נכנס בעמוד: שיחה עם מארגנת "שבוע הספר של האמנות הישראלית"
איך מצליחים ספרי האמנות להיות שוק הולך וצומח בעידן שאינו עושה חסד עם רוב מוצרי הפרינט? שיחה עם מארגנת יריד הספרים לספרי אמנות, ורדית גרוס
בסוף השבוע יתקיים זו השנה השנייה יריד ספרי אמן במתחם ארטפורט בתל אביב. היריד יציע יותר מ־30 ספרים חדשים ויותר מ־100 ספרים ותיקים יותר, וכל ההכנסות יועברו ישירות לאמנים. "פעם באתי לאמנית והיא הראתה לי שהארגזים המלאים בספרים מחזיקים את הדלת לחדר של הבן שלה", מספרת ורדית גרוס, המארגנת והאוצרת (לצד כרמית גלילי) על הרעיון העומד מאחורי שבוע הספר של האמנות הישראלית: "יש המון אמנים שעשו ספרי אמן נורא יפים ואין להם מה לעשות איתם. מצד שני רובנו, כאוהבי אמנות, לא יכולים לרכוש עבודת אמנות במחיר מלא, וספר אמן מאפשר לקחת את האמנות הביתה".
קול קורא: חמישה ספרי אמן מומלצים שבחרנו
וגם – חמישה ירידים נוספים מומלצים מסביב לעולם
מה גורם לאמן לפנות לפורמט של ספר שיש בו אלמנט של ייצור המוני?
"יש גם ספרי אמן שממש עשויים ביד והם יקרים מאוד, אבל בהחלט – המספר הגדול והעובדה שזה לא יחידני הם חלק מהקונספט: לייצר משהו שמישהו אחר יוכל להתחבר אליו, להיכנס איתו למיטה, שיהיה לו רגע אינטימי עם האמנות".
היריד מתרכז בספרי אמן ייחודיים ולא בקטלוגים שליוו תערוכות. על הקטלוגים שכן נכללו בו להכיל ערך מוסף, שהופך אותם ליצירה בפני עצמה. "השאלה היא אם זה אובייקט שאתה רוצה אותו גם אם לא ראית את התערוכה, האם זה מתפקד כאובייקט של תשוקה", אומרת גרוס, "ספר האמן האולטימטיבי הוא פרויקט שקורה בתוך ספר: KLONE, למשל, ולא מעט אמני רחוב נוספים, עושים עבודות חוצות ומציגים בגלריות, אבל עושים גם ספרים עם עבודות שמתאימות אך ורק למדיום הזה. יש אמנים ששמים בספר אמן עבודות קיימות – כמו בספר של גיא פיטשון (שקטעים ממנו מופיעים כאן) – אבל העבודות מייצרות רצף שאומר לך משהו אחר וכך נוצר השלם".
בכל העולם מתקיימים היום ירידים כאלו. איך אנחנו מסבירים את העלייה בפופולריות של ספרי האמן לצד "מות הפרינט", ולצד העובדה שכמעט כל אימג' ניתן היום לצפייה בדיגיטל?
"כל דבר שעובר טלטלה צריך לחשב עצמו מחדש. הפרינט שאנחנו נפרדים ממנו באמת לא חייב להיות בפרינט, אבל יש דברים מודפסים שהם שווים וראויים, שיש משמעות למראה שלהם, לגודל, למגע. זה דורש הרבה השקעה בעיצוב, מצד המעצבים ומצד האמנים. ניקח למשל את ספר האמן של נעה יקותיאלי. מעבר למשחקי השקיפויות שיש בו, הוא מתחיל בכמה עמודים שחורים לגמרי ונגמר בכמה לבנים לגמרי, שיוצרים מרחב נשימה שלא קיים במקומות אחרים ומביאים להבנה אחרת של קצב העבודה שלה. הילה לולו לין משחקת המון עם טקסטורות ושקיפויות וטקסטים שמשנים את המיקום שלהם, רענן חרל"פ יצר בספר שלו משחקי פרספקטיבה בתוך הנייר, ויש גם את הספר של איה בן רון שנפתח למניפה".
הספרים האלו הם לא קצת "ספרי שולחן הקפה" של הדור שלנו?
"אני מקווה שלא. חלק מהבעיה בספרים לשולחן הקפה הייתה שהם היו גדולים, לא נגישים, אתה כמעט אף פעם לא פותח אותם. הרבה מהספרים פה הם בפורמט קטן שאתה לא מציג לראווה. בספרים ההם היה גם משהו מנחם – צילומי נופים בלפלנד, אדניות בפריז – הרבה מהספרים ביריד הם משהו אחר – מתריס, המון עירום, פחות מְנַחמדים את היומיום".
היריד השנה יכלול, נוסף לספרים עצמם, גם פעילויות משלימות כגון הקראות של נעה צדקה וזאב אנגלמאיר, הרצאות ושיחות, חדר מגזינים עם מגזינים ייחודיים מהעולם (כולל מכונת זירוקס לצילום מאמרים) ואפילו פעילות לילדים. בזעיר אנפין עשויה להסתמן פה מגמה של הפיכת עולם האמנות לאטרקציה. "כאימהות לילדים ראינו בשנה שעברה שלאנשים מאוד כיף לבוא בשבת בבוקר ולראות שיש לילדים מה לעשות שם", אומרת גרוס, "זה הכל קשור לפרופורציות של הדברים. כל מה שיכול להביא אנשים לאמנות הוא מבורך, השאלה היא מה אתה נותן להם לראות".
יריד הספרים לספרי אמנות ארטפורט
חמישי־שבת (28.1 ־ 30.1), פתיחה בחמישי ב-18:00
רוצים עוד? הכנסו לכתבה 5 ירידים בינלאומיים של ספרי אמן