השוות של תל אביב: המסעדות הזולות הכי טובות

צריך לומר את זה לפני הכל: אין יותר דבר כזה "מסעדה זולה בתל אביב". למצוא בעיר צלחת של מנה עיקרית בשרית עם תוספות בפחות מ-50 שקל זה אתגר רציני גם בעממיות ביותר שבמסעדות הפזורות ברחובותינו, והמילה "זול" התחלפה בקוד המסתורי "VFM"', הלוא הוא ה-Value For Money, הגביע הקדוש החדש של סצנת האוכל העירונית. תמורה טובה לכסף היא ה"זול" החדש כי בעיר שבה אפשר לפוצץ בקלות אלפיה על ארוחה זוגית עם יין וסכום שש-ספרתי על שכר דירה שנתי, זול ויקר הפכו לעניינים מאוד יחסיים.

גם הרשימה הזאת שלפניכם היא יחסית. כל מסעדה מייצגת קטגוריה שבה היא מציעה את השילוב האטרקטיבי ביותר של אוכל טוב במחיר טוב, ויתכן שיש מסעדות זולות מהן או כמותן באותה קטגוריה, אבל פקטור האיכות והתמורה לכסף משחק תפקיד משמעותי. הזינוק בעלויות של חומרי גלם איכותיים, ובעיקר בשר ודגים, הופך קטגוריות מסוימות ללא רלוונטיות עבור מי שרוצה לאכול בחוץ בלי לשפוך את כל תכולת העו"ש על השולחן, ודי בצמד המילים "סושי זול" כדי לגרום כאב בטן. ועדיין, יש מספיק מקומות שמצאו את הדרך להעניק ללקוחותיהם את חוויית ה"לאכול בחוץ" גם בתקופה המאתגרת הזאת. אנחנו מצדיעות להם.

הביתית: סלימי

כשאומרים לנו "לאכול טוב ולא יקר", אנחנו קודם כל חושבים על אוכל ביתי. תבשילים מנחמים על אורז לבן וקוסקוס, מרקים עשירים ומספקים, אוכל שהכינו ידיים מיומנות לפי מסורות משפחתיות ועדתיות ממש כמו בבית שלא היה לנו. סלימי היא מסעדה פרסית ותיקה ואחת השורדות האחרונות מ"שוק לוינסקי של פעם", והשילוב בין בישול פרסי אותנטי ויד טובה על הגריל הופך אותה לפנינה אמיתית ולא רק בקטע נוסטלגי. היא אמנם לא זולה כשהייתה (מנת החורשט סבזי הקלאסית עם אורז ובשר תעלה 62 שקלים), ועדיין מדובר באחת מעסקאות הלאנץ' הטובות והמספקות ביותר שתעשו בסביבה. נחלת בנימין 80

אלוהים איזה גונדי. סלימי (צילום: אנר גלם)

החומוסיה: מגן דוד

לאכול זול וטוב בתל אביב זה לאכול חומוס. אבל גם החומוסיות של תל אביב הן כבר לא מפלט בטוח לארנקים שלכם והמחירים נודדים מעלה. חומוס מגן דוד תמיד היה אנומליה מבחינת מחיריו (זה התחיל בעשרה שקלים לצלחת חומוס, הדיל הקיצון הנוכחי הוא מנה פלוס שתייה ב-25 שקלים), אבל על רקע השתוללות המחירים בעיר הוא בולט עכשיו במיוחד. החומוס עצמו נעים, קליל וקטיפתי, חבר של כבוד ברשימת החומוסיות הטובות בתל אביב גם ללא קשר למחיריו. אלנבי 52

האסייתית: גורקה קיטשן

נס בנווה שאנן. הפעם הראשונה שבה נחשפים לגורקה קיטשן מותירה אתכם המומים. קשה להאמין שמסתתר בעיר מקום שמגיש אוכל הודי-נפאלי אותנטי, הגון, עשוי היטב ובמחירים שיגרמו לאסייתיות אחרות בעיר לקלל ביפנית, אבל הנה הוא מסתתר. מבקר המסעדות עודד קרמר כתב על גורקה קיטשן בהתלהבות וסיכם ש"היא אולי לא מטבח גורמה, אבל היא מסעדה אדירה בתמצית שלה – מקום שאתה מגיע אליו, מקבל אוכל טוב עם טעמים נהדרים, עם שירות מתוקתק ובמחיר מצחיק במונחים תל אביבים. קפיצה קטנה, נעימה וטעימה לחו"ל". לכו על המומו (35 שקלים) או על הקארי כבש (50 שקלים) ותדעו ישועות. ראש פינה 16

וואו כמה אוכל. מסאלה בגורקה קיטשן (צילום: ניב טובול)

האיטלקית: קלבריה

הטרטוריה האיטלקית החמודה של בנצי ארבל ("כפרה מיו", "מפגש אושר") הייתה מהלהיטים הגדולים של הקיץ ותרמה את שלה לתחייתו של רחוב קינג ג'ורג', ואת זה היא עושה עם אוכל נאפוליטני פשוט וטעים, מטוגן וחריף, מלטף ומכפכף כמו המאמא האיטלקית שתמיד רציתם. הפיצה מונטנרה המטוגנת שלו (49 שקלים) היא אושר גדול וגם אם תחליטו להתפנק ולהשתולל לא תמצאו מנה ביותר מ-80 שקל (אבל כן תמצאו ספגטי פירות ים מעורר התפעלות ב-79 שקלים). קינג ג'ורג' 79

תל אביב פינת נאפולי. פסטה פירות ים, קלבריה (צילום: אלי ריבקין)

עוד להיט ענק של הקיץ האחרון, והפעם מבית היוצר של יונתן בורוביץ וירון קסטנבוים, בעלי מסעדת הבשרים המעולה של שוק הכרמל M25 שפתחו במרחק כמה צעדים ממנה את הפופ-אפ "שפוי", שתופס לעת ערב את מקומה של מסעדת התבשילים הביתית האהובה "המקום של ענת" והופך אותה לבר יין צנוע ונפלא עם כוסות יין מסוימות מתחת ל-30 שקלים ומנות נשנוש קטנות, פשוטות וטעימות במחירים שבין 20 ל-40 שקלים עבור רובן. אנחנו צריכות עוד מקומות כאלה והרבה מהם. סמטת הכרמל 23

לא יאמן, יש פה משהו נורמלי. "שפוי" (צילום: נועם רון)

הצמחונית: קפה קאימק

זה לא לגמרי בית קפה וגם לא ממש מסעדה, אבל ההיבריד הפלורנטיני הזה הוא כבר מוותיקי העסקים החדשים של שוק לוינסקי ובעל נוכחות קבע ברשימת המקומות הטובים ביותר בשוק. מקום שתמיד נעים, טעים ומשתלם לשבת בו על מנה נאה של עלי גפן מושלמים וירקות צלויים (35 שקלים) או על קוקטיילים מבוססי עראק ואוזו במחירים מצחיקים מתחת ל-35 שקלים. האווירה ההיפסטרית היא בעיקר בדימיון שלכם. לוינסקי 49

עלי גפן חובה. קפה קאימק (צילום: נועם רון)

בית הקפה: בתה וגריגה

ב-2008 הקימו אותו מי שהיו בעלות הבית דאז של "ג'וז ולוז", הוא הפך במהרה למקום מפגש חביב על קהילת הלסביות ומאז עבר מספר מהפכים, אבל לאורך הדרך כולה המשיך להיות אלטרנטיבה פשוטה וכיפית לבתי הקפה המפונפנים על קו התפר שבין מרכז ודרום העיר. התפריט מתחלף, מקורי ומעניין עם טאצ'ים של בישול ביתי שנעשה באהבה ושומר תמיד על תמחור הוגן ביותר, האווירה היפסטרית וחמימה ואם היו בעיר יותר בתי קפה כאלה מצבנו היה הרבה פחות עגום. לבונטין 2

לפעמים יש גם אוכל פרסי, למשל. בתה וגריגה (צילום מתוך עמוד הפייסבוק)

הפיצה: שירוקו

דורות שלמים של בליינים אינם יכולים לטעות. פיצה שירוקו היא המקום בקינג ג'ורג' שאליו אתה מגיע שיכור ושבור ותמיד יקבל אותך עם סלייס מצוין של פיצה-כמו-פעם עם תוספות-כמו-פעם, ממש לא אכפת לנו עם איזו גבינה ואיזה בצק. מגש אישי ב-40 שקלים, סלייסים ב-15 שקלים, ובשעות מסוימים ובמצבי תודעה מסוימים זאת פשוט פיצה שאין לה מתחרים. קינג ג'ורג' 23

פיצה שירוקו. צילום: איליה מלניקוב

ההמבורגריה: בנץ בראדרס

קטגוריה זו גרמה לקטטה מערכתית בין תומכי בנץ בראדרס ותומכי פורט 19. בהתחשב בכך שאין דבר כזה "המבורגר זול" שהוא גם המבורגר משובח הראוי להמבורגריה, מה שהכריע את הכף לזכות הבנצים היה היחס בין מחיר הקציצה לגודל שלה ותחושת הסיפוק הכללית בסיום. יש לנו כאן קציצה שמנמנה ומצוינת מליגת העל של הבורגרים העירוני ודיל העסקית יביא לכם אותה עם תוספת צדדית ושתייה ב-59 שקלים, ובתל אביב של ימינו זו אחת העסקאות היותר כדאיות שיציעו לכם שלא מעוררות חשש לפלילים. פרנקל 4/אבן גבירול 37

בר-מסעדה: גאולה בר

המהפכה שעברה על הברים של תל אביב הפכה את רובם ממקומות ששותים בהם למקומות שאוכלים בהם יקר ויומרני (ובדרך כלל גם לא ממש טוב), ולא נכחיש געגוע לימים של אוכל ברים פשוט וזול ליד הבירה. הגאולה בר שומר על גחלת הברים-של-פעם עם תפריט מצומצם וחמוד שכולל יציאות כמו קבנוס חם (26 שקלים) או קרעפלך עם שמנת חמוצה (38 שקלים), קלאסיקות כמו איקרה, מטיאס וכבד קצוץ תוצרת בית (34-44 שקלים) ומנת השרימפס הכיפית והמשתלמת בעיר (58 שקלים). אבל באנו לשתות, כן? גאולה 51

בר כמו שבר צריך להיות. הגאולה בר (צילום: נמרוד סונדרס)

השיפודיה: שמש

פערי המחירים בין שיפודיות בעיר עשויים להיות עצומים, ושיפודים בודדים ולא מיוחדים שמתומחרים באזורי ה-40 שקל אינם מחזה נדיר, ולכן נחמד מדי פעם לחצות את האיילון אל שכונת התקווה ולהתנפל על אחת השיפודיות שיש לה להציע. בניגוד לחלק משיפודיות התקווה שעברו מיתוג, הקפיצו מחירים וירדו ברמה, אצל שמש עדיין תקבלו שיפוד נאה ב-27 שקלים (מיוחדים – פילה, אנטרקוט, שדרה, אשכים וכו' – ב-49 שקלים) ופתיחת שולחן ב-10 שקלים בלבד ותגלו שהאושר הוא ארוחת שיפודים שלא מצריכה הגדלת מסגרת אשראי. התקווה 13

היווניה: אולימפוס

המסעדה הוותיקה ביותר בתל אביב (90 שנים בשנה שעבר אבל מי סופר) נהנית מעבר מיתולוגי ומהווה צנוע ונעים. עזבו את העיקריות (למרות שמנת הכבד-עוף ב-55 שקל היא מארוחות הצהריים המשביעות והמשתלמות בעיר) ותתמקדו בראשונות ובמאזטים (רובן בין 24 ל-36 שקלים) קחו איזו פשטידה (36 שקלים) או ממולא (30-40 שקלים) ולא תאמינו כמה טוב אפשר לאכול בכל כך מעט. קרליבך 7

המקסיקנית: טאקריה

מה היינו עושים בלי הטאקריה. גם מגניבה וטרנדית, גם מקסיקנית כמו שצריך, גם טעים טעים ובעיקר – לא יקר. קסדיות ב-28 עד 36 שקלים, צמד טאקוס ב-32 עד 37 שקלים, בוריטואים שמנמנים ב-44 עד 47 שקלים. במונחים תל אביביים זה כמעט כמו לאכול בחינם ואם צריך להמליץ על מסעדות זולות וממש טובות, הטאקריה נמצאת אי שם בטופ העירוני. לבונטין 28

נאצ'וס, בוריטו, מרגריטה, חגיגה. הטאקריה (צילום: מאיה לוסטיג)