יוצאות קבוע

מי שמאמין לא מפחד מכלום

אני מיכל ורשאי־ארלוק – אימא (41.5) ואלונה (9.5) היא בתי. בכל שבוע נצא לבילוי ברחבי העיר כדי שתוכלו לדעת לאן כדאי ללכת. והשבוע: פעילות לילדים בתערוכה "המאמינים" במוזיאון בת ים

מיכל: "כן אלונה, מה עשינו היום?".

אלונה: "היינו במוזיאון לאמנות בבת ים".

מיכל: "ומה היה מיוחד בבילוי שלנו?".

אלונה: "שהלכנו עם נח שהוא אח שלי והוא בן 5, עם דניאל חברה שלי, ועם נטע שהוא חבר של נח".

מיכל: "אז היינו בעצם חמישה. ארבעה ילדים ומבוגרת אחראית אחת".

אלונה: "נגיד".

מיכל: "סליחה?".

אלונה: "בסדר, את מבוגרת".

מיכל: "דווקא יותר חשקתי באחראית. אז מה עשינו במוזיאון בת ים?".

אלונה: "בהתחלה עשינו סיור בתערוכה שנקראת 'המאמינים'. שעשתה אותו מדריכה ממש נחמדה שקראו לה מיכל".

מיכל: "היא הייתה מצוינת בעיניי".

אלונה: "נכון היא הסבירה טוב, נתנה להרבה ילדים להשתתף, ונתנה להם רשות דיבור".

מיכל: "ומה ראית בתערוכה?".

אלונה: "פסלים וציורים".

מיכל: "הרגשת שהיה נושא שם? משהו שחיבר ביניהם?".

אלונה: "נחשים".

מיכל: "נשמע מלחיץ. זה היה מלחיץ?".

אלונה: "לא".

מיכל: "איזו עבודה אהבת במיוחד?".

אלונה: "של האמנית שפגשנו שם. שיראל הורוויץ".

מיכל: "איזה כיף זה לפגוש בתערוכה אמן שמסביר לך על העבודה שלו".

אלונה: "נכון, והיא עבודה ממש יפה, את החלקים בעבודה שנראים כמו נשלים של נחשים היא עשתה מדבק פלסטי צבוע שהתייבש. היו שם גם סולמות ארוכים ומזרונים כאלו בכל מיני צורות ממש מגניבות, עם בד כזה אדום, ומסביבם כדורי זהב קטנים כמו בכיסאות מלכים".

מיכל: "נורא התלהבתי מזה שהאמנית אמרה שאתם יכולים לשכב עליהם, כי בדרך כלל במוזיאונים אסור לגעת ביצירות".

אלונה: "נכון, זה היה ממש מגניב".

מיכל: "אוקיי. ומה עשינו בסוף הסיור?".

אלונה: "סדנה שהעבירו מיכל המדריכה ושיראל האמנית. שיראל הביאה חלקים מהחומר הזה שהיא עובדת איתו שנראה כמו נשל של נחש, וחילקה לכולנו כדי שגם אנחנו נוכל לעשות איתו יצירה".

מיכל: "ספרי לי על היצירה שלך".

אלונה: "שמתי חתיכת נשל צבעונית באמצע, ואז עשיתי קווים מכל פינה אליה, ובתוך החלל הריק של הקווים ציירתי כל מיני צורות".

מיכל: "מה ניסית להגיד ביצירה שלך?".

אלונה: "כלום".

מיכל: "ואת חושבת שהצלחת להגיד כלום? את חושבת שמי שיסתכל על זה ירגיש כלום?".

אלונה: "כן. את הרגשת כלום?".

מיכל: "לא. אני הרגשתי דווקא עושר גדול של צבעים וצורות".

אלונה: "כל צבע וכל צורה מהווה את הכלום שלו".

מיכל: "מעניין. אז כשתציגי אותה תקראי לה…".

אלונה: "הכלום".

מיכל: "יצירתה של אלונה ארלוק. תגידי, את חושבת שגם נח ונטע נהנו? הרגשת שזה מתאים גם לגילם?".

אלונה: "כן. נח היה מאוד שותף ופעיל. הוא דיבר הרבה ושאל ועשה יצירה".

מיכל: "ובכן אז מה הציון?".

אלונה: "5. מה שלך?".

מיכל: "5. אני ממש התרשמתי שם, כי הייתה שם המון חשיבה על ילדים באיך שהעבירו את זה, וכבוד לילדים, וסבלנות לילדים. והייתה לנו שם חוויה מאוד מעשירה וכיפית. נכון?".

אלונה: "מה?".

מיכל: "מה יש לך להגיד על מה שאמרתי עכשיו?".

אלונה: "כלום".

 

מוזיאון בת ים, סטרומה 6 בת ים, חמישי (23.5) מ־10:00, כניסה חופשית