מה ראינו בלילה: 5 סדרות ושני סרטים שהחזיקו אותנו ערות השבוע

ראינו מה עשו לקווין קוסטנר (בושה!), ראינו את "סקראבס" פוגשת את "המשרד", ראינו את הסדרה הכי טובה בנטפליקס, ראינו את הסיטקום של המדינה, ראינו דוקו ישראלי מהפנט. כן, שוב ראינו יותר מדי טלוויזיה השבוע, ואנחנו כאן כדי לסמן, לסנן ולדאוג שגם אתם תראו יותר מדי טלוויזיה
מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת (את זה אתם יכולים לעשות לבד) גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, ואנחנו נפוטר כתוצאה מכך ונבלה את המשך חיינו בבהייה במסכים, שזה בדיוק מה שעשינו עד עכשו בעצם. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן. וזיכרו: שינה זה לחלשים.
>> מבעד למסך הדמעות: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה שלכם עכשיו
>> יכול להיות יותר גרוע: 17 הסדרות הדיסטופיות הכי טובות על המסך
1. ארקיין // נטפליקס
וואו, וואו ושוב וואו. עונה שנייה ללהיט האנימציה המפתיע של נטפליקס, ולמרבה התדהמה היא טובה יותר מהראשונה שהייתה מצוינת. "ארקיין" אולי מגיעה מעולמות הגיימינג של "ליג אוף לג'נדז", אבל לא צריך להיות גיימר ולא צריך לאהוב פנטזיה עתידנית כדי להעריך אותה. אפשר ליהנות ממנה גם אם מנמיכים את הסאונד ורק בוהים באנימציה המרהיבה, אבל אז מחמיצים את העובדה שיש כאן יופי של סיפור, יופי של בניית עולם, יופי של דמויות ויותר תחכום ורגש מרוב הדרמות המצולמות של העת הזאת.
2. סיינט דניס מדיקל // yes
המוקומנטרי החדש של NBC, נראה כמו ניסיון לחזור לתהילת ימי העבר של רשת הברודקאסט, כשהובילה בעוז את ז'אנר הסיטקום. זו לא בהכרח מחמאה, כי הסדרה נראית ומרגישה כמו מפגש מאוד מובהק בין הסגנון של "המשרד" למקום העבודה (והדמויות) של "סקראבס" – כולל מתמחה קלולס, מנתח שמאוהב בעצמו, רופא זקן שחוק ומנהלת בית חולים צינית – אבל במבחן התוצאה, מדובר בסיטקום מתוקה מאוד שמרגישה קצת כמו הקלאסיקות של פעם ב-NBC. יותר טוב מרימייק ותכלס? נראה כמו יופי של סיטקום
3. רצח במגדל המים // כאן 11
השבוע אירחנו טור שכתבו דניאל נחנסון ועודד פרבר, יוצרי "רצח במגדל המים", יצירת דוקו חכמה וחדשנית שעושה שימוש בקולנוע מבוים וב-AI כדי להחזיר לחיים את דמותו של דוד תדהר, הבלש הפרטי הראשון בישראל ולשחזר את תל אביב הקטנה של פעם. התוצאה היא סרט מיוחד ביותר ומרתק להפליא שישודר הערב (מוצ"ש) בכאן 11. אין שום סיבה שתחמיצו.
4. Very Important People // דרופאאוט
איזה כיף אלוהים אדירים. דרופאאוט הוא שירות סטרימינג קטן וצנוע שמתמקד בקומדיה ובסטנדאפ, וב-"Very Important People" הוא מציג את הטוקשואו הראשון שלו בהנחיית ויק מקיילאס המצוינת, שמגלמת מגישה שמרנית ורצינית מהאייטיז. הפורמט די פשוט: קומיקאי מגיע להתארח בטוק שואו, אבל לפני כן מתיישב לכמה שעות על כורסת המאפרת, במהלכן הוא עובר טרנספורמציה לדמות ביזארית לחלוטין, מבלי שהוא יודע למה הוא הופך. לקומיקאים יש רק דקות ספורות מול המראה להבין מה הם אמורים להיות, ואז הם נזרקים לריאיון עומק א-לה קובי מידן, שבו הם למעשה צריכים לאלתר הכל ולהבין מי, ולרוב גם מה, הם אמורים להיות, לבנות סיפור רקע, פרופיל אישיותי, קול, אופי – ועל הדרך גם להצחיק. אתגר נפלא לכל קומיקאי.
5. קופה ראשית // כאן 11
הם חזרו. וכמו שאבישי סלע כתב בביקורת שלו, "קופה ראשית" כבר לא יכולה (וגם לא צריכה) לעמוד בציפיות שלנו. ככה זה כשאת הסיטקום של המדינה. הבחירה לא לחבר את הסדרה הפופולרית למצב המלחמה היא בחירה אמיצה ונכונה של היוצרים, שלא מוכנים לגייס אותה לטובת המוראל ומתעקשים להמשיך ולעשות את הדבר הזה שהפך אותם לסיטקום של המדינה. נקווה רק שהפרקים הבאים יהיו מצחיקים יותר.
6. דדפול & וולברין // דיסני+
אנחנו לא אומרים ש"דדפול & וולברין" היה שווה את מחיר הכרטיס בקולנוע, ואנחנו לא אומרים שלא (יש כאן את הביקורת של יעל שוב והיא קובעת מבחינתנו), אבל לקבל את הלהיט הכי גדול של הקיץ ישר אל תוך הסלון שלנו, שבועות ספורים אחרי שעזב את המולטיפלקסים, זה תמיד פינוק נחמד. רק להכין גיגית של פופקורן וסגרתם פינה על הערב הזה.
7. ילוסטון // סלקום TV
הו לא מה עשיתם לקווין קוסטנר. עם פתיחת החלק השני של העונה החמישית בסאגת "ילוסטון", הסדרה הכי פופולרית בארצות הברית שמשום מה אף אחד מחוץ לארצות הברית לא רואה, נפרדו יוצריה מהדמות שגילם קווין קוסטנר באופן הברוטאלי ביותר שאפשר להעלות על הדעת והואשמו בחוסר-רספקט לדמות שהובילה את סדרת הלהיט כל השנים. זאת הייתה יריית פתיחה צורמת להמשך דרכו של הפרנצ'ייז ללא קוסטנר, והאמת היא שבלעדיו יש לכל הסיפור הרבה פחות משקל סגולי וכריזמה הוליוודית. נראה אותם.