תמיד אופטימי: 7 דרכים לצאת מהדיכאון שלא עזרו לנו בשיט

הדיכאון הכללי שבאוויר אופף את כולנו, אבל נשקר אם נגיד שמצאנו את הפיתרון לדיכאון. וזה לא שלא ניסינו - כושר, תחביבים, טיול בעיר, חו"ל - אבל המציאות עדיין משאירה משקל כבד על הלב. יונתן עמירן ניסה כל דרך אפשרית לצאת מדיכאון, ונכנס מזה לדיכאון
השנה היא 2025 וכולנו בדיכאון. בין אם זה מצב המדינה, מצב העולם או פשוט תחושה כזאת באוויר שכולנו צריכים איזושהי דרך להתעודד. ובכן, אני לא פה כדי להציע לכם דרך כזאת, כי לא מצאתי אחת. מה שמצאתי זה הרבה דרכים שלא עבדו בשבילי, אבל מי יודע – אולי הן יעבדו בשבילכם. בואו איתי למסע דרך ניסיונות כושלים לשפר את מצב הרוח. היי, אולי בסוף כולנו נתעודד ביחד. אופטימיות, חבר'ה, אופטימיות!
>> שיר נחמה: 18 שירים שיכולים לעזור לכם לצאת מהדאון הזה
>> סוכר יא סוכר: 5 ביסים תל אביביים שיוציאו אתכם מהבאסה
ללמוד כישורים חדשים
בטח שמעתם על אתר האינטרנט "SkillShare", בעיקר אם אתם עוקבים אחרי יוטיוברים אמריקאים שמרוויחים כסף מחסויות. האתר מציע קורסים וירטואליים בתחומים יצירתיים שונים: ציור, כתיבה, עריכת וידאו, מוזיקה וכו' על בסיס מנוי חודשי. מעין מתנ"ס וירטואלי. נשמע כמו דרך מעולה לשפר את מצב הרוח ולהשיג כישורים חדשים באותו זמן, אבל מתברר שלהשתפר קצת בפוטושופ, או לדעת איך לעשות אוריגמי, לא פותר את כל הבעיות בחיים שלך. בנוסף, קשה להתמיד בשיעורים הוירטואליים עם בעיות המחויבות והפרעת הקשב וריכוז שלי, אז בסופו של דבר סיימתי עם עוד מנוי חודשי שאני משלם עליו אבל לא משתמש בו. אבל לפחות למדתי איך לעשות ביטבוקס!
לצאת מהבית
העצה הנפוצה ביותר לאנשים הסובלים מדיכאון (אולי אחרי "תתעודד") היא "צא החוצה!". קצת אוויר צח ופעילות ספורטיבית קלילה יפתרו את כל הבעיות שלך! זה רעיון טוב בתיאוריה, אבל בסופו של דבר הפיתרון הזה פשוט מדי. ניסיתי לצאת החוצה, לשים איזה אלבום טוב באוזניות, ולהנות מהעיר, אבל אפילו כשמזג האוויר סביר והנוף בסדר, בסופו של דבר אני חוזר לדירה שלי, מזיע ועייף, וצריך להתמודד שוב עם כל הבעיות של העולם המודרני. איזה באסה.

לטוס לחו"ל
זה בעצם גרסת פרימיום של הדרך הקודמת להתעודד – אם לצאת מהבית לא עובד, אולי תצא כל-כך רחוק שאתה כבר בארץ אחרת! אני ביליתי חודשיים וקצת בברלין הקרירה ב-2024, וכמו שכתבתי כבר באתר הזה, בעיקר התגעגעתי לארץ. שלא תבינו אותי לא נכון, זה מקום הרבה יותר מתפקד, והיה לי מאוד כיף, אבל בסופו של דבר גם חופשה ארוכה ויקרה במקום מרוחק לא פתרה את כל הבעיות שלי. להתעורר בסבלט קריר בברלין לא שונה כל-כך מלהתעורר בדירה שכורה חמימה בתל-אביב, ועדיין צריך למצוא מה לעשות רוב היום.

פרוייקט יצירתי גדול
בסופו של יום, אני מגדיר את עצמי כאדם יצירתי. אני אוהב לכתוב, בין אם זה כתבות כאלו, מערכונים קומיים, סרטים קצרים, שירי ראפ… מה שיוצא. אז למה לא לקחת על עצמך איזה פרוייקט יצירתי גדול ולהשקיע בו? סוף סוף לכתוב את הרומן הבלשי הזה, סוף סוף לכתוב את קומדיית הנונסנס הקולנועית הגדולה הזו, סוף סוף לכתוב את הפיילוט לגרסה הישראלית ל"פילדלפיה זורחת" שכולם ניסו לכתוב ולא הצליחו. זה ייקח הרבה התמדה, ומשמעת עצמית אבל בסופו של דבר ייצא משהו! ואז מה? יש לי מסמך וורד גדול ומה אני אמור לעשות איתו עכשיו? האם מישהו יוציא את הספר שלי? האם מישהו יממן את הסרט שלי? האם יש בכלל תעשיית טלוויזיה בישראל עדיין? אני פשוט אמחק את המסמך.

להיכנס לכושר
אולי זה יפתור את הכול! נפש בריאה בגוף בריא! תוריד כמה קילוגרמים, תוסיף קצת שרירים, תשפר את סיבולת הלב ריאה שלך! תפסיק לאכול את כל הזבל הזה! תעשה מנוי לחדר כושר ואשכרה תלך! כן, זה הכול דברים שאני יכול לעשות בשביל לצאת מהדיכאון… אבל אני לא אעשה אותם. אני עצלן מדי, ואני אוהב אוכל יותר מדי בשביל לשנות באופן דרסטי את שגרת האוכל והאימונים שלי. אימוני אוכל. אני אמשיך לנסות לאכול פחות ולהתאמן יותר, אבל אני לא הולך לעשות איזה שינוי של 180 מעלות עכשיו ולהפוך למישל טרוני. 2025 כנראה לא תהיה השנה שאני עושה טריאתלון, וכנראה שתהיה שנה בה אני אוכל הרבה חטיפי פיצה של מעדנות. מה לעשות? אלו החיים.

הדחקה
או, עכשיו אתם מדברים בשפה שלי! אתה לא יכול להיות מדוכא מהעולם אם אתה לא חושב עליו, או אם אתה מתעלם מהכל, ורואה קומדיות אייטיז אמריקאיות אופטימיות. פשוט תבלה את מרבית הזמן שלך בצפייה בסרטוני יוטיוב מטומטמים, ואם זה לא עובד פשוט תפתח טיק-טוק ותן לאלגוריתם שלו להרדים אותך בזמן שאתה גולל למטה עד אינסוף. זה… כנראה רק יגרום לך להיות יותר מדוכא. זה יהיה נחמד לזמן קצר, אבל בסופו של דבר הריקנות תתפוס אותך, הדום-סקרולינג יכריע ותאלץ להתמודד עם המציאות. לא, להדחיק גם לא עוזר. אז מה כן?

קבלה
לא, העצה האחרונה שלי היא לא להתחבר למיסטיקה יהודית עתיקה. אני מדבר על קבלה במובן של Acceptance – להבין שהדיכאון הוא חלק מהחיים, ולנסות לחיות יחד איתו. להבין שאין פיתרון קסמים שיגרום להכול להסתדר, ושהמצב באמת גרוע וזה בסדר להיות בדיכאון. אבל לא לשכוח שיש גם דברים טובים בחיים, יש רגעים יפים, יש אנשים שכיף לך להיות איתם, ולהעריך את כל זה. ואם זה לא עובד… תנסו טיפול תרופתי. זה לא רע החרא הזה, ואין בזה שום בושה.