעצמם. זה תפס תאוצה והפך לדבר גדול יותר מכמה ידידים, והחלטתי לפתוח עמוד נפרד".

היא הכניסה כשותף את חברה רון חי, שעובד בחיי הלילה, והוא הציע להפוך את העמוד לאירועים אמיתיים. "הוא אמר שאם לכולם גם ככה נמאס מהטינדר, למה שלא נעשה להם אירועים". ביום הראשון, כך לפי שינקמן, כמות הכניסה לעמוד עמדה על 10 אלף איש. כיום מספר המנויים בעמוד עומד על יותר מ־13 אלף משתמשים. האירועים מפולחים לפי גילים, וההשתתפות בהם מותנית ברכישת כרטיס, שמחירו עומד על 130־180 ש"ח וכולל שתייה ואוכל. הערב מורכב מסדנאות ומפגשי גיבוש, ומונה כ־150 איש.

"כמו שבהתחלה הייתה נהירה לטינדר, עכשיו אנשים מוחקים את האפליקציה, שהפכה למקום של אנשים שלא יודעים מה הם מחפשים בעצמם"

"הכמיהה של אנשים לזוגיות נהיית גדולה יותר ויותר, אולי כי הרשתות החברתיות מפתחות תחושת בדידות גדולה", היא משערת. "אני תומכת באפליקציות כמו טינדר ואוקיי קיופיד כי אני חושבת שכל פלטפורמה למציאת זוגיות היא מבורכת, ויש המון זוגות שיצאו מזה. אבל המיזם שלי פשוט מוציא את אותם אנשים שמתקשים עם המסכים, שיוצאים למקום עם מטרה משותפת, וכך, עובדתית, זה מצליח יותר".

שינקמן היא אמנם חלוצה, אך לא יחידה. סתיו ביטון, 28, הייתה באחרונה שותפה לאירוע היכרויות יחד עם הקהילה ההיפית עירונית מיקופוביה. "אני בעצמי רווקה כבר המון המון שנים, ומשם כל הדבר הזה הגיע", היא אומרת. "הבנתי את החשיבות של מפגשים פנים אל פנים אחרי הרבה מאוד דייטים מאפליקציות וגם כשמכירים לך מרחוק חברים, וחשבתי שיש משהו הרבה יותר מיוחד בלהרגיש קודם כימיה עם אדם ולראות אותו, איך הוא צוחק, ליצור קשר עין במקום תמונות בטינדר. משם הגיע הרצון לעשות מסיבה. ככה נוצר שיתוף הפעולה עם מיקופוביה".

לדבריה, "מצד אחד זה אירוע מביך, משהו של פעם, מיושן מאוד, ופחדנו שאנשים לא יבואו, שאנשים יתביישו מאוד להכיר פנים אל פנים. אבל ברגע שפרסמנו, היה ביקוש מטורף ברמה שסגרנו את המכירה ואנשים התקשרו וביקשו. כמו שבהתחלה הייתה נהירה לטינדר, עכשיו אנשים מוחקים את האפליקציה, שהפכה למקום של אנשים שלא יודעים מה הם מחפשים בעצמם – לא יודעים אם מחפשים סקס, סתם גוללים בטינדר בשירותים. זה לא עובד, להגיע לדייט עם בנאדם אחרי שיחה בווטסאפ".

את האפיזודה שלה עם טינדר היא מגדירה כ"תסכולים ואכזבות. את מורידה כי את לא רוצה להיות לבד, ואת לא מצליחה להכיר אחרת, כי היום גברים מפחדים לגשת בבר כי כל דבר הטרדה, ובטינדר הסירוב יותר נסבל אז הם מעדיפים שם. זה גם מעביר את הזמן מעולה. את רואה 80 אחוז או יותר שהם לא לטעמך בכלל. לא מוצאים חן בעינייך. מתוך אלה שכן יש חצי שבאמת רק רוצים סקס ברמה של להגיד לך 'אני לא נפגש בחוץ', כאילו הוא בוגד באשתו", היא אומרת. "בשביל להימשך למישהו, בשביל לרצות אינטראקציה מינית, את צריכה להרגיש אותו, לצחוק איתו. אחרת זה כמו ללכת לזונה. ויש הרבה כאלה. את מדברת עם מלא במקביל והכל מתבלבל לך ואת נפגשת עם אנשים ואת מרגישה שאת מבזבזת את הזמן שלך. אז את מוחקת את הטינדר, ואת אומרת כשזה יבוא זה יבוא. ואת מאוד צמאה להכיר מישהו פנים אל פנים. את אומרת, זה יבוא. ואז זה לא בא, אז את עוד פעם מורידה".

לא פה, לא שם

רנסנס ערבי ההיכרויות הוא בשורה לאנשים מסוימים, אבל לא לכולם. כך למשל ליאת, 32, מצאה עצמה לפני כמה שבועות עם כרטיס לערב פנויים־פנויות מסוג חדש שאורגן בתל אביב. היא גררה חברה שגרה באזור והכריחה את עצמה לצאת מאזור הנוחות. הערב היא תהיה אקטיבית. איך שהגיעה למקום המפגש הפכה הנחישות למבוכה. "ממש לא מצאתי את עצמי שם. ניסיתי להיות הכי פתוחה שאני יכולה, אבל ברגע שהגעתי השתבללתי בפינה. אמרתי לעצמי, יאללה, כבר באת, אבל לא מצאתי בעצמי את היכולת פיזית לכך. הרגשתי שהכל זר לי", היא משתפת. "ואגב, גם באפליקציות אני מרגישה תחושה זהה. שהאנשים שאני נמצאת איתם שם באינטראקציה הם לא ממש 'האנשים שלי'".

מה גרם לך בכל זאת ללכת לערב הזה?
"הרגשתי שזאת הפעולה הכי אקטיבית שאני יכולה לעשות, אף שלא הצלחתי להיות שם אקטיבית עד הסוף. אותו הדבר באפליקציות, הרגשתי שהאפליקציות זה המקום היחיד שמצהיר על הכוונות. אני נמצאת בהן חודש וחצי חודשיים, כשמשעמם לי. ובשיקולי עלות תועלת, על מאה שאני מסמנת לא אני עושה אחד כן, וגם זה בקושי. אבל הנה, גם באירוע שבו הכוונות היו ברורות ושכולם הגיעו מתוך מקום כזה, לא היה לי נוח. מה הפתרון לבחורות כמוני?".

באופן אירוני, לשאלה החשובה הזאת ממהרות דווקא חברות ההייטק והרשתות החברתיות לתת מענה. או לפחות לנסות. לפי סקוט הארווי, העורך הראשי של Global Dating Insights, בינה מלאכותית וידיאו הן שתי נקודות משמעותיות כשמדברים על עתיד הדייטינג. כך למשל, בפיצ'ר הדייטינג החדש של פייסבוק, שהחל לפעול בארצות הברית וב־20 מדינות נוספות ובשנה הבאה צפוי להתרחב לאירופה, אפשר לשתף תמונות ווידיאו לדייטים פוטנציאליים. בריאיון לרשת BBC אמר לאחרונה הארווי כי העובדה שפייסבוק כבר יודעת עלינו כל כך הרבה עשויה לסייע בשכלול האלגוריתם ובכך במציאת בני זוג. לגבי וידיאו, טוען הארווי, "החברות הגדולות בודקות אם אנשים יכולים לקבל תחושה של כימיה בין אישית על ידי שיחות וידיאו".

ואולי הפתרון טמון בסינרגיה? ממש בימים אלה בסקנדינביה צוברת פופולריות אפליקציה בשם Relate, שמארגנת אירועי רווקים רווקות המבוססת על מכנה משותף בין הנוכחים. לפי המגמות האלה אחת השאלות הגדולות של 2020 תהיה, אולי, איך הצליח המין האנושי לחבל בקשר האנושי בעזרת טכנולוגיה – אך גם לגשר על הפער בעזרתה.

>> האם תל אביב היא גן עדן לרווקים? השיבו על סקר טיים אאוט העולמי ונראה ללונדון מה זה