"אתה אמור להיות חזק ולהילחם, אבל מוצא את עצמך מפורק ובוכה"

>> בשבוע שעבר יצא אלבום הבכורה של המוזיקאי והיוצר הצעיר (23) עמית אבני, בעודו נמצא במילואים בגדוד 13 של גולני בעזה, כמו בכל החודשים כמעט של השנה האחרונה מאז השבעה באוקטובר. האלבום "יותר מדי עמית" עוסק רבות בצבא ובהתמודדות עם השלכות השירות – חרדות שבאות והולכות, פוסט טראומה, פרידה מבת הזוג, תחושת הניתוק והבועתיות וחוסר היכולת לתפקד, ורגשות של כאב, פחד וחוסר אונים. כשהרגשות מציפים אותו, הוא מתרגם אותם ליצירה ולמוזיקה וכך נותן לעצמו מזור. את האלבום הפיקו צמד היוצרים המוערכים אמיר ובן, ואפשר להאזין לו במלואו כאן. בסוף נובמבר הוא ישיק את האלבום בהופעה בלבונטין 7

>> לילה רגוע במוזיאון: עיריית תל אביב-יפו מזמינה אתכם לפסטיבל
>> מוזיקה היא כמו אהבה שנפרדים ממנה. ואז חוזרים. ומתחתנים // ענת מושקובסקי

אני משתחרר עכשיו, אני זורק את המדים לפח, כלום לא יפריד יותר ביני לבין המוזיקה. ככה חשבתי באוגוסט 2023 כשהשתחררתי. וככה זה באמת היה לתקופה מאוד מאוד קצרה.באוגוסט 2023 התיישבתי באולפן של אמיר ובן (אמיר שדה ובן מאור) והתחלנו לעבוד על האלבום הראשון שלי. הגעתי אליהם עם סקיצות לעשרה שירים די משעממים של ילד שבא מבית טוב ולא חווה יותר מדי במהלך החיים שלו. האלבום כאילו הביע משאלה, שאחווה טיפה יותר, כדי שהשירים יהיו מוכנים יותר לעולם.

 

חודשיים עברו, ואיתם השבעה באוקטובר ואיתו המילואים ואיתם מרבית הסיפור של האלבום שלי. ילד משוחרר שחשב שסיים עם הצבא, מגלה שהוא אפילו לא התחיל את הרומן שלו איתו. האלבום בהולד. זה לא זמן להתעסק בדברים כמו מוזיקה. ואני, כמו הרבה אנשים טובים אחרים, יורד לעוטף על וסט ונשק באזור שאז עוד היה אזור מלחמה. ההרגשה הייתה די גרועה, לחץ שעוטף את הגוף, פיצוצים תמידיים בשמיים שהפכו לשירי ערש, דריכות קבועה כדי לחפש את ההתקלות הבאה ואני אומר לחבר מהמחלקה: "אני חייב לשים אטמים, כי אם אני אפסיק לשמוע הלכה לי הקריירה". בכנות, כל מה שעניין אותי זה להוציא אלבום סוף סוף.

אבל זה לא הלך כל כך טוב בהתחלה. בתחילת המלחמה לא יצאה לי מהראש מילה אחת טובה לשיר. המחשבות שלי היו מבולגנות ובעיקר חשבתי על מתי אני אוכל להיות שוב בבית ולהפסיק לפחד על החיים שלי. בערך בזמן הזה, חודש לתוך המלחמה, הגיעו התקפי החרדה. אתה אמור להיות חזק ולהילחם אבל אתה מוצא את עצמך מפורק ובוכה. לפני שלושה חודשים היית בפסגת חייך, מגשים את החלום, ועכשיו אתה נאבק לסיים את היום עם חיוך.

זה נכון שמלחמה ולוחמים זה סקסי, וברוב המקומות שתלך בהם אתה תהיה מסמר הערב, ואפילו יתנו לך טור ב"טיים אאוט" בגלל שאתה מוזיקאי ששירת במלחמה, אבל האמת שהמציאות רחוקה מזה. מלחמה זה סיר של הדחקות של מחשבות שאתה שומר לאחר כך, לזמן טוב יותר. אבל הסיר שלי קטן והוא התפוצץ די מהר. 

המזל הכי גדול שלי, זה שהייתה לי את המוזיקה. קצת אחרי התקפי החרדה הגיעו המילים, ואחריהן גם הלחנים. כל יום הייתי הולך וכותב, הרוב הלך לפח אבל עזר לריפוי, והמעט שנשאר נכנס לאלבום.נבתוך הלחימה, מצאתי את עצמי כותב את ״בוא נדבר על הטוב״, בתקווה שנוכל באמת לקיים את הבקשה הזאת בסוף. באמצע מארב קפצו לי המילים לשיר "מכונות של מלחמה", מהר קרעתי קרטון מהקופסת מנ"קים וכתבתי עליו את השיר. 

עם החזרה של השירים, חזרה גם קצת השפיות. בחופשות הקצרות בבית הייתי הולך לאולפן של אמיר ובן כדי להמשיך לעבוד על האלבום ועל השירים החדשים שכתבתי. כשהייתי חוזר למילואים הם היו שולחים לי מדי פעם גרסאות מתקדמות לקצת שהספקנו כשהייתי בבית, ואני הייתי יושב בנגמ"ש מחויך, כמו אבא גאה שמקבל סרטון של הבן שלו הולך בפעם הראשונה.

בסופו של דבר, אחרי למעלה מחצי שנה של מילואים, חזרתי הביתה. אם חשבתי שלהילחם זה קשה, גיליתי שלהוריד את המדים זה קשה הרבה יותר. לפני שנייה הייתי האיש הכי חשוב במדינה, לפחות אחד מהם, עכשיו אני יושב בבית בבוקסר בשלוש בצהריים כי אין לי כוח להתלבש. פתאום אין לי חשק לאכול, פתאום אני לא נרדם בלילה ו"בחייאת תפסיקו לשאול אותי איך אני כי ממש אין לי כוח לדבר".  על התקופה הזאת כתבתי את "תייר", שיר על אדם שחוזר הביתה ומרגיש כאילו לא דרך בו מעולם.

גם הפעם, מי שהצילה אותי הייתה המוזיקה, העבודה באולפן של אמיר ובן החזירה לי את החיוך לפנים. אחרי שנה ארוכה, סיימנו לעבוד על האלבום, 12 שירים שמכילים מיץ מרוכז מאוד של עמית אבני. כל מה שלא אמרתי לפסיכולוג, שרתי בשירים. עכשיו הוא קיבל גם שם, "יותר מדי עמית", כי אחרי שנה שהתעסקתי בעצמי כל כך הרבה כדי לכתוב אותו, וסיפרתי על עצמי לפרטי פרטים, הרגשתי שאני צריך קצת חופש מעצמי. 

האלבום שלי, 41 דקות ו-21 שניות שמספרות בכנות ובפתיחות על החיים שלי, ואם פחדתי בתחילת העבודה על האלבום שלא עברתי מספיק, עכשיו האלבום מספר על החיים הדי רגילים של הישראלי הצעיר הממוצע ועל שלי כצעיר כזה, שעבר הרבה יותר מדי בחיים לעומת מה שהוא היה אמור לעבור. ב-30.11 אעלה למופע השקה לאלבום בלובנטין 7 ושם אולי אצליח להגשים את המשאלה שלי מהשחרור: כבר לא חייל (לבינתיים). מוזיקאי.