הסתבכתם עם המפקדת הלא נכונה: מיה לנדסמן היא כל מה שחלמנו
המתקפה הימנית ברשתות על מיה לנדסמן נובעת מהיותה אישה, תל אביבית ושמאלנית, שלוש צורות קיום שהמיינסטרים הישראלי רוצה להכחיד. אבל דווקא המתקפות הללו מחדדות את הצורך בעמידה משותפת מולן
מיה לנדסמן היא אהבה שלנו בלב. זה לא דבר חדש ואנחנו לא קופצים כאן על ההייפ של "המפקדת", כי לא רק שאהבנו אותה לפני שזה היה מיינסטרים, אהבנו אותה כי היה ברור שאין סיכוי שיצא ממנה משהו שקשור למיינסטרים. אלא שהמיינסטרים הישראלי הוא דבר משונה: דווקא מי שלא מעוניינים בו כלל זוכים פעמים רבות לחיבוקו המחניק והאגרסיבי. ועכשיו תורה של לנדסמן.
![פתאום המיינסטרים רוצה לחבק. מיה לנדסמן ב"המפקדת" (צילום: ורד אדיר)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2021/04/b1b82292-cd3c-4890-9806-9df12e1a14d4.jpg "פתאום המיינסטרים רוצה לחבק. מיה לנדסמן ב"המפקדת" (צילום: ורד אדיר)")
התפקיד הקטן והחמוד שלה ב"חזרות" והתפקיד הגדול והמצוין שלה בשורות "המפקדת" הפכו את לנדסמן מסוד לא שמור כלל של עולם הפרינג', המסיבות והתיאטרון התל אביבי לפרצוף מוכר בכל בית, ולמרבה הצער בישראל 2021 העובדה שמזהים אותך אינה מיתרגמת לרווחה כלכלית אלא בעיקר מובילה לניג'וסים ברחוב ולינצ'טרנטים מזדמנים. זה בדיוק מה שקרה כשלנדסמן שיתפה בפייסבוק תמונת פרופיל המביעה הזדהות עם תושבי שייח' ג'ראח. מישהו מיד שם עליה את הכוונת. מישהו שרק במשרוקית הכלבים. מישהו הביא גל גדול של שנאה וגידופים על ראשה של השחקנית המוכשרת. ככה זה עכשיו.
והיה גם מישהו שהמשיך לחפש את לנדסמן. ומי שמחפש מוצא. הדבר הבא שקרה זה שסטורי בכיכובה שצולם מאחורי הקלעים של צילומי "המפקדת" הופץ לפתע בפורומים ימניים, כדי לשכנע את מי שעוד לא קילל וחירף להצטרף לחגיגה. סרטוני הסטורי אמנם היו פרובוקטיביים למדי – באחד היא אומרת "מדינת ישראל על הזין" ובשני היא כמו-מאוננת עם רובה כשהיא במדים – אבל ההומור ברור מהסיטואציה גם אם מצחיקותו שנויה במחלוקת. זה כמובן לא משנה לתקשורת שמסתערת על הצהוב-הצהוב הזה בשקיקה ומתגייסת לסייע בהפיכתה של לנדסמן לאויבת הציבור החדשה. ככה זה עכשיו.
לנדסמן מיהרה לסגור או להקפיא את חשבון הפייסבוק שלה בעקבות צונאמי של איומים ואלימות מילולית, אבל האמת היא שהטרולים המכוערים של הרשת לא יודעים עם מי הם הסתבכו. מיה לנדסמן היא לא החומר ממנו קורצה המאמי הלאומית והיא לא מהשחקניות שיתחנפו לקהל כדי להתקבל לתפקיד. להפך. בדיקת הגבולות, פרובוקציות עמומות, דעתנות רהוטה ושנונה ואולי גם תעוזה לומר דברים שאחרים בתחום חוששים לומר הם כל מה שהפך אותה לכישרון הגדול מאוד שהיא. ואין שום סיבה שהיא תוותר על משהו מכל זה. גם זה עכשיו ככה.
ב-2016 כשהתראיינה ל"טיים אאוט" לראשונה היא אמרה ש"אני רוצה לעבוד עם מי שלוקח סיכונים", ומאז התברר שוב ושוב שאומץ ועוצמה לא חסרים לה. בריאיון שנתנה שנה אחר כך סיפרה על חוויותיה כמפקדת בצבא ואמרה ש"מצאתי את עצמי משמשת סיפתח מאוד רגוע לצבא עבור חיילים עם בעיות נפשיות, כאלה שאתה בכלל לא מבין למה הם מתגייסים. הייתי נכנסת לדמות לגמרי, אבל מה? האינסטגרם שלי היה פתוח. אז בלילה החיילים היו מסתכלים עליי וקולטים שאני פאקינג משיגנע בעצמי". שנה אחר כך היא זחלה מרחוב מלצ'ט עד למקדונלדס בשאול המלך (כן כן, זחלה על גחונה) ואמרה לנו ש"האמת היא שציפיתי שיותר אנשים יציעו עזרה. באמת נאבקתי. שמתי את עצמי בפוזיציה שלא דמיינתי שאשים את עצמי ואני עדיין חבולה". עוד שנה חלפה והיא נבחרה לרשימת הרווקות הלוהטות של תל אביב ואמרה שהיא רוצה לשיר דואט עם נטע ברזילי "כדי שלא יחשבו שאני היא". ככה זה היה אז.
בקיצור, מיה לנדסמן היא בדיוק לא הטאלנט שיבהל מקצת זעם ציבורי מטומטם. לא רק מכל הסיבות שנמנו כאן, אלא גם ואולי בעיקר בגלל שחמש השנים האחרונות הפכו אותה לסוג של גיבורה עירונית. כלומר, אם להסביר את זה בשפה שגם טוקבקיסטים יבינו, יש לה גב. יש לה כמויות של הערכה מקצועית ואהבה ציבורית להישען עליהן. נגמרו הימים שבהם אפשר היה לאיים על שחקניות וזמרות כדי שיתקפלו ויתיישרו עם המיינסטרים. זה לא היה ככה פעם. אבל עכשיו, ובכן, אתן יודעות איך זה עכשיו.
המתקפה על לנדסמן נובעת מהיותה אישה, תל אביבית ושמאלנית, שלוש צורות קיום שהמיינסטרים הישראלי היה רוצה להכחיד, אבל דווקא המתקפות הללו מחדדות את הצורך בעמידה משותפת מולן ומחזקות את הנשים, את התל אביבים ואת השמאלנים. גם מיה לנדסמן יכולה לצאת מהן מחוזקת ובראש מורם, כוכבת כמו שהיא צריכה להיות, עם עדת מעריצים שרק הולכת וגדלה. זה תלוי גם בכם ובכן ובתמיכה שתתנו לה. ואנחנו לא דואגות לה – אנחנו דואגים לכן ולכם (לפחות עכשיו, כשהכל ככה).